סיפור פשוט
כשקוראים את עגנון מרגישים צורך עז להיות ראויים לכתביו, להיות טובים ובעלי מידות טובות, להצניע הליכות פה ולב ומוסריות. לחשוב פעמיים ולשקול מילים וכו'. ספריו הם דרך טובה להתוודע אל עולם יהודי בורגני במרכז אירופה בגליציה על סף המאה ה- 20 בעיר דמיונית בשם שבוש שהיא העיירה בוצ'אץ על המפה.
עגנון דן בהיבטים רבים מלבד הנושא שחוזר אצלו בסיפוריו וגם בסיפור זה על זוגיות שהוחמצה, על הלב שחושק במשהו אחר ממה שהוא מקבל והפער בין השכל לב. ואיך פותרים את הסוגיה. אין אצלו סופים רגילים שמסתיימים באנחת לב מענגת או דמעה שמחה. הסוף לא סגור אבל הוא בהחלט סגור מהבחינה של תיקון מעשיהם של הגיבורים. מאוד פרקטי. כי עגנון גם אם לא רשום זאת ב ר' גלי הוא בא לחנך דור על ידי סיפוריו, להראות דרך, להציב מראה להמשך, ואם תרצו לתקן דרך.
די הצחיק אותי בסיפור ההתבטאויות של הגיבורים שמסמלים תקופה כמו: "לך לשבת עם הציונים" או שמכניסים בכל מקום את תנועת ההשכלה כסמן דרך של התקופה . או ההבנה שיהודי טוב צריך לעבוד ולא לשבת כל היום וללמוד.
סיפור פשוט הוא סיפור אהבתם של הרשל שבא מבית אמיד ושל בלומה קרובת משפחתו היתומה שהופיע בדלתם יום אחד אחרי שהוריה נפטרו. וכך קרה שנשארה אצלם והייתה עוזרת בית, משרתת אותם. אז מעבר לכך שזהו סיפור סינדרלה שדן בהבדלים בין עניים ועשירים, הוא גם דן בסולם הערכים שהיה נהוג באותה תקופה שאומר שאדם מוערך לפי ממונו ואישה צריכה לדעת לנהל בית ולא להתעמק בדעת ובקריאה.
אביה של בלומה לא הוריש לה כסף ולכן הגיעה לבית קרוביה רק עם מטלטלים מועטים אבל אביה כן הוריש לה דעת ויכולת לקרוא. ומעבר לכך שלא היה שני לה בניהול בית. אם כך זו עוד סוגיה בספר שעלתה לגבי הנחיצות של קניין רוחני מול כסף.
ולא לשכוח שבאותם זמנים לנערות עשירות הביאו מורים לבית כדי שיקנו להם לימודים בסיסים ולא יישארו נבערות. וכמובן הספר מלא כל כך בהמון דברים טובים שחבל לעשות ספויילרים.
אז למי שאוהב את השפה, את ההצצה לחיים אחרים, או את הרעיונות שעגנון מביא לגבי זוגיות ומשפחה והלכות יהודיות מוזמן בהחלט להתמוגג מעוד ספר נפלא.


















