ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 15 ביולי, 2022
ע"י סוריקטה
ע"י סוריקטה
מאד מוזר הספר הזה. לכתוב סיפור סוריאליסטי קומי על ג'נוסייד זה ממש לא משהו שכולם עושים. אני חושבת שזה מצריך אומץ וביטחון וכדי שזה יצא טוב גם לא מעט רגישות, שכל וכישרון. את כל אלה יש לו, למויא.
זה ספר קצר מאד, 131 עמודים, כך שהוא לא מבזבז זמן וכבר במשפט הראשון, "אני לא שלם בראש", הוא מבהיר את הפער בין המציאות לבין מי שמתאר אותה. ומי שמתאר אותה אותה הוא עיתונאי, אחד שנאלץ לברוח מארץ אחת בדרום אמריקה והצליח למצוא עבודה כעורך עדויות של אינדיאנים ניצולי ג'נוסייד במדינה דרום אמריקאית אחרת. סוג של עורך העדויות ביד ושם.
אבל הוא הרי לא שלם בראש. הפואטיקה של אותן העדויות מוצאת חן בעיניו. הוא מעתיק משפטים "יפים" ומשתמש בהם אחר-כך, הוא עוגב, הוא פרנואיד, אבל בעיקר הוא לא מצליח לתפוס את הזוועות שהוא עורך, הוא יכול להמשיל אותן לטרדות מחיי היומיום שלו.
מויא, בחוכמה אני חושבת, אומר לנו משהו שכולנו יודעים, שלאף אחד לא באמת אכפת, שמעשים אכזריים קרו וקורים וימשיכו לקרות, שגם אם נשמע לא בטוח שנרצה להבין, ואת מה שלא נוח לנו לשמוע או לראות אנחנו פשוט נחתוך בעריכה.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סוריקטה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, פואנטה.
אני יכולה להבין את זה.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, yaelhar.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
זכור לי כחוויה מטלטלת. ספר נדיר מבחינתי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
לא יכולה להגיד שהסתקרנתי.
עייפתי מתיאורי עוולות שמשאירות אותי חסרת אונים ומלאת תסכול. הבו לי איזה סיפור שמתרחק מהמציאות ואשמח. |
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
