הופתעתי לטובה מהספר הזה.
למען האמת, קשה לי מאוד להיות מופתעת לרעה מספר שמתחיל ב"בתו של". הקלישאה הזאת נשחקה כל כך שכל שימוש בה מבשר רעות.
בטח היה אפשר למצוא שם מוצלח יותר אבל במקרה הזה יש לפחות היגיון מסויים בשימוש בתבנית הזאת: גיבורת הספר, דוניס פיירקיפר היא בתו של שומר האש בגלל שם המשפחה של אביה (פיירקיפר = שומר האש) ובגלל המשמעויות המסורתיות של השם בשבטים אינדיאנים.
זהו ספר נוער או YA אם לדייק שבמרכזו עומדת דוניס: נערה שהיא חצי אינדיאנית, אופס סליחה, הרגע סומנה משבצת במשחק האהוב על דוניס "בינגו גזענות"! התכוונתי לומר אמריקאית ילידית כמובן, ובחצי השני נצר למשפחה לבנה עשירה וסנובית.
כצפוי, היא חיה בין העולמות, לא ממש שייכת עד הסוף לאף אחד מהם, כמו גם לעולם ההוקי שבו היתה פעמים רבות חריגה כנערה יחידה בין נערים. בנוסף, העתיד שלה בהוקי נהרס בשל פציעה, מה שמעצים את המקום הבודד, המנותק והשואף להשתייך שלה.
הספר משתמש בטרופים של ספרות רומנטית: זוגיות מזוייפת, זוגיות עם כוכב ספורט, אבל רק כדי להפוך אותם על ראשם: אהבה בסגנון הספרות הרומנטית, אהבה שבה בני הזוג זקוקים זה לזה ואין להם חיים זה בלי זו מוקעת כאן כרכושנות, כאהבה שלא מכבדת את הנשמה של בת הזוג.
בשביל אהבה אמיתית, בני הזוג צריכים להיות מסוגלים לעמוד כל אחד בפני עצמו ולדעת בדיוק מי הם זה בלי זו.
אבל הנקודה העיקרית היא, שלמרות הטרופים הנ"ל, הסיפור הרומנטי הוא לא העיקר כאן.
במרכז הספר עומדת תעלומה של ייצור והפצת סמים, שבתורם מובילים לכל מה שאנחנו יודעים שסמים מובילים אליו: התמכרות, מוות, רצח.
דוניס הנקרעת בין העולמות נקרעת גם כשהיא צריכה להחליט מה הדרך הטובה ביותר לעזור לשבט שלה: מצד אחד עזרה לאף בי איי היא הדרך למצוא את האחראים ולהרחיק אותם. מצד שני, מנקודת מבטה של דוניס, האף בי איי לא מעוניין לעזור לקהילה. הוא מעוניין למצוא את האחראים על ייצור והפצת הסמים, לעצור אותם ולהמשיך הלאה. האם המחיר של המבצע שווה את זה? מי ישקם את ההריסות שהמבצע של האף בי איי ישאיר אחריו?
דוניס רוצה להיות המתווכת: זאת שלומדת רפואה מודרנית ומשלבת אותה בשימוש בתרופות מסורתיות, זאת שחוקרת תרופות מסורתיות במתודה מדעית מערבית, זאת שעוזרת לאף בי איי, אבל כשהאינטרס של השבט והקהילה תופס את המקום המרכזי ומכוון את צעדיה. זאת שתישאר שם אחר כך לאסוף את השברים ולבנות מחדש.
האם שילוב כזה אפשרי?
ובכן, זה ספר YA, כבר אמרתי, לכן התשובה היא חיובית.
זקני השבט החכמים ישתפו איתה פעולה, האדם הלבן, כהרגלו, יתגלה כאשם המרכזי אבל יצליח להתחמק ויצא ללא פגע בזמן שהילידים התמימים שהלכו אחריו ישלמו את המחיר, ממש כאילו אנחנו במערבון ישן בו האדם הלבן הורס את התרבות האינדיאנית עם האלכוהול שהוא מביא איתו מהעולם החדש.
אם זה ספוילר אני מתנצלת, אבל אם לא ראיתם את זה מגיע, בספר אמריקאי בן ימינו שבו פוליטיקת הזהויות משחקת תפקיד משמעותי, מה אומר, זאת קצת אשמתכם.
תראו, הספר כתוב טוב ומותח, והוא בן התקופה ולכן אולי אי אפשר להאשים אותו בייפוי וברומנטיזציה שהוא יוצר לקהילה האמריקאית ילידית, למעגל הנשים התומך בכל מי שעברה פגיעה מינית, כאילו זאת איזו אקסיומה, חוק טבע, שנשים תמיד יתמכו זו בזו. הלוואי. לזקני השבט החכמים, הסבלניים, הפתוחים לשינוי בדיוק במידה הנכונה, עם כזאת מערכת תמיכה איך בעצם הדברים השתבשו כל כך? אה, כן, האדם הלבן.
הזכרתי כבר את בינגו הגזענות?
זה המשחק שבו משחקת דוניס, המשחק שבו את נפסלת אם את מצהירה בהתפארות שאת צאצאית לנסיכה אינדיאנית, אבל צריכה אחוז מדוייק של דם אינדיאני כדי להתקבל לשבט. המשחק שבו את נפסלת באותה מידה אם את מקעקעת על עצמך לוכד חלומות באקט של ניכוס תרבותי או פולטת אמירה גזענית אמיתית נגד אינדיאנים. זאת המציאות שבה הניסיון לתקן עוולות עבר בנתינת אוטונומיה לשבט ובית דין עצמאי שבו הוא ישפוט עבירות שנעשו בתחומו על ידי אנשים שמשתייכים אליו, מתפוצץ בפנים כשהוא מנוצל לרעה ע"י אנשים שאינם משתייכים לשבט ויודעים איפה, גיאוגרפית, לפגוע בגיבורה כדי לצאת ללא כתב אישום: הם אינם ילידים ולכן בית הדין השבטי לא יכול לשפוט אותם, ומערכת החוק הסטנדרטית לא ששה להתערב במה שקורה בתחומי השבט.
זה המשחק שאי אפשר לנצח בו, שבו חטאי האבות המייסדים ממשיכים לנצח להכתים את המציאות של צאצאיהם וצאצאי קרבנותיהם.
שני הצדדים כבר מזמן מעורבבים זה בזה גנטית, אבל אל חשש, תודות לטכנולוגיה המתקדמת אפשר לדעת כמה אחוזים מכל סוג דם בדיוק יש לכל אחד ולשמור על מסורות ישנות של גזענות מחד ושל ציד גזענות מאידך לנצח.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
