• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אי המטמון (כתר, 1981)

אי המטמון (כתר, 1981)

מאת רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון

הביקורת של אדם

תמונה של אדם
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
אי המטמון (כתר, 1981)

אי המטמון (כתר, 1981)

מאת רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון

הביקורת של אדם

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אדם
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:1981
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
Storm~
לפני 4 שנים

“לסבא שלי יש כישרון לספר סיפורים. גם לאנשים מכאן, מסימניה, שבוראים עולם אחר בתוף דפים ריקים וגם לאחו”

2/11
ביקורות על אי המטמון (כתר, 1981)
הבאה
דליה
לפני 15 שנים

“הפעם הזאת התאהבתי בנבל, וקינאתי בסופר: איזה כיף היה לו לסטיבנסון כשהוא היה יכול להמציא מן דמות כזאת”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 4 שנים•1 דקות קריאה

לפעמים הספר הכי טוב שתוכל לקרוא הוא ספר שקראת כבר לפני המון זמן, ככה גם אני חזרתי לקלאסיקה של רוברט לואי סטיבמסון למרות שאני מכיר את העלילה שלה כמעט בעל פה. זהו ללא ספק אחד הספרים המשפיעים והחשובים ביותר שנכתבו והוא עיצב את איך אנו תופסים את הפיראטים ששלטו בימים במשך מאות שנים. מלבושו של הפיראט, לחרב שלו,לספינה עם התותחים והדגל השחור עם הגולגולת ועד לאיקס על מפת האוצר את כל אלו אנו מכירים בזכות כתיבתו של סטיבנסון. הוא יצר עולם עשיר עם דמויות אייקוניות כמו ג'ים הוקינס האמיץ והישר, וד"ר ליבסי החכם והמסור ועד לשודדי הים האימתניים והבוגדיים ג'ון סילבר בעל רגל העץ, פיו העיוור ובילי בונס המחזיק במפת האוצר של הקפטן פלינט.

הספר מתאר בשפה ידידותית עולם שלם ותוך כדי קריאה ממש מרגישים חלק מאותו מסע אל עבר האוצר והמאבק עליו. קריאה מומלצת מאוד ואף חובה לקורא הצעיר והמבוגר כאחד!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של רץ
רץ
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של גלית
גלית
תמונה של Mira
Mira
תמונה של שין שין
שין שין
תמונה של Ayeletjon
Ayeletjon
תמונה של אירית פריד
אירית פריד
תמונה של yaelhar
yaelhar
13קוראים|גיל ממוצע58|62%נשים

על המבקר

תמונה של אדם

אדם

ותיק
חבר מזה 12 שנים
70 ביקורות•545 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•הסטוריה - כללי
תמונה של אדם
אדם
ותיק
חבר באתר מזה 12 שנים
ביקורות70
לייקים שקיבל545
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות11ספרות מתורגמת10הסטוריה - כללי 6

דיון על הביקורת

1 תגובה
עמיחי
עמיחי•לפני 4 שנים
"אחד הספרים המשפיעים והחשובים ביותר שנכתבו"?
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של אדם

חטוף

חטוף

אלי שרעבי

הספר הנמכר ביותר בשפה העיברית ולדעתי חובה לקריאה לכל ישראלי, במיוחד לצעירים לפני הגיוס לצה"ל כדי להמחיש על מה נלחמת המדינה ומה יקרה אם לא נעמוד על המשמר כמו שלא עמדנו ב- 07.10 בדרום. דווקא עכשיו כשנראה שהמלחמה הסתיימה הספר מעניק נקודת מבט שלא מועברת בתקשורת ואפילו לא בראיונות של החוזרים מהשבי, זה פשוט לא אפשרי להסביר זאת בזמן מועט. הספר מכניס אותנו לתוך עולמו של אלי שרעבי, גם אם בצורה מאוד מצומצמת למה שקרה בזמן החטיפה ובשבי, לאיך זה לחיות בתוך מנהרות טרור עם מחבלים, לאיך ניתן לשרוד בתנאי רעב קשה ובחוסר ידיעה על מה שקורה בחוץ והאם הקרובים אליך בכלל בחיים. אלי שרעבי הוא אדם מאוד אינטלגנטי ורהוט וזכיתי לפגוש אותו בחתימה על הספר ביחד עם אחיו ולראות בעצמי כיצד נראה גיבור. בספר מגלים כיצד הוא פעל בחוכמה מול המחבלים וכיצד עזר לחברים שהיו ביחד עמו לשרוד את התופת. התחלתי וסיימתי לקרוא את הספר תוך שעות בודדות ואני בטוח שאקרא אותו שוב בעתיד כאשר החלק שהשפיע עלי ביותר הוא ההבנה שלו שאשתו ובנותיו נרצחו מיד לאחר שנלקח, שורות בודדות עם מספר מילים מועט ועם מסר כל כך חזק שהרגשתי שהייתי עם אלי בחדר כאשר הבין את הבשורה הקשה מכל. רציתי לצטט חלק אחר שהתרחש זמן קצר לפני כן (וממש עמוד קודם לכן) על הנסיעה של אלי ואוהד בן עמי ברכב של הצלב האדום: "אוהד שואל את פליסיטי [מהצלב האדום] בקול סדוק: תגידי איפה הייתם? היא שותקת. גם הנהג שותק. שנה וארבעה חודשים, ממשיך אוהד, שנה וארבעה חודשים לא ראינו אתכם, לא שמענו מכם, לא דאגתם לנו, לא הגעתם לבקר. איפה הייתם?... לא נתנו לנו להגיע אליכם היא אומרת בשקט."

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•אדם
צומת סואץ

צומת סואץ

מייקל דוראן

פעם ראשונה שאני שם לב לשוני הקיצוני בשם הספר בין הגרסה באנגלית: Ike's Gamble- America's Rise to Dominance in the Middle East לגרסה בעברית: צומת סואץ- מבצע קדש והתפנית האמריקנית במזרח התיכון. שני השמות אינם מתאימים לספר שכן הספר אינו מתאר את הדומיננטיות של ארה"ב במזרח התיכון אלא להפך, הוא מתאר את הכישלון המהדהד של מדיניות החוץ של הנשיא אייזנהאואר והוא גם לא באמת מתאר את מבצע קדש כמו שמצופה, למעשה משבר סואץ מתואר בקצרה רק בפרק הלפני האחרון בספר. גם הכריכה של הספר עצמו מטעה שכן למרות שבן גוריון מופיע עליה, הוא אינו דמות דומיננטית בספרו של מייקל דוראן, הרבה יותר הגיוני היה להציג את וינסטון צ'רצ'יל או את אנטוני איידן.

הספר מתאר את המדיניות העיוורת של משרד החוץ האמריקאי כלפי המזרח התיכון בשנות ה- 50 כאשר הם ממש העריצו את גמאל נאצר, רודן אכזר שהיו לו תכונות דומות מאוד לאדולף היטלר, מתוך התקווה שיתמוך במערב ופעלו בכל דרך אפשרית כנגד בעלות בריתם הגדולות בריטניה וצרפת. הם התעלמו מרטוריקה אנטי מערבית במשך שנים, מחלו לו על כך שקנה נשק מהסובייטים ופירק את ברית ההגנה של "הנדבך הצפוני" אותה בריטניה וארה"ב בנו במאמץ רב. האמריקאים הכריחו את בריטניה לסגת מבסיסיהם בתעלת סואץ ואיפשרו למצרים לבצע הלאמה בכוח של התעלה ולחסום אותה למסחר בפני ישראל, ואף פעלו אקטיבית לניצחון מצרים במלחמה. בנוגע לישראל נראה שממש הדיפלומטים האמריקאים חשו עוינות הגובלת באנטישמיות וראו במדינה היהודית מכשול בדרך לתמיכת מדינות ערב בברית נאט"ו כנגד ברה"מ. הסוף המר שבו לברית המועצות השפעה רבה במזרח התיכון, הממשלות הפרו מערביות קורסות ונאצר הוא גיבור העולם הערבי היא תוצאה ישירה של המדיניות האמריקאית, יש ללמוד ממנה כדי שלעולם לא תחזור על עצמה.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
אימפריה

אימפריה

ניל פרגוסון

כיצד אנשים זוכרים אימפריה? כמעצמה עולמית מתקדמת או כמערכת אלימה שדיכאה עמים כבושים? זו שאלה מורכבת והתשובה כנראה שזוכרים אימפריה לפי העמדה שלנו כיום, כאשר אנו נוטים לשכוח שמה שמקובל ולא מקובל כיום שונה מאוד ממה שהיה מקובל בעבר. הסופר ניל פרגוסון מציג את האימפריה הבריטית מראשיתה ועד (כמעט) סופה ולא חוסך בביקורת עליה, על אף תרומתה הרבה לעולם. הוא מתחיל בשאלה הפשוטה למה דווקא בריטניה הפכה לשליטת הימים, אימפריה שהשמש לא שוקעת בה ומתפרסת על כל היבשות. יש לכך תשובות מגוונות אבל מה שחוזר בקרב רבים מהחוקרים הוא האמונה הבריטית בחירות ובזכות לקניין אישי, התמיכה בשוק חופשי ודמוקרטיה, פיתוח המדע והטכנולוגיה, האמונה הדתית והשפה האנגלית אותן הם הפיצו בעולם וברצון להרפתקה שגרמה לבריטים רבים לעבור לעולם החדש.

הוא ממשיך בלנתח את היחסים של בריטניה עם המושבות השונות שלה: ארה"ב, הודו, קנדה, אוסטרליה ואפריקה וכיצד מיליוני בריטים מיישבים את המושבות החדשות תוך בניית ערים ויבוא התרבות, הכלכלה, שיטת הממשל והדת האירופית לתושבים הילידים. צריך לציין כמובן את העובדה שלעיתים קרובות הדבר היה קטלני למקומיים שגורשו, נהרגו ואף נמכרו לעבדות תוך ניצול המשאבים המקומיים לטובת בריטניה, אך הדבר רווח בכל האימפריות כאשר הבריטים עוד היו המתונים ביותר מבין האירופאים. הבריטים גם היו אלו אשר ביטלו את העבדות בזכות כוחם הצבאי וממניעים דתיים. האימפריה הייתה גוף שהכיל עמים רבים והם שיתפו פעולה כנגד יריבים אכזריים בשני מלחמות עולם ובסכסוכים רבים אחרים. למרות מה שחושבים כיום, האימפריה לא התפרקה בגלל מאבקי עצמאות של עמים ילידים, אלא כי בריטניה נתנה את כל מאמציה על מנת להביס את הנאצים והפשיסטים, במחיר הכלכלי והצבאי של האימפריה שלה. יש הרואים את סופה המוחלט של האימפריה עם משבר סואץ (מבצע קדש) אבל לדעתי לפחות, בריטניה החזירה את כבודה האבוד עם מלחמת פוקלנד, ולאחר עשור עמדה בגאווה ביחד עם ארה"ב כאשר נפלה חומת ברלין והעולם הקומוניסטי התפרק.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
השקעות לעצלנים

השקעות לעצלנים

תמיר מנדובסקי

עזבו הכל וקראו את הספר הזה, לא כי מדובר בספרות משובחת אלא כי מדובר על העתיד הכלכלי שלנו, שאף אחד לא לימד אותנו עליו. ההבדל בין אדם שמשקיע בשוק ההון לאדם שאינו משקיע הוא שהאדם שלא משקיע משלם על האדם שכן משקיע. הספר לא מציע פתרון קסם, הוא מלמד להבין את שוק ההון ואת הדרך הפשוטה ביותר להרוויח לטווח הרחוק, מינימום מאמץ וסיכון עם הסבר פשוט שכל אחד יצליח להבין. לא משנה באיזה גיל תקראו אותו, אתם תצטערו שלא קראתם אותו קודם לכן והתחלתם לדאוג לעתיד שלכם מוקדם יותר בחיים.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית

הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית

שלום בוגוסלבסקי

פעם ראשונה שהשתתפתי בפרויקט מימון המונים- ועוד לספר מצויין מאת שלום בוגוסלבקי, אותו הכרתי בזכות הכתיבה המרתקת שלו בטווייטר על מלחמת רוסיה-אוקראינה. המסקנה העיקרית שלי מהקריאה היא שאנחנו כמעט ולא יודעים דבר על ההיסטוריה היהודית, וזאת באופן מכוון על ידי היהודים עצמם, בין אם מדובר בתנועה הציונית שרצתה להציג רק את ההיסטוריה המתאימה לגישת "היהודי החדש" של ארץ ישראל ובין אם זה בקהילות הדתיות, שלדעת רבים מהן, בין חורבן בית המקדש השני ובין בוא המשיח בעתיד אין באמת היסטוריה יהודית, כמה שזה לא נכון! למעשה כל ההיסטוריה של העם שלנו שאנחנו מכירים היא של היהדות של עד תחילת תקופת הגלות, ומסוף המאה ה- 19 ועד להיום. לאור זאת הספר לא עוסק במדינת ישראל, לא בציונות (פרט לחובבי ציון), לא בשואה ובאופן כללי לא בהיסטוריה היהודית שכבר מוכרת לכולנו.

במה כן הספר עוסק? ובכן התשובה היא בשם הארוך מאוד של הספר: בסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור של מזרח אירופה היהודית. למה דווקא מזרח אירופה? כי שלושה רבעים מהעם היהודי התגורר שם, היא הייתה המרכז היהודי מהמאה ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. יהדות העיר וורשה הייתה גדולה יותר מכל יהדות צרפת, יהדות העיר אודסה הייתה בסדר גודל של כל יהדות צפון אפריקה, מקורם של יהדות יבשת אמריקה והמדינות דוברות האנגלית הוא מהגירה ממזרח אירופה. למעשה הסיבה העיקרית להגירה יהודית ממקום למקום היא חוסר סובלנות מצד השלטון והעם שבו חיו היהודים, הם גורשו מספרד, פורטוגל, צרפת ואנגליה, ולאחר מספר מאות שנים גורשו מכל מדינות האיסלם, האחרים ברחו מאירופה, והאחרונים (בתקווה שלא יהיו עוד הגירות) נמלטו מהגוש הסובייטי כשהוא התפרק סופית. אבל דווקא במזרח אירופה הם נשארו במשך מאות שנים, על אף האלימות נגדם (כמו שהייתה בכל מקום) ואף שגשגו בשטחי ממלכה בשם "האיחוד הפולני-ליטאי" שכיום מחולק בין פולין, אוקראינה, בלארוס, ליטא, לטביה ואחרות. היהודים הצליחו להתפרנס ולהתקדם כלכלית דווקא במקומות הפחות מפותחים, וזאת שגם בערים הם הוגבלו לאזורים מאוד ספציפיים, ומשם הוקמו העיירות היהודיות שלימים יקראו "שטעטל". לימים כאשר רוסיה, אוסטריה ופרוסיה יחלקו את פולין-ליטא ביניהם יווצר אזור "תחום המושב" שרק בו הרוסים יאפשרו להיהודים לחיות.

בעוד אנחנו חושבים שהיהודי לרוב היה רופא, בנקאי או משפטן, בפועל התפקיד הנפוץ של היהודים היה ברמן, שהיה אחראי על האלכוהול של האצילים המקומיים. למעשה העיסוק העקרי של היהודים הייתה חכירה של עסקי האצילים ולמעשה היו ביניהם יחסים כלכליים רחבים מאוד לאורך מאות שנים. הם סחרו עם כל תושבי האזור וניהלו שרשראות אספקה דרך הקהילות היהודיות בכל אירופה ושטחי האימפריה העות'מאנית. היהודים ניהלו בכל עיר מעיין מועצת עיר יהודיות אוטונומית וקיבלו החלטות בקנה מידה שלא יתואר למי שלא הכיר את התקופה ההיסטורית. תפקד אף סוג של פרלמנט יהודי, "ועד ארבעת הארצות" שהוא ככל הנראה הגוף השלטוני היהודי הכי משמעותי מתקופת הסנהדרין ועד הקמת מוסדות התנועה הציונית. הם היו אחראים לאיסוף ותשלום המיסים למדינה ועם השנים לקחו על עצמם מגוון תפקידים. היהודים השתתפו באופן פעיל במלחמות השונות באזור ואף התלבשו באופן מהודר בהתאם למעמד שהצליחו להידמות לו, שונים לגמרי מהתפיסה של היהודי החלש והעני שרווחה במאה ה-20. גם מסתבר שהתנועות העיקריות ביהדות שאנחנו מכירים היום: חילונים, ציונים, חרדים, רפורמים ועוד הן כולן קבוצות מודרניות של היהדות שהחלו להופיע באותו הזמן לקראת המאה ה-19. בעצם היהודים היום הם תוצאה של מה שקרה איתם ולהם במזרח אירופה לאורך כל אותם שנים, וראוי בהחלט שנדע ונלמד על כך.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
מולדת התקווה

מולדת התקווה

וילפרד מ' מקליי

סקירה היסטורית של ארצות הברית של אמריקה, או לפחות ניסיון לספר את סיפורה של האומה החשובה בעולם ב- 500 עמודים בלבד. עד היום אין עוד אומה שנוסדה על בסיס עקרונות החירות ולא על בסיס דת או לאומיות אתנית ונדירות הן המדינות בעולם שהוקמו ונשארו עד היום עם שלטון דמוקרטי (ארה"ב וישראל הן חברות בולטות ברשימה זו). הסופר וילפרד מ' מקליי הוא פטריוט אמריקאי ולא מנסה להסתיר זאת, שכן יש הרבה במה להתגאות בתרבות והמורשת האמריקאית ולצד זאת גם להכיר בעובדה שהיו כשלים וטעויות במהלך דרכה של ארה"ב כמו העבדות, מלחמת האזרחים, היחס למיעוטים בעבר ועוד.

ארה"ב הייתה לפורצת דרך בעולם מיסודה כאשר נלחמה וניצחה במלחמה מול האימפריה הבריטית, עם כינון המשטר הדמוקרטי המודרני והפרדת הרשויות, נעשתה לאיחוד של 50 מדינות ששומרות על אוטונומיה ומרכיבות יחדיו את השלם, מתן האפשרות להגירה מכלל העולם, מתן האפשרות לזרמים ודתות שונות להתקיים במקביל, שמירה על חופש הדעה, הביטוי ועיתונות חופשית, סילוק הקולוניאליזם מהיבשות האמריקאיות עם דוקטרינת מונרו, הובלת העולם בפיתוח המדע, תעשייה, מסחר, תרבות, זכויות אדם, התייצבות מול מדינות הרוע: גרמניה הנאצית, איטליה הפאשיסטית, יפן האימפריאלית, ברית המועצות, סין, צפון קוריאה הקומוניסטיות והאיסלאם הקיצוני, הקמת חבר הלאומים והאו"ם, הקמת נאט"ו ורבים נוספים.

בספר יש התמקדות באישים אמריקאים בולטים, פוליטיקאים ובדגש על נשיאי ארה"ב: ג'ורג' וושינגטון, אלכסנדר המילטון, ג'ון אדמס, תומאס ג'פרסון, בנג'מין פרנקלין, ג'יימס מונרו, אברהם לינקולן, תאודור רוזוולט, וודרו וילסון, הנרי פורד, פרנקלין דלאנו רוזוולט, דאגלס מקארתור, הארי טרומן, ג'ון קנדי, מרטין לוטר קינג, דווייט אייזנהאואר, ריצ'רד ניקסון, הנרי קיסינג'ר, רונלד רייגן והרשימה היא אינסופית.

במציאות שאנו חיים בה היום ורואים סטודנטים באוניברסיטאות המובילות בעולם שורפים את דגלי ארה"ב וישראל ומעודדים ארגוני טרור ואנטישמיות, חשוב לזכור שהם מיעוט זניח באומה שהיא עדיין מגדלור לעולם והספר המרתק הנ"ל יתן לכם פרספקטיבה מקיפה על הנס שהוא ארה"ב.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אדם
אפוקליפסה אף פעם

אפוקליפסה אף פעם

מייקל שלנברגר

ללא ספק ספר עם שם מאיים מאוד איך מי שלא ירתע ממנו צפוי לזכות בידע חיוני שכמעט ולא ימצא באף מקור אחר. נתחיל במה שאולי מתבקש- המחבר הוא פעיל סביבה לשעבר שאינו מכחיש שינויי אקלים ואת השפעת האדם על הסביבה. יחד עם זאת הוא מציג את הטעויות הרבות של פעילי האקלים ואת הפגיעה הקשה שלהם בהתפתחויות החברה האנושית כאשר ההשפעה שלהם על שימור הסביבה היא אפסית. הספר מתחיל בביטול הטענה שלעולם יש עוד זמן מוגבל שבו ניתן למנוע את ההתחממות הגלובלית- לאורך עשרות השנים האחרונות התבשרנו על מאות נבואות זעם על "סוף העולם" והמשותף לכולן- אף אחת לא התגשמה עד כה, תמיד ימצאו מדענים חדשים שיתנו תחזית חדשה אשר אינה מבוססת על ראיות מוצקות, שאם לא נשנה את אורח חיינו במיידית אסון כזה או אחר יפגע בנו. הוא נותן המון דוגמאות על אסונות טבע למיניהם שהתרחשו עוד לפני המהפכה התעשייתית והטכנולוגית ומוכיחה שאינן תוצאה משימוש מואץ במשאבי כדור הארץ.

חלק משמעותי מוקדש לדלקים ואנרגיה- הירוקים שקוראים למעבר לאנרגיה מתחדשת מתעלמים מהעובדה שמדובר בתהליך יקר באופן קיצוני עם תפוקת אנרגיה נמוכה ולא אמינה בעוד הם מתעלמים ואף מתנגדים לשימוש באנרגיה גרעינית שהיא בטוחה, זולה יותר בטווח הארוך ונקייה לחלוטין. הדרישה לעבור לאנרגיה ירוקה היא מכלל העולם, גם ממדינות מפותחות אשר מבוססות על דלקי מאובנים וגם ממדינות מתפתחות אשר מבוססות על דלק מזהם מאוד של שריפת עצים (רוב אפריקה אשר תשמור על הסביבה יותר במעבר לדלקי מאובנים מאשר בהשקעה לא ריאלית בבניית אנרגיה מתחדשת). הסביבתנים מונעים מהמדינות החלשות לעבור את ההליך התיעוש הנחוץ כל כך לחיזוק כלכלת המדינה לרמה שבה תוכל לשקול ולהרשות לעצמה מעבר לאנרגיה חלופית. עוד דנים בנושא הפלסטיק שמואשם במוות של המון בעלי חיים, אכן קיימת פגיעה בעולם החי אך חשוב לזכור שהפלסטיק החליף את השימוש של האדם במוצרים מן עולם החי שלא למטרות מזון. אנחנו כבר לא צדים בעלי חיים על מנת להשתמש בהם ליצירת מוצרים, ביגוד ומכשירים שונים כאשר אלו מיוצרים מפלסטיק וחמרים סינטטים, כמות הרג בעלי החיים ירדה דרסטית בזכות התחליפים הזולים שהחברה מייצרת.

הספר עוד מתאר את הצביעות של המפורסמים אשר לכאורה דואגים לאקלים, הפוליטיקאים הסביבתנים והרווחים שלהם ממשבר האקלים, האם צימחונות מועילה לשמירה על בעלי החיים (היא לא), שריפת יערות ושטחי החקלאות ועתיד האנושות והסביבה. מומלץ מאוד לבוא בראש פתוח!

לפני שנתיים•
★★★★★
•אדם
מבוא לכלכלה אוסטרית

מבוא לכלכלה אוסטרית

תומס ס. טיילור

כאשר עולם הכלכלה מבוסס על נוסחאות מתמטיות וסטטיסטיקה מגיעה האסכולה האוסטרית הטוענת שכלכלה היא לא מדע מדויק אלא תחום המושפע מאנשים ולכן לא ניתן לחישוב. הם דוגלים בשוק החופשי שמשתנה ומתפתח כל הזמן כאשר מי שלא מספיק להתאים את עצמו בזמן לשינויים נשאר מאחור. הם מתנגדים נחרצות להתערבות ממשלתית נרחבת וטוענים שתגרום לנזקים כלכליים ולא תועיל למה שהממשלה מנסה לקדם. בעוד תיאוריות כלכליות רבות הופיעו ונעלמו האסכולה האוסטרית מחזיקה מעמד כבר 120 שנה ולא נראה שהיא תיעלם בקרוב, ברבות מן הטענות של הוגי האסכולה צודקים בעוד שאר הכלכלנים טעו או לא דייקו. למי שמלומד כלכלה מומלץ מאוד לקרוא את הספר אשר מציג בצורה קלה את הנושא ויחד עם זאת לא מוותר על כתיבה אקדמית רהוטה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אדם
העיקר הבריאות

העיקר הבריאות

אודי פרישמן

כולנו מתלוננים על מערכת הבריאות בישראל ושומעים עד כמה "מרעיבים" אותה עם התקציבים אבל יחד עם זאת היא נחשבת לרופאה בין הטובות בעולם עם רופאים מעולים ותיירות הרפואה משגשגת, איך זה אפשרי? ד"ר אודי פרישמן, בין מקימי בית החולים הפרטי המצליח אסותא מספר על איך המדינה היא המכשול העיקרי לרפואה יעילה, זמינה וזולה בארץ- החתירה התמידית לערך השיויון הלא קיים שגורם לעידוד בינוניות, לא יכולים להעניק טיפול לחולה א' אז נגביל גם את חולה ב' שכן היה ניתן לטפל בו. הוא מתאר בפירוט רב עד כמה מגבילים את הרפואה הפרטית בישראל שהיא מנוע הדחיפה של כלל הרפואה קדימה, למה שלא נאפשר לאלו שרוצים לקבל טיפול רפואי פרטי טוב ומהיר יותר מלקבל זאת? הדבר יפחית מהעומס על בתי החולים הציבוריים שעוזרים לאלו שאין להם אמצעים לכך. מדוע לא מקימים מרכזי רפואה קהילתית ובמקום זאת מציפים את חדרי המיון על מקרה בין קטן לגדול? למה שנגביל את לימודי הרפואה בארץ ונקשה מאוד על אל שלמדו בחו"ל? למה שנתקע את תחום ביטוחי הבריאות הפרטיים ונחייב את כולם בביטוחים ציבוריים בלבד? למה עובדי משרד הבריאות שונאים חדשנות והרגולציה חונקת כל יוזמה פרטית שעשויה להצליח? כשנענה על השאלות האלה ניתן יהיה להתחיל לפתור את בעיותיה של מערכת הבריאות.

המציאות הישראלית היא שרופאים עובדים "בשחור" ויש תורים ארוכים שכן המדינה מונעת מאיתנו לרכוש מכשירי רפואה נוספים ללא כל סיבה מוצדקת. התקשורת ברבות הפעמים מטעה את הציבור ובעלי פרוטקציות מקבלים קדימות ורופאים בכירים אף מתגאים בכך! הנהלת משרד הבריאות מתחלפת כל הזמן ולגורמים הממונים אין אינטרס לעשות את השינויים הנדרשים ולהתמודד מול ארגוני העובדים שפוגעים באיכות הרפואה בארץ. הספר ממולץ מאוד להבנת המצב הנוכחי ויתחיל את תהליך התיקון הכו נדרש בתחום הרפואי בארץ.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אדם

ביקורות נוספות על "אי המטמון (כתר, 1981)"

אי המטמון (כתר, 1981)

אי המטמון (כתר, 1981)

רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון

לסבא שלי יש כישרון לספר סיפורים. גם לאנשים מכאן, מסימניה, שבוראים עולם אחר בתוף דפים ריקים
וגם לאחותי. היא אשפית בזה היא יכולה ליצור ברגע עולם שלם עשוי ממילים.
תמיד הייתי מרותקת לאופן בו נהג סבא לטוות סיפורים. סיפורי שטות, סיפורי אימה, וסיפורים עם מושר השכל
וזו הסיבה שהספר הזה אהוב עלי כל כך. הוא מזכיר לי את הדרך בה סבי נהג לספר לי ולאחיותי סיפורים לפני השינה,
מצטנפת בשמיכה החמה ומקשיבות במתח עצור.
תמיד הסיפור היה כולל מרדף מותח והיה יעד או אוצר שהגיבור היה צריך להשיג והוא בדכ הצליח.

הגיבור בסיפורים של סבא- ממש כמו גיבורנו גים הוקינס הוא נאמן, זריז, פיקח ועני מאוד
יחד עם הרופא והלורד, שהגביר נראה בעיני שאנן מאוד, הוא מגיע לספינה ופוגש את האנשים שיהיו איתו בצוות
הוא מעולם לא היה בחברתם של שודדי ים לפני ומתפלא לגלות שיש גם אנשים ״טובים״ ולבביים על הסיפון
הוא מגיע כמעט תמיד למקום הסכנה ושומע אותה . הוקינס לא מהסס להשתמש במידע שאצור בידיו
הוא פועל באומץ כדי להציל את חבריו מסכנה.

אך כמובן, אי אפשר לסמוך על כל אדם שמחייך עליך. ויחזקללה/הוקינס לומד זאת בדרך הקשה לפעמים

לעיתים אני מוצאת את עצמי נזכרת בסיפורים של סבא, ומתגעגעת. מבקשת שלילדיי יהיה כזה סבא נהדר

אם תרצו אני אעלה לכאן סיפור על יחזקללה
(אני אעלה בכל אופן אין כאן שאלה)
מקווה שאהבתם את הביקורת

לפני 4 שנים•Storm~
אי המטמון (כתר, 1981)

אי המטמון (כתר, 1981)

רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון

הפעם הזאת התאהבתי בנבל, וקינאתי בסופר: איזה כיף היה לו לסטיבנסון כשהוא היה יכול להמציא מן דמות כזאת של ג'ון סילבר: גם איש נעים הליכות, ואיש רעים להתרועע, ונחמד ונדיב, וגם נחש, ואכזר, ומנוול ורוצח בדם קר,וארכי מניפולטור, וגם ידיד נאמן, וגם חוזר בתשובה - או שלא.. וגם מסיים את חייו באושר ובעושר עם אשתו ( הכושית!) האהובה והתוכי החביב ששמו קפטן פלינט. איזו דמות אלמותית!
סטיבנסון היה ילד חולני, שנים מחייו כילד וגם כמבוגר בילה בשכיבה, בשיעולים קשים, שטפי דם ריאתיים, חולשה ממאירה, וסכנת חיים. זו היתה מציאות חייו מאז ומתמיד. אבל כבר כילד למד לברוח אל עולם הדמיון- בו אפשר להמציא כוחות, ולכוון אנשים וגורלות, ולהשתעשע.. בעיקר להשתעשע:
סקירה על "אי המטמון" ( הו הו הו ובקבוק של רום)מתפרסמת בבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il

לפני 15 שנים•דליה
אי המטמון (כתר, 1981)

אי המטמון (כתר, 1981)

רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון

לרומנטיקנים בעלי הבטן הלא רכה ונפש הנעורים שוחרת ההרפתקאות, הנוהים אחר המזמור הקדוש של שודדי הים:
"חמישה עשר איש על ארון המת, יו הו הו אנד איי באטל אוף ראמממ, יין ושיכר שתו שם כל העת, יו הו הו אנד איי באטל אוף ראמממ..."
ובארץ הקודש הנשכחת מזה שנים אלפיים, עדיין נשמעת הנעימה של שירו של לונדון: לו הייתי פיראט יפתי, או שודד, לו... הרוח השורקת בחיכוך המפרשים קוראת לנו להפליג עם צוות מפוקפק ורב חובל ישר ומרובע, עם אציל ילדותי ונאצל ורדרות' משרתו הנועז, ועם נער בעל תושיה ושואף הרפתקאה.
הכל החל עם בילי בונס (עצמות...). ענק אדום פנים ונירגן, שתלטן אלים ומסוכן. בילי הוא סגנו של רב החובל האגדי האכזר והמפלצתי קפטן ג'ון פלינט, שטבח הרבה מאד צוותי ימאים ברחבי האוקיינוסים. הוא משקיף במשקפת הימאים שלו כל העת על הדרך המובילה מהמעגן לפונדק עליו השתלט. לפני מותו ממפרצת עורקים, הספיק לקבל את הכתם השחור ולהיות מותקף בידי חבורת שודדים נתעבה, כמותו, המונהגת בידי היו העיוור.
אך ההפתעה האיומה ממתינה לנו הרבה קודם שהיתה עת בידינו לנחות על האי הנעלם. כשהנער מספיק להתחבא בתחתית חבית התפוחים שעל הסיפון, הוא שומע את ידידו נעים השיח והחלקלק טבח האניה בעל רגל העץ לונג ג'ון סילוור, ממתיק סוד לאחד הימאים. הנער מספיק להתריע בפני רב החובל, ובפני האציל ורדרות', אך ההרג מתחיל מיד עם עגינתם באי המטמון.
הם לא יודעים שאיש העז בן גן ממתין להם מזה שנים. הוא ממתין לכנופיה הנתעבה של פלינט, אך משאלו החדשים באו...
ומי יצא בחיים מהאי ? תמהני. ומה על המטמון ? האם יזכו בו חברי הכנופיה של פלינט האיום, הזכאים לו בצדק ? שהרי פלינט גזל מהם את ליקחם שהשתלטו עליו בטבח ימאים רבים...
ומה תפקידו של הנער בסיפור זה האיום והנורא ? הזהו מקום לקוראים ילדים ובני נער להתוודע לאופיו המפוקפק של בן אנוש ?...
אך אני רק גבר בודד העומד בשערך - ואין חרב לו על הירך... יו הו הו אנד איי באטל אוף ראמממ...

לפני 13 שנים•danmor12
אי המטמון (כתר, 1981)

אי המטמון (כתר, 1981)

רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון

הספר הוא ספר מצוין, אין פה ויכוח. זהו ספר קלאסי, שבמידה רבה המציא את שודד הים הספרותי כפי שאנחנו מכירים אותו עכשיו. לעומת זאת תירגומו של אוריאל אופק רשלני ולא מקצועי. הרבה מהדברים שקשורים לימאות ולתקופה מתעוותים ומאבדים כל משמעות. octant מתורגם כמד-גובה (והוא לא), brace of pistols הופך לבריח אקדח. הכי מגוכח ממה שנתקלי בו Louis d'or הפך לנפוליאון - וזה חמישים שנה לפני שנפוליאון שליט צרפת הנפיק את המטבע הקרוי על שמו. רשלנות זועקת.

אפשר לטעון אולי שקורא צעיר ממילא לא מכיר את עולם הימאות של המאה השמונה עשרה, אך ילד כזה בהחלט ינסה להכיר אותו, והייתי מצפה מהמתרגם להשקיע קצת יותר מאמץ כדי לעזור לקורא הצעיר.

לפני 13 שנים•בוריס
אי המטמון (כתר, 1981)

אי המטמון (כתר, 1981)

רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון

אי המטמון היה הספר האהוב עלי בהיותי ילד. הספר אי המטמון שאני זוכר הוא ספר עבה בכריכה שחורה וישנה שהספר הכיל בתוכו ציורים ואיורים מקסימים הלקוחים מעולם שודדי הים. קראתי את הספר הזה אנסוף פעמים וכל פעם התרגשתי מחדש וכמובן ראיתי את כל הסרטים בגרסאות השונות. מאז חלפו הרבה שנים וכבר אינני מתעורר ושומע את התוכי של רב החובל פלינט צועק "מטבעות בני שמונה, מטבעות בני שמונה"...

לפני 14 שנים•
★★★★★
•gilc
אי המטמון (כתר, 1981)

אי המטמון (כתר, 1981)

רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון

ספר הרפתקאות מעולה.
העותק שלי עטוף במעין הילה של כבוד, משהו של פעם שאסור לזלזל בו...
העלילה סוחפת מאוד, השפה עשירה, הדמויות מוצגות בצורה מדהימה, - נפלא. (:

"הרפתקאות כמו שהרפתקאות צריכות להיות" - בהחלט.

ספר מקסים, מומלץ בחום D:

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ליילק
אי המטמון (כתר, 1981)

אי המטמון (כתר, 1981)

רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון

הסיפור עצמו הוא קלאסיקה נהדרת מלאה בהרפתקאות, וכן, נוסטלגי בטירוף...
אבל למה, למה לעזאזל הכתב כל כך קטן וצפוף?????????
ואני שונא ספרים עם כתב קטן וצפוף...
הם גורמים לי לנטוש את הספר, למרות שזה לא באשמתו.
אבל עדיין ספר שמומלץ לקריאה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•זה שאין לנקוב בשמו
אי המטמון (כתר, 1981)

אי המטמון (כתר, 1981)

רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון

"תריסר גברים על ארון המת.
יו-הו-הו, ובקבוק מלא רום!"
(עמוד 7).

"אי המטמון" מאת רוברט לואיס סטיבנסון (הוצאת כתר ספרים, 1974) הוא אחד מספרי ההרפתקאות הטובים שקראתי, אבל חשוב מכך, והדבר הוכרע באין-ספור משאלים, אחד מספרי ההרפתקאות הטובים והאהובים ביותר מאז ומעולם. הסיפור מתרחש באנגליה של המאה ה-18, בשנת 1761. גיבור הסיפור ג'ים הוקינס, נער המוצא מפת מטמון ויוצא יחד עם ימאים למציאת המטמון בדרך רצופת סכנות ומכשולים.

הוקינס הוא נער צעיר הגר בפונדק השייך להוריו. הפונדק נמצא בקרבת בריסטול, אנגליה והתארח בו קברניט זקן ומאיים בשם בילי בונס שנפטר בראשית העלילה כתוצאה משבץ מוחי, לא לפני שהוצג בפניו ה"כתם השחור", הודעה פיראטית סודית אשר מדיחה את הקברניט ממעמדו. ג'ים ואמו פתחו בחופזה את תיבת-הים של בילי, במטרה לגבות תשלום מהימאי עבור שהייתו בפונדק. בפנים, מצאו השניים יומן-אונייה ומפה. ג'ים, שהבין שלמסמכים שהשיג מתיבת-הים ערך רב, הציגם לשני אצילים מקומיים: ד"ר דוד ליבסי ובעל-האחוזה ג'ון טרלוני. ליבסי, לצד היותו רופא הוא גם שופט שלום וחייל ותיק בבצבא הבריטי. לדבריו, "מָוֶת אלים לא היה דבר חדש בשבילי – שֵׁרַתִּי תחת פִּקּוּדוּ של הדֻּכַּס מקמברלד, ואף אני עצמי נפצעתי בקרב פונטנוי" (עמוד 85).

השניים מזהים את המפה כמפה לאוצרו האגדי של הקפטן פלינט הידוע לשמצה, הקבור באי הגולגולת באיי הודו המערבית, ומחליטים כי ברצונם למצוא את המטמון. טרלוני שחיפש אנשי צוות לספינה שקנה, ה"היספניולה", פגש בג'ון סילבר הארוך (אחד מקציני אנייתו של פלינט) אושכר אותו עצמו כטבח, כמו גם עמיתים רבים של פלינט שהפליגו עמו. האדם היחיד אשר שכר טרלוני וראוי לאמון הוא קפטן אלכסנדר סמולט- אך טרלוני נפל בקסמו הכריזמטי של סילבר ומאמין כי סילבר טוב יותר מסמולט. הספינה יוצאת לדרכה ללא כל תקלות, עד שג'ים שומע במקרה את תכניותיו של סילבר למרד. ג'ים סיפר לקפטן על סילבר ועל שאר הצוות המרדני, וסמולט הופך למנהיג "הצוות הנאמן". מכאן הופך הסיפור כמאמר לואיס סטיבנסון עצמו ל"סיפור על מפה מסתורית, על מטמון, על מרד בלב ים, על ספינה טרופה ועל נער אמיץ שלחם בגבורה בחבורה פרועה של שודדי ים רודפי בצע..."

אחד מקטעי השיא של הספר הוא ההתמודדות של הוקינס עם המלח ישראל הנדס הסוגר עליו במקום מחבואו בראש התורן כאילו היה חיית טרף הצדה את טרפה:
"עיסוקי זה הכה ברעם את ישראל הנדס; הוא התחיל מבין כי מזלו בגד בו גם הפעם. לאחר רגע של הסוס התחיל גם הוא לעלות בסלם-החבלים. לאחר ששלף את הפגיון מן התרן ותקע אותו בין שניו, הוסיף להעפיל אט-אט לעברי. טפוסו המיגע היה רצוף יסורים ואנקות, שכן היה עליו לגרור אחריו את רגלו הפצועה. עוד בטרם הגיע אל מחצית הדרך כבר היו האקדחים דרוכים בידי, אקדח בכל כף-יד.
"עוד צעד אחד, אדון הנדס," קראתי, בכוני לעמתו את האקדחים, "ואפצפץ את ראשך בכדורים. אתה יודע, אנשים מתים לא נושכים..." הוספתי במעין צחוק קצר.
הוא עצר מיד, ויכלתי להבחין כי הוא מנסה בכל כחו למצא מוצא-של-כבוד מהמצב הביש שנקלע אליו. הבעת פניו היתה נבוכה ואובדת עצות כל-כך, עד שלא התאפקתי ופרצתי בצחוק רם. לבסוף, לאחר בליעות אויר אחדות, הוציא את הפגיון מבין שניו והתחיל מדבר.
"ג'ים," אמר, "אני חושב ששנינו נדפקנו, אתה ואני ביחד, ושאנחנו צריכים להגיע להסכם. יכלתי לגמר אתך, אלולא המצב המזפת שלי; אך לא היה לי מזל. קשה מאד מאד לימאי זקן כמוני לסדר נער-מלחים כמוך, ג'ים."
בלעתי כל מלה ומלה שאמר והרגשתי עצמי כל-יכול, כתרנגול על הגג; ואז, במהירות הבזק הונפה ידו פתאם כלפי מעלה, משהו פלח את האויר בשריקה, חשתי חבטה חדה ומכאיבה, ומיד אחר-כך נצמדה כתפי אל התרן. בשל הכאב הנורא וההפתעה המהממת, איני יודע אם פעלתי בכח-הרצון או מתוך דחף נסתר; אך באותו רגע ממש ירקו שני אקדחי אש ונשמטו מכפות-ידי. אך לא רק הם נפלו; ישראל הנדס השמיע זעקה חנוקה, הרפה מסלם-החבלים וצנח – ראשו כלפי מטה – אל תוך המים" (עמודים 135-136).

תרגומו של אוריאל אופק קולח בהיר ונעשה תוך שימוש בעברית עשירה. ספר ממנו נהנים ילדים ומבוגרים כאחד וחוזרים לקרוא בו שוב ושוב, ואם תהיתם למה בבגרותכם פניתם לקרוא את ספריו של קלייב קאסלר אודות ההרפתקן דרק פיט, או את "אוצר הטמפלרים" ו"צופן דה וינצ'י", ורצתם לצפות בכל ארבעת הסרטים אודות קפטן ג'ק ספארו (בגילומו המופתי של ג'וני דפ) התשובה פשוטה – אתם עדיין מחפשים את המטמון! חובה בכל בית ומומלץ בחום!!!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•פרל
אי המטמון (כתר, 1981)

אי המטמון (כתר, 1981)

רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון

מאד אהבתי בספר את הכתיבה שלו. כתיבה מצוינת שלא פוגמת באיכות המתח והאקשן בספר נדירה בספרי ילדים ונוער.
קראתי את הספר לפני עשר שנים ושוב בשנה שעברה, אני חושב שמגיעה לו גרסאה מוארת, לתשומת לב הוצאת 'אריה ניר'.
אני זוכר את שירי המלחים מהספר היטב, זו היתה הפעם הראשונה שתקלתי במושג רוּם, משקה שעד היום משמש אותי נאמנה בהכנת עוגות שוקולד

הספר ממונן היטב מבחינת קצב התקדמות העלילה, המתח, האקשן ונראה כמו ספר למבוגרים שבדרך המקרה התגלגל לבני נוער.

לפני 12 שנים•עושים רוח