סיפרתי לך סיפורים כדי לתת לך כנפיים, ראמי, כך ששום דבר לא יוכל לעצור בעדך... ילדותה השלווה של ראמי בת השבע באה אל קצה ביום בהיר אחד, שמתחיל בקול פסיעותיו של אביה, השב לביתו עם שחר. הוא מביא עמו פרטים על התוהו ובוהו ברחובותיה של פנום פן, בירת קמבודיה השרויה במלחמת אזרחים. חיש מהר הורסת המהפכה את עולמה המוגן של המשפחה, המשתייכת לבית המלוכה. כמו כל תושבי הערים, גם ראמי ובני משפחתה מוגלים לאזורים הכפריים ונידונים לחיים של עבודת פרך, רעב ואלימות. בארבע השנים הבאות, שבהן עושה הקמר רוז' מאמץ עילאי למחוק כל זכר לזהותם האישית של אזרחי המדינה, ראמי נאחזת בשרידים היחידים שנשארו לה מילדותה – האגדות, המיתוסים והשירים ששמעה מאביה – ושואבת מהם את החוסן הנפשי שמאפשר לה לשרוד. בצל עץ הבַּניאן הוא יצירת מופת מעוררת השראה המשלבת את עושר החוכמה הקמבודית העתיקה עם עוצמתה של רוח האדם. הספר כיכב ברשימות רבי-המכר, זכה בפרסים חשובים ותורגם לכשלושים שפות. ודי רטנר, צאצאית המלך סיסוואת' ששלט בקמבודיה, הייתה בת חמש בשנת 1975, השנה שבה תפס הקמר רוז' את השלטון בקמבודיה. לאחר ארבע שנים של עבדות, התעללות, הרעבה, וכמעט הוצאה להורג הצליחו היא ואמה, היחידות שנותרו בחיים מבין כל בני משפחתה, לברוח. בשנת 1981, היא הגיעה למיזורי שבארצות הברית כפליטה ללא ידיעת השפה האנגלית, ומאוחר יותר עברה לגור בפרויקט דיור לבעלי הכנסה נמוכה בסן מיגל במינסוטה. היא בוגרת בהצטיינות יתרה של אוניברסיטת קורנל, שם התמחתה בלימודי היסטוריה וספרות של דרום-מזרח אסיה. חייה ועבודתה תועדו ב-USA Today ובוושינגטון פוסט. "מלא יופי, אפילו שמחה... הדבר יוצא הדופן ומעורר הכבוד בספר הוא העדר הכעס, והיכולת האינסופית לאמפתיה." New York Times "...בפרוזה לירית עוצרת נשימה, שפוצעת ומרוממת בעת ובעונה אחת, רטנר סוחפת אותנו למעמקי הסיוט שנכפה עליה, ועם זאת, גם בתוך החשכה, ברעב ובאלימות, היא אף פעם לא נוטשת אותנו לייאוש. היא תמיד מושיטה לנו את החוט הזוהר של תקווה ואהבה. היא מושיטה לנו כנפיים. בספר עשיר בתורה הבודהיסטית, במיתולוגיה של קמבודיה, וביופי של עולמה, רטנר טווה זיכרון מרגש לא רק לאביה ולמשפחתה, אלא לכל קורבנות, בעבר, בהווה ובעתיד." Naomi Benaron, author of Running the Rift "בצל עץ הבניאן הוא אחד הסיפורים יוצאי הדופן והיפים ביותר שקראתי אי-פעם..." Chris Cleave, author of Little Bee "שירה בפרוזה... יצירה מרתקת ומרגשת שמותירה בנו תחושות עזות של יופי, שמחה ואופטימיות." The Independent...