אני כל כך אוהבת לקרוא ספרים על תרבויות ומנהגים של ארצות שונות.
חיכיתי זמן רב לקרוא את הספר הזה, הצטערתי שהוא הסתיים.
הסופרת אוסנה סיירסטאד כתבה את הסיפור באופן מעניין,מרגש, סוחף ומרתק במיוחד.
היא עיתונאית שמתארחת חמישה חודשים בביתו של סולטאן, מוכר הספרים מקאבול.
סולטאן ומשפחתו מארחים אותה כבת בית.
היא מתארת שלב אחר שלב את אורח חייהם של המשפחה הגדולה.
הם חושפים בפניה את הבעיות והתסכולים, את המנהגים והשמחה, את המשמעות של כבוד המשפחה.
היו קטעים בספר שהפתיעו אותי לטובה, קראתי בזמן האחרון הרבה ספרים על התרבות בקאבול ובאפגניסטן, הבנתי מהקריאה שהתרבות שם פרימיטיבית ולא פתוחה ומודרנית, אך כאן למרות שעדיין הם נוהגים באיפוק ושמרנות, הם השתחררו מעט, קראתי פרקים מסוימים, ופשוט לא האמנתי, רבים מהם ליברלים , פתוחים ומשוחררים מעבר למצופה.
הספר מתחיל בתאוצה של מתח וסקרנות, באמצע יש כמה נושאים שלא מעניינים ממש, בהמשך הספר מעניין מאוד, לא ניתן לעצור את הקריאה לרגע.
נהניתי ואהבתי את הספר הזה במיוחד, ממליצה עליו מכל הלב.

