ביקורת ספרותית על החמדנים - קומדיה מחיי האמנים מאת ירמי פינקוס
ספר בסדר

---

בנימין בובק הוא צייר תל אביבי שנולד ביום הבסטיליה, אוטוטו בן שבעים. מעולם לא נישא, מתגורר בדירה שירש מהוריו וברשותו בוכטה נאה למדי בבנק. הקשר המשמעותי בחייו הוא עם ימימה הצעירה ממנו בשנים רבות. חובב הטיפה המרה וסיגריה פה ושם. מבלה עם הג'מעה הבוהמיינית שהוא מכנה 'הכנופייה' בסגנונו הציני, יושבים שעות בבר האהוב עליהם- המגוז. ואיזו כנופייה, בין חבריה יוליה מורוזובה היפה, שחקנית. סימקין, מיכאליס, שרית מעטוף, אבנר גדיד ובנו אמיר (מירצ'וק).
וכמו שניתן לצפות, חגים סביבו מי שרואים עצמם זכאים לנתח, מגיע להם או לא-שאלה אחרת לגמרי. מעט קרובי משפחה, אמנים מרוששים, אנשי בוהמה. מנסים לשכנע אותו שהמיחושים והשיעול הפוקדים אותו מדי פעם הם לכל הפחות סרטן, אז בחיאת בני או ביניוּמין (תלוי מי הדובר)- תכתוב צוואה ואל תשכח אותי.
והבגלניסט העקשן בסירובו. תעזבו אותי, חכו עם הקדיש! אני בריא כמו סוס בלגי!
את שבט לשונו אינו חוסך גם מקרוביו ושכניו. דודנו ורעייתו 'בריאות וחולי'. לשכנתו אביבה עציוני -ראש ועד הבית ששנים רבות מזניחה תיקון מרצפת רופפת שיום אחד, לא עלינו, מישהו יפול בגללה וישבור את מפרקתו- שני בנים אימבצילים אותם מכנה בלגלוג 'כסלו וטבת'.
והעיטים לא מרפים גם כשהוא יוצא לחופשה. ממש 'במקרה' כולם נקלעים בדרכו. יאללה, קח עט ותכתוב כבר. אחר כך נעשה מסודר עם עורך דין. כולה צוואה ואתה לא ילד ולא הכי בריא, חלילה יכול להתפגר כל רגע. אם אין צוואה, אולי ילך למדינה שלא נדע. ואל תשכח אותי, אה?
וכשמשגעים אותו, וזה לא קשה- 'טוב מותי מחיי!'
ובין חברי הכנופיה גם מתגלעות מחלוקות כולל טענה לגניבה ספרותית ותביעת פיצויים.
קצת מתארך מדי עם הפתעות וטוויסטים פה ושם.
מבט מלגלג על הבוהמה התל אביבית, חמדנות, יצרים, עורכי דין (איך לא...), קרובים ושאר צרות.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על החמדנים - קומדיה מחיי האמנים