ביקורת ספרותית על מבול של סודות - דיסמס הארדי #13 מאת ג'ון לסקואה
ספר בסדר

---

המותחן המשפטי "מבול של סודות" מאת ג'ון לסקואה (הוצאת כנרת זמורה־דביר, 2011) הוא הספר העשרים בסדרת הספרים שכתב על הפרקליט דיזמס הרדי, גיבורו הקבוע. הרדי, נחת לשעבר, בלש משטרה וחוקר פרטי לשעבר, הוא גיבור תואם פרי מייסון, וגם בספר זה מוטל עליו להגן על לקוחה שאשמתה נראית ברורה מעל לכל ספק, פרט לכך שהיא אינה כזו. 

דילן ווגלר, מנהל בית קפה שכונתי פופולרי בסן פרנסיסקו, נרצח. עד מהרה התברר שווגלר ניהל מבית הקפה עסק משגשג של סחר במריחואנה, ובין לקוחותיו נמנו רבים משמנתה וסלתה של סן פרנסיסקו, מהזירה הפוליטית ואף מרשויות אכיפת החוק. ברצח של ווגלר וברצח נוסף הואשמה מאיה טאונסנד, בעלת העסק ואחייניתה היפה והעשירה כקורח של ראש העיר. עד מהרה התברר להרדי שלמרשתו יש סוד אפל בעל פוטנציאל נפיץ שעלול להמיט עליה ועל משפחתה חורבן. מאיה שאכולה רגשי אשם ומשוכנעת שעליה לשלם על חטאיה, שאלה אותו אם הרג פעם מישהו. "הרדי הנהן. "הייתי בווייטנאם. הרגתי המון אנשים." ולא רק בווייטנאם, חשב, אלא גם את קורבנות קרב היריות הנורא שהשתתף בו כאן בסן פרנסיסקו" (עמוד 292). זה לא אותו דבר, היא השיבה.

במקביל גילה הרדי שבנו של "חברו הטוב ביותר של הרדי, אייב גליצקי, ראש מחלק הרצח במשטרת סם פרנסיסקו" (עמוד 12), נפצע אנושות בתאונת דרכים וגליצקי, שהאשים עצמו בתאונה התקשה לתפקד. בהיעדרו נפלו בלשיו קורבן לתחבולותיהם של בעלי השררה שיש להם עניין בתיק. כמקובל בספרים שכאלה, הוא אולי האיש הקרוב ביותר אל הרדי אך מטרתו היא לוודא שהלקוח או הלקוחה של ההרדי יורשעו בפשע שבו הואשמו, אבל מי שחושב שגילצקי בתפקוד נמוך הוא פחות חד ופחות חריף טועה. כך למשך, כשרוצח תפס בת ערובה בבית המשפט, היה פחות ערני מכפי שנדרש הדבר נתן "לגליצקי, שעמד במרחק חמישה מטרים משם והמתין בדיוק להזדמנות כזאת, הזדמנות ליריה מדויקת אחת ויחידה" (עמוד 383). גליצקי, בלש מנוסה, "לא נזקק ליותר מזה" (עמוד 383). הרוצח נפל מת.

זהו ספר מותח ומהנה, אולם דומה כי המחבר נדרש לפתע לארוז את העסיפור מהר ופתר את הפרשה בהינף קולמוס באופן לא משכנע. גם כך וגם כך סביר שאקרא עוד מהספרים על הרדי. פשוט כי הם מהנים מאוד.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על מבול של סודות - דיסמס הארדי #13