ביקורת ספרותית על על כפות המנעול (כריכה רכה) מאת ש"י עגנון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 11 באוגוסט, 2018
ע"י אירית


אוסף הנובלות הזה של עגנון הוא אוסף של סיפורי אהבה ופירוד, ושמו ניתן לו על פי הגיבור הירשל הורוביץ מ"סיפור פשוט" שלא היה יכול להשלים עם קבלת דין שידוכו לעלמה שליבו לא נהה אחריה, והיה פוסע מדי לילה עד קצה העיר אל ביתה של בלומה אהובתו, רק כדי להניח את ראשו על כפות המנעול ולמרר בבכי. מי היום נחשף להלכי האהבה שכזו ?...

עשורים רבים עברו מאז נכפה עלי לקרוא סיפורת עברית אותנטית ולהיבחן עליה בבגרות. מה שנדרשנו אז בנעורינו לא תמיד תאם את יכולתנו להבין, להתרגש, להעריך, וליהנות. אין לי ספק שזו חווית קריאה אחרת לגמרי לקרוא נובלות ורומנים כאלו בגיל מבוגר יותר ... ועגנון הוא אחת הדוגמאות לכך. השנה החלטתי לחזור אליו, במן דחף לא מוסבר שדוחק בי לקרוא את כל כתביו בזה אחר זה, ואני מודה שאין סוף להנאה שאני מפיקה מכל תו ושורה ביצירות המופת שלו .

דוסטוייבסקי אמר פעם שכול הספרות הרוסית יצאה מתחת ל"אדרת" של גוגול, ועל פי משל זה אמר עמוס עוז: שהספרות הישראלית נולדה מן הנובלה הנפלאה של ש"י עגנון – "בדמי ימיה" .

אז יש לנו באוסף הנפלא הזה מבחר עשיר ממיטב יצירותיו :
"בדמי ימיה", "סיפור פשוט", "בנעורינו ובזקנינו", "גבעת החול", "לילות", "אחות", "עובדיה בעל מום", "חופת דודים", "פנים אחרות", ואת "הרופא וגרושתו" .

וכך נפתחת הנובלה "בדמי ימיה": "בדמי ימיה מתה אמי. כבת שלושים שנה ושנה הייתה אמי במותה. מעט ורעים היו ימי שני חייה". איך אפשר שלא להתרגש מפתיח כזה ...

עגנון מרבה קונפליקטים ולא פחות מכך לבטים בין רצונות היחיד לבין לחצי החברה והסביבה ומפנה אצבע לערכים הבורגניים שפגעו ומנעו להגשים רצונות אמתיים ומאוויים של הפרט . בעיקר כשהוא כותב על נפתולי אהבה ... הו הו כמה ייסורי אהבה יש בנובלות שלו .

בכתיבה מופלאה הוא משלב מן המדרש, מן התנ"ך, מספרות חז"ל ומסיפורי חסידים. בולטת בו אהבה עזה ליהדות, למעשה הוא סופר יהודי. הוא חודר לרבדים המוצנעים –מעמקי נפש האדם -ומרבה לכתוב על הסבל שבמהותו הוא אנושי-אוניברסלי ולאו דווקא קשור לזמן לתקופה ולמקום. ביטויו יצרו לשון ייחודית רק לו "לשון עגנונית" כמו גם הקצב האופייני למשפטיו .

מבחינתי הוא משורר. משורר פרוזה. קחו משפט אחד שלו והוסיפו לו את שני- והרי לכם שיר היקו יפני. הוסיפו עוד שני משפטים, שלושה וכך הלאה ותזכו בפרוזה מתנגנת, מופתית ולגמרי אל- זמנית. וזה לא רק אני חושבת כך, מדבריו ערב קבלת פרס נובל לספרות לשנת 1966 כך הוא ציין : " ....כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב".

ביו-טיוב אגב, ישנו סרט דוקומנטרי , שהוקרן לפני ארבע שנים בשם "מוקדש לנוות ביתי" ש"י עגנון –פרק ראשון ופרק שני.

מומלץ ביותר, גם למי שחרד מעט מן השפה הלא שגרתית ..


38 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מיה (לפני 7 חודשים)
ואכן.. מי באמת נחשף.
כתיבה יפה ובהחלט משרתת את המטרה.
שונרא החתול (לפני 9 חודשים)
מצטרפת למחמאות. עשית שירות מצויין לעגנון.
אירית (לפני 9 חודשים)
תודה לך דן, אעשה זאת אקרא את אסופת הפתגמים.
שבת שלום ומבורך .
דן-1 (לפני 9 חודשים)
סקירה מושקעת ויסודית. כמו שציינת עגנון כותב במספר שכבות שלקוחות ממקורות הקודש של העם היהודי. תנ"ך, מדרשים וכ"ו.
עגנון בקי גם בתורת הסוד וזאת שכבה מעמיקה יותר בסיפוריו.
כל אחד "יבין" את הסיפור לפי השכבה הפנימית שלו.
ולכן עם חלוף השנים כשנוסף לנו ידע כדאי לקרוא אותו פעם נוספת ולהתפעל מחדש מהיצירתיות הרב שכבתית שלו.
הערה:
יש מוטיבים מגוונים בסיפוריו.
לדוגמא:נעשו עבודות על האירוניה בסיפורי עגנון.

ממליץ לקרוא בנושא:

מכתם לעגנון-אסופת פתגמים מתוך כתביו.
שכולל גם מסה על הכלב בלק.

שכתב:אורי סלע.עם מבוא של עמוס עוז 1994.

אירית (לפני 9 חודשים)
תודה לך עומרי, שמחה לתגובתך .
סוף שבוע נעים .
omripoll (לפני 9 חודשים)
תודה אירית, תמיד מהנה ומעניין לשוב לקרוא את עגנון או על עגנון.
אז תודה על ההזדמנות שנתת עם הסקירה הזו :)
אצל עגנון אפשר למצוא כמה דוגמאות מופתיות ל"אנטי גיבורים".. אנשים אמיתיים, שאינם מעצבים באופן מוחלט את המציאות סביבם, אלא, היא נכפת אליהם, לעיתים הם מגיבים לה בכניעה ולעיתים הם פועלים בשביל לשנותה.. לא תמיד בהצלחה.. אבל בכל מקרה זה יפיפה.

אגב, לאור, לדעתי כדאי להתחיל לקרוא את עגנון עם "מדירה לדירה" או עם "גבעת החול". בשני הסיפורים הגיבורים בשנות העשרים לחייהם, והעלילה מתרחשת בארץ ישראל (בעיקר תל אביב) של תקופת העלייה השנייה. שניהם סיפורים מעולים, שיש בהם גם משהו מאוד ישראלי-יהודי אבל גם תובנות קיומיות אוניברסליות.
אירית (לפני 9 חודשים)
צודקת אורית.
אורית זיתן (לפני 9 חודשים)
יופי של ביקורת אירית. ועגנון? הכתיבה שלו גאונית, יש בה כל כך הרבה רבדים וכל כך הרבה עומק. לא היה ולא יהיה סופר שישתווה אליו
אור (לפני 9 חודשים)
תודה אירית :)
אירית (לפני 9 חודשים)
תודה לך אור.
אפשר בהחלט להתחיל עם אסופת הנובלות הזו, אבל, יש אבל...
במידה וגילך הוא זה שרשום בפרטי ה"דף שלך", אתה יכול להמתין
עוד כמה שנים . ח ח ח ה . הרי זה מה שמשתמע מהסקירה שלי.
ובכל זאת- חפש ביו טיוב את הסרט הדוקומנטרי ותיחשף לרוחב היריעה של יצירותיו
ואישיותו ואמץ לך נובלה אחת כל פעם, וקרא ללא הפרעה ולאט.
כמו שכתב עמיחי בסקירה שלו לספר "האש והעצים" של עגנון - "לאורך זמן וטיפין טיפין" - (כמו ללגום יין טוב) .
בהצלחה- במידה ותחליט להתחיל במסע .
אור (לפני 9 חודשים)
משרד החינוך הרסו לי את עגנון, אני מתעקש לא לתת להם,

אם איזה סיפור של עגנון היית ממליצה להתחיל?

סקירה יפה :)
אירית (לפני 9 חודשים)
תודה לך רוויטל. בר , ולכל השאר .
אירית (לפני 9 חודשים)
אברהם, ממש כך.....תודה לך
אברהם (לפני 9 חודשים)
כאשר אומרים "עגנון"
כמעט ולא צריך לקשור כתרים לאותיות ולמילים, הם צומחים מתוך הכתיבה המופלאה שלו.
אכן, כתיבתו, במיוחד בקובץ הזה, היא כמעט שירה, שירה של איכות ועילוי הסיפורים לאיכות שאינה בנמצא.
השפה המיוחדת נותנת ערך מוסף ואינה גורעת כלל מאיכות הסיפורת המופלאה.

ביקורת נהדרת.
רויטל ק. (לפני 9 חודשים)
כשקראתי את הכנסת כלה, בגיל 25, הרגשתי שבבית הספר עשו לו עוול.
למדנו את "תהלה" ואת "המלבוש" ועגנון הצטייר לנו כאיזה זקן מטיף שמדבר בלשון מדרשית.
כל האירוניה שלו הלכה לאיבוד, ונשארתי עם אנטי שלקח לי זמן להתגבר עליו.
איזו החמצה.
בר (לפני 9 חודשים)
ביקורת מצוינת.
אני אוהבת מאוד את עגנון ובעיקר את "סיפור פשוט" שלו שלדעתי הוא מופתי.
מסכימה עם האמרה שעגנון הוא אכן סוג של משורר פרוזה המשתמש בשפה עברית פיוטית ונפלאה.
אירית (לפני 9 חודשים)
תודה לך עמיחי, אקרא שוב את הסקירה שכתבת.
יום טוב .
עמיחי (לפני 9 חודשים)
לקחת על עצמך את המהנה שבפרויקטים בספרות העברית. :-)

לאחרונה סיימתי את "האש והעצים", ואפילו כתבתי כאן סקירה קצרה, ובזה סיימתי סיבוב (ראשון, אני מקווה!) של קריאת כתביו שיצאו בחייו.

הנובלה "בדמי ימיה" מיוחדת בכלל כתבי עגנון בגלל המשקל הרב שיש בה ללשון המקרא. הבסיס הלשוני של שאר כתבי עגנון הוא לשון חכמים.
אירית (לפני 9 חודשים)
תודה לכם. לכל מי שטרח ופינה מזמנו לקרוא את הסקירה .
שבוע טוב לכולם .
לי יניני (לפני 9 חודשים)
מצויין. התגעגעתי אליך. נעלמת לנו...
נעמי (לפני 9 חודשים)
סקירה מעולה ועושה חשק לקרוא
סנטו (לפני 9 חודשים)
אירית, נהנתי מסקירתך, עשית לי חשק להמשיך לקרוא עגנונית.
כרמליטה (לפני 9 חודשים)
אירית, יופי של סקירה.
עוררת בי רצון לחזור לקרוא את עגנון.

תודה.

חני (לפני 9 חודשים)
דווקא השפה זו היא שאני אוהבת. מחברת אותנו בין היום לפעם. אני שמחה שעדיין מלמדים עגנון בשיעורי ספרות המעטים שיש לתיכוניסטים.
לפעמים אני תוהה איך אפשר ללמד שנה כן ושנה לא ספרות.מי הגה את התכנית המוזרה הזו.
סקירה יפה ויותר מזה.
אירית (לפני 9 חודשים)
סקאוט- אל תוותרי על הסרט שהמלצתי ביו-טיוב...מרתק. פרק ראשון ושני .
סקאוט (לפני 9 חודשים)
הוא סופר נפלא. לאחרונה קראתי את ספרו של נחום גוטמן המתאר את ילדותו וצעירותו בארץ ישראל אז בין היתר הוא מספר על הכרותו עם עגנון כשהיה בחור צעיר ומה אגיד לך, אירית, האיש לא רק היה כותב נפלא אלא אדם צנוע ומשכמו ומעלה. לחייו הוורדרדות לא נעלמו מדמיוני לאורך כל הספר.
אירית (לפני 9 חודשים)
קלאסיקה חסרת גבולות...
משורר פרוזה שלא שכח להיות יהודי... אבל בלי ביבי...
תודה לכם וערב נעים .
מחשבות (לפני 9 חודשים)
משורר פרוזה שלא שכח להיות יהודי. ביבי היה גאה בו. יופי של סקירה.
רמי (לפני 9 חודשים)
קלאסיקה חסרת גבולות... בהחלט עגנון בשיא תנופתו ויצירתו...





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ