“# ספר ביכורים העוסק בהתבגרות. לעתים פיענוח והבנת מה שקרה תוך כדי התהליך הזה מתרחשים שנים אחריו. חלק גדול מהאירועים שקרו תוך כדי התבגרות, נדחקים ונשכחים למרבה הנוחות, כי הם גורמים גם בבגרות לבושה, אשמה ומבוכה. התבגרות מורכבת מרגשות שפעמים רבות נתפסים שליליים כמו גועל, עלבון ודחייה. גיבורת הספר מתארת באופן חושפני ופרטני את אירועי התבגרותה. היא נולדה וגדלה בכפר פעוט ונידח, מעוּט בחירות, שתושביו חקלאים פשוטים בבלגיה. הוריה היו מה שאנחנו מכנים "מוחלשים" מילה מכובסת המרחיקה את "המוחלש" מעצמו ומניחה גורם חיצוני ש"החליש". אווה היא אחת משלושה ילדים שנולדו באותו שנתון בכפר הקטן הזה. היא ושני חבריה הפכו ל"כתה נספחת" בבית הספר הכפרי הקטן, שלא יכול היה לפתוח כתה בשביל שלושה ילדים. בתוקף הנסיבות הם הפכו לחברים למשחק, למחוייבים לחברותם והתבגרו ביחד. הכללים שהילדים הבינו שקיימים – דרך התנהגות ורמזים של המבוגרים בסביבתם – הפכו עם ההתבגרות וההתעוררות המינית לאתגר וניסיון לבדוק גבולות. התעניינתי באמת הפנימית שתיארה ספיט – החשש של הגיבורה מהדרה (היא הבת היחידה שני האחרים הם בנים) והנכונות שלה להסכים לעשיית דברים מבישים כדי להשתייך וכדי שלא ינדו אותה. הבלבול וחוסר היכולת לדעת עם מי להזדהות – עם הקבוצה החברתית שלה, עם בנות מינה אליהן היא די מנוכרת, עם אחותה הצעירה האובססיבית-קומפולסיבית שהיא סוג של קרבן דחייה, עם אמה המאוכזבת והמאכזבת, עם אביה העלוב והדוחה. איבדתי את הסבלנות לספר הזה בערך באמצע והמשכתי לקרוא אותו ממש בכוח. הוא מפורט לעייפה ואינו מניח לקורא לבנות לבד ולהסביר לעצמו את הסיפור. ספיט משתמשת בהמון פרטים ודוגמאות שאינם מובנים לקורא מחוץ לבלגיה – כמו מאכלים, משחקים והתנהגויות, המנכרים את הקורא שאינו מוצא את ידיו ורגליו בתיאורים הפרטניים שאינם מוכרים לו. היא כותבת היטב אבל הספר היה צריך כיוונון, עידון, חידוד, כדי להפוך חווייה אוניברסלית כמו התבגרות למה שהיא – חווייה אוניברסלית שקוראים בכל מקום בעולם יכולים להזדהות איתה. בפועל צריך היה לקצץ בערך חצי מהסיפור ולהדק. לבחון מה באמת הכרחי ומה מסופר רק כדי לזעזע את הקורא ולהדהים אותו. והשורה התחתונה? לספיט יש מה לומר. נקמה בדיעבד על השפלות שעברת בגיל ההתבגרות מטרתה למעשה להפוך את ההיסטוריה שלך לקבילה בעיניך כבוגר, להטיל את האשמה על אחרים ולהרחיקה ממך. אם ספיט היתה יודעת איך לשלב את המסר בסיפור ואיך לגרום לקורא לזרום איתה זה יכול היה להיות ספר נפלא ופוקח עיניים.”

“ספר קשה לעיכול. אישית, לא אהבתי. לא מומלץ לאנשים רגישים, התיאורים בוטים, קשים ולעיתים אף אכזריים. מציאות קיצונית וסביבה קשה של משפחה לא מתפקדת, נערה שנקלעת לסיטואציות קשות מנשוא, "תעלולים" מביכים, הזויים וקשים.”

“SAUCERFUL OF ECRETS.תחתית מלאה סודות.(PINK FLOYD). זהו ספר מעניין על חייה של אווה בעבר ובהווה. הספר מספר על חיי הילדות של אווה,משפחתה,חבריה ושכניה. משחקי חברה שהשתבשו. ועכשיו חוזרת אווה בבגרותה לכפר בו גדלה לעם גוש קרח עצום לבצע את ניקמתה. הספר הולך אחורה וקדימה בקצב איטי ומסקרן.מעניין.”

“אחרי שקראתי ביקורות שליליות בכל מיני אתרים - נמנעתי זמן מה מלקרוא את הספר. בסופו של דבר, צריך להאמין באינטואיציה של עצמך. מבחינתי הספר מעולה בכל כך הרבה רבדים: שם הספר שמרמז על המון דברים, המחיר שבהרבה פעמים נגבה בהצלת אדם קרוב, התבגרות מינית שבעיני תמיד היא מסוכנת ותלוית תנאים שלא תמיד קשורים למתבגר עצמו אלא יותר לסביבה ולחבריו הקרובים, הזנחה הורית גבולית - שלא ניתן לראות אותה. הספר הזה לא יעזוב אותי הרבה זמן... ממליצה בחום. בעיני ישנם תיאורים קשים מאוד לקראת סוף הספר - מרוכז במספר עמודים מצומצם, מעבר לזה אין קטעים קשים בצורה קיצונית (חיים קטנים, טווס בחדר מדרגות היו הרבה יותר קשים בעיני).”

“# ספר ביכורים העוסק בהתבגרות. לעתים פיענוח והבנת מה שקרה תוך כדי התהליך הזה מתרחשים שנים אחריו. חלק גדול מהאירועים שקרו תוך כדי התבגרות, נדחקים ונשכחים למרבה הנוחות, כי הם גורמים גם בבגרות לבושה, אשמה ומבוכה. התבגרות מורכבת מרגשות שפעמים רבות נתפסים שליליים כמו גועל, עלבון ודחייה. גיבורת הספר מתארת באופן חושפני ופרטני את אירועי התבגרותה. היא נולדה וגדלה בכפר פעוט ונידח, מעוּט בחירות, שתושביו חקלאים פשוטים בבלגיה. הוריה היו מה שאנחנו מכנים "מוחלשים" מילה מכובסת המרחיקה את "המוחלש" מעצמו ומניחה גורם חיצוני ש"החליש". אווה היא אחת משלושה ילדים שנולדו באותו שנתון בכפר הקטן הזה. היא ושני חבריה הפכו ל"כתה נספחת" בבית הספר הכפרי הקטן, שלא יכול היה לפתוח כתה בשביל שלושה ילדים. בתוקף הנסיבות הם הפכו לחברים למשחק, למחוייבים לחברותם והתבגרו ביחד. הכללים שהילדים הבינו שקיימים – דרך התנהגות ורמזים של המבוגרים בסביבתם – הפכו עם ההתבגרות וההתעוררות המינית לאתגר וניסיון לבדוק גבולות. התעניינתי באמת הפנימית שתיארה ספיט – החשש של הגיבורה מהדרה (היא הבת היחידה שני האחרים הם בנים) והנכונות שלה להסכים לעשיית דברים מבישים כדי להשתייך וכדי שלא ינדו אותה. הבלבול וחוסר היכולת לדעת עם מי להזדהות – עם הקבוצה החברתית שלה, עם בנות מינה אליהן היא די מנוכרת, עם אחותה הצעירה האובססיבית-קומפולסיבית שהיא סוג של קרבן דחייה, עם אמה המאוכזבת והמאכזבת, עם אביה העלוב והדוחה. איבדתי את הסבלנות לספר הזה בערך באמצע והמשכתי לקרוא אותו ממש בכוח. הוא מפורט לעייפה ואינו מניח לקורא לבנות לבד ולהסביר לעצמו את הסיפור. ספיט משתמשת בהמון פרטים ודוגמאות שאינם מובנים לקורא מחוץ לבלגיה – כמו מאכלים, משחקים והתנהגויות, המנכרים את הקורא שאינו מוצא את ידיו ורגליו בתיאורים הפרטניים שאינם מוכרים לו. היא כותבת היטב אבל הספר היה צריך כיוונון, עידון, חידוד, כדי להפוך חווייה אוניברסלית כמו התבגרות למה שהיא – חווייה אוניברסלית שקוראים בכל מקום בעולם יכולים להזדהות איתה. בפועל צריך היה לקצץ בערך חצי מהסיפור ולהדק. לבחון מה באמת הכרחי ומה מסופר רק כדי לזעזע את הקורא ולהדהים אותו. והשורה התחתונה? לספיט יש מה לומר. נקמה בדיעבד על השפלות שעברת בגיל ההתבגרות מטרתה למעשה להפוך את ההיסטוריה שלך לקבילה בעיניך כבוגר, להטיל את האשמה על אחרים ולהרחיקה ממך. אם ספיט היתה יודעת איך לשלב את המסר בסיפור ואיך לגרום לקורא לזרום איתה זה יכול היה להיות ספר נפלא ופוקח עיניים.”

“ספר קשה לעיכול. אישית, לא אהבתי. לא מומלץ לאנשים רגישים, התיאורים בוטים, קשים ולעיתים אף אכזריים. מציאות קיצונית וסביבה קשה של משפחה לא מתפקדת, נערה שנקלעת לסיטואציות קשות מנשוא, "תעלולים" מביכים, הזויים וקשים.”

“SAUCERFUL OF ECRETS.תחתית מלאה סודות.(PINK FLOYD). זהו ספר מעניין על חייה של אווה בעבר ובהווה. הספר מספר על חיי הילדות של אווה,משפחתה,חבריה ושכניה. משחקי חברה שהשתבשו. ועכשיו חוזרת אווה בבגרותה לכפר בו גדלה לעם גוש קרח עצום לבצע את ניקמתה. הספר הולך אחורה וקדימה בקצב איטי ומסקרן.מעניין.”

“אחרי שקראתי ביקורות שליליות בכל מיני אתרים - נמנעתי זמן מה מלקרוא את הספר. בסופו של דבר, צריך להאמין באינטואיציה של עצמך. מבחינתי הספר מעולה בכל כך הרבה רבדים: שם הספר שמרמז על המון דברים, המחיר שבהרבה פעמים נגבה בהצלת אדם קרוב, התבגרות מינית שבעיני תמיד היא מסוכנת ותלוית תנאים שלא תמיד קשורים למתבגר עצמו אלא יותר לסביבה ולחבריו הקרובים, הזנחה הורית גבולית - שלא ניתן לראות אותה. הספר הזה לא יעזוב אותי הרבה זמן... ממליצה בחום. בעיני ישנם תיאורים קשים מאוד לקראת סוף הספר - מרוכז במספר עמודים מצומצם, מעבר לזה אין קטעים קשים בצורה קיצונית (חיים קטנים, טווס בחדר מדרגות היו הרבה יותר קשים בעיני).”