אפגניסטן היא מדינה מיוסרת. זו אחת המדינות העניות והנחשלות ביותר בעולם אשר שנים של מלחמות כולל מלחמות אזרחים, דרדרו אותה אל התהומות האלו. הסופרת אוסנה סיירסטאד מספרת לנו את סיפורה של אפגניסטן דרך דמותו של סולטאן חאן ומשפחתו.
סולטאן חאן שרד את תלאותיה הרבות של ארצו: הוא ראה את הדחתו של השאה אחרון זאהר שאה, הוא חווה את הרפובליקה של הגנרל דאוד (1793-1978), הוא שרד את ההפיכה הקומוניסטית והפלישה הסובייטית (1978-1988), הוא ראה את תקומתה של מחתרת המוג'הידין שנלחמה ברוסים, הוא צפה את עליית הפונדמנטליזם האכזר של הטאליבן שהולידה את אל קאעידה ואת אסון מגדלי התאומים ואסונות אחרים. ובין כל אלו הוא מנסה לשמור על משפחתו ולנהל אורח חיים התואם את עקרונות האסלאם.
באפגניסטן כמיהתה של האשה לאהבה היא בבחינת טאבו. הדבר אסור הן על פי תפיסת הכבוד השבטי והן על פי המולות (המולא הוא חכם דת שיעי שלמד את הקוראן, החדית' והחוק האסלאמי ומומחה בתחום הדת. המולות מנהלים תפילות במסגדים, מבצעים טקסים שונים, נושאים דרשות ומלמדים במדרשות).
לצעירים באפגניסטן אין כל זכות להיפגש, לאהוב או לבחור. כל קשר בין אהבה ורומנטיקה, הוא מקרי. את האהבה אפשר לפרש כפשע חמור אשר מבצעו מסתכן בעונש מוות. פורקי העול מוצאים להורג ואם יש צורך להוציא להורג רק אחד מבני הזוג, תמיד תהיה זו האישה. ההורים קובעים עם מי ילדיהם ינשאו וזאת על פי התועלת שתצמח מכך למשפחה.
זהו סיפורם של האנשים הפשוטים הרוצים ללמוד ולרכוש השכלה אך אינם יכולים. זהו סיפורן של הנשים המנסות לצאת ממעגל הקסמים הזה שדן אותן לחיי בערות ושיעבוד לגבר שלהן. זהו ספר על מצוקות, תסכולים, שמחות קטנות ובעקר על חברה חסרת כל תקווה לשינוי.
זהו אינו ספר קל אך הוא כתוב היטב וממש כמו אלף שמשות זוהרות, מספק הצצה אל חיים בעולם אחר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![העולם של אתמול [מהדורת 2012]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers101/1015541.jpg)
