ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 25 באוגוסט, 2022
ע"י בנצי גורן
ע"י בנצי גורן
ביום 17 באפריל 1975, נעצרו החיים בקמבודיה. לאחר 5 שנים של מלחמת אזרחים, כבשו אנשי הקמר רוז' את הבירה פנום פן ונכנסו אליה בצעדת ניצחון. המלך נורודום סיהאנוק כבר הודח ועתה הגיע הקץ לשלטונו של לון נול שתמך בארה"ב במלחמתה הנוראית בוייטנאם. אלא שפול פוט מנהיג הקמר רוזז' החזיק באידיאולוגיה קיצונית. אנשי הקמר-רוז' הורו ליותר ממיליון התושבים לעזוב מיד את העיר. מי שסירב לעזוב הוצא להורג ללא משפט. שיירות ענק של אזרחים נהרו דרומה לעבר הכפרים. פול פוט הכריז על "לידתה המחודשת של הציביליזציה". ההיסטוריה כך הסביר, מתחילה מחדש. החקלאים ורק החקלאים, אותם כינה "האנשים הישנים", זכאים היו להקים את החזון האוטופי הקומוניסטי. כוונתו הייתה ליצור מעמד-על של חקלאים. לחברי הבורגנות העירונית לא היה מקום בתכניות.
בדרך להקמת "אוטופיה חקלאית" בודדו אנשי הקמר רוז' את קמבודיה מהעולם החיצוני, גירשו את הזרים, סגרו את השגרירויות ואסרו על סיוע כלכלי או הומניטרי ממדינות העולם. אמצעי התקשורת נסגרו כולם, השימוש בשפות זרות נאסר וכמוהו גם השימוש בדואר, בטלפון או בכסף. כל העסקים במדינה נסגרו, הדת הוצאה אל מחוץ לחוק ומערכות החינוך והבריאות הושבתו. השנים הקשות האלו, הן הרקע לספרה של ודי רטנר.
רטנר ילידת קמבודיה, היתה בת 5 כשהקמר רוז' תפסו את השלטון. אביה היה נינו של המלך סיסוואת שישב על כס המלוכה בקמבודיה במחצית הראשונה של המאה ה-20, אז הייתה עדין קמבודיה מושבה צרפתית. משפחתה של ודי רטנר הייתה בין אלו ששילמו את מחיר השלטון האכזרי של הקמר רוז'. אביה נעצר בעוון היותו נסיך והמשפחה נשלחה למחנה עבודה ושהתה שם עד 1979, אז פרצה המלחמה בין קמבודיה לוייטנאם, מלחמה ששמה קץ לשלטון הקמר רוז'. בשנת 1981 הגיעה ודי רטנר לארה"ב כפליטה.
בספרה מספרת לנו רטנר מה עבר על משפחתה באותן שנים עד שהצליחו להימלט. כמו בסיפורים של ניצולי השואה, גם בספר הזה מתארת לנו המחברת כיצד נאחז האדם בחיים גם ברגעים הקשים ביותר שלו, כאשר נדמה כי כבר אפסה כל תקווה. זהו ספר על הישרדות בתנאים בלתי אפשריים תוך התמודדות עם העלמותם ומותם של קרובים ויקרים.
הספר העוסק בנפש האדם ומעלה שוב את השאלה, מה גורם לאנשים להיות כל כך רעים ואכזריים לאחרים. חזק ומעורר מחשבות לא רק על קמבודיה.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בנצי גורן
(לפני 3 שנים)
תודה נצחיה, הצדק אתך כמובן.
לא ניתן להבין את הספר ללא הרקע ההיסטורי.
|
|
|
נצחיה
(לפני 3 שנים)
אני לא כזה חיבבתי את הספר.
אפילו לקח לי זמן להיזכר אם קראתי או לא, ומזל שיש כאן תיעוד בסימניה מלפני שבע שנים שיזכיר לי. טוב עשית שהבאת את הרקע ההיסטורי של הסיפור, שכן הוא לא מוכר לקורא הישראלי הממוצע (או בכלל המערבי), הכותבת לא מביאה אותו וזה מפריע לסיפור. |
|
|
בנצי גורן
(לפני 3 שנים)
תודה סנטו.
שטחה של קבודיה כמעט פי 9 משטח מדינת ישראל בזמן שמבחינת אוכלוסייה הם רק פי 2. אני מניח שגם לפני עליית הקמר רוז', המדינה נראתה קצת דלילה. עוד אחד מהדברים המדהימים שם חוץ ממתחם המקדשים באנגקור, אלו הם חיי הלילה בסיאם ריפ.
|
|
|
משה
(לפני 3 שנים)
בנצי נשמע מעניין מאוד, אוסיף לרשימה. טיילתי בקמבודיה ב1993, מה שהכי זכור לי מלבד הנופים המדהימים, האנשים מסבירי הפנים וכמובן אנגקור וואט הוא העובדה שברגע שיוצאים מפנום פן נראה שאין כמעט אנשים, אוכלוסיה דלילה ביותר וזאת כמובן תודות לטיהור האנושי של הקמר רוז'. מניח שמאז הרבה השתנה.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני 3 שנים)
תודה חני.
|
|
|
חני
(לפני 3 שנים)
אני מניחה שאנשים רעים אל אנשים
כי הם לא רואים אנשים מולם. הם רואים רק את עצמם במלחמת השרדות. כנראה קראתי או ראיתי משהו על קמר רוז' שפשוט שמתי עמוק וכיסיתי. הם עשו כאלה זוועות. ובנצ סקירה יפה. |
|
|
בנצי גורן
(לפני 3 שנים)
תודה PF.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים)
ביקורת מצוינת.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני 3 שנים)
תודה פ"צ.
כל המקדשים באנגקור מדהימים. זהו המתחם הדתי הגדול ביותר בעולם. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים)
סקירה מעניינת ומלמדת.
הידע שלי על קמבודיה מסתכם בכך שיש שם את אנגקור ואט. ההיסטוריה, התרבות והאופי של העם הזה לא מוכרים ומסקרנים. |
|
|
בנצי גורן
(לפני 3 שנים)
תודה יעל, תודה זאבי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים)
מרתק ממש.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים)
סקירה מעניינת בנצי, תודה לך.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני 3 שנים)
תודה רבה אב"פ.
Ranran, אתה צודק. אכן רבע. תודה אנקה, אחכה לחוות דעתך. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 3 שנים)
בנצי היקר, אני אוהב לקרוא
את כל חוות הדעת שלך, כי אני יודע שכאדם שרואה עולם
כל חוות דעת שלך מגיעה עם ערך מוסף. הפעם הבאת סקירה על מקום שעליי לומר בכנות שמעבר לשם שלו, אני לא ממש מכיר אבל אני אשמח להכיר. אני מודה לך !!! |
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים)
תודה על הסקירה, בנצי. הוספתי את הספר לרשימות שלי.
|
|
|
Ranran
(לפני 3 שנים)
אחד האירועים המחרידים בהיסטוריה האנושית. אני חושב שבערך רבע מהאוכלוסייה של קמבודיה מתו בתקופה הזאת.
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
