ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 7 במאי, 2025
ע"י אדם
ע"י אדם
פעם ראשונה שאני שם לב לשוני הקיצוני בשם הספר בין הגרסה באנגלית: Ike's Gamble- America's Rise to Dominance in the Middle East לגרסה בעברית: צומת סואץ- מבצע קדש והתפנית האמריקנית במזרח התיכון. שני השמות אינם מתאימים לספר שכן הספר אינו מתאר את הדומיננטיות של ארה"ב במזרח התיכון אלא להפך, הוא מתאר את הכישלון המהדהד של מדיניות החוץ של הנשיא אייזנהאואר והוא גם לא באמת מתאר את מבצע קדש כמו שמצופה, למעשה משבר סואץ מתואר בקצרה רק בפרק הלפני האחרון בספר. גם הכריכה של הספר עצמו מטעה שכן למרות שבן גוריון מופיע עליה, הוא אינו דמות דומיננטית בספרו של מייקל דוראן, הרבה יותר הגיוני היה להציג את וינסטון צ'רצ'יל או את אנטוני איידן.
הספר מתאר את המדיניות העיוורת של משרד החוץ האמריקאי כלפי המזרח התיכון בשנות ה- 50 כאשר הם ממש העריצו את גמאל נאצר, רודן אכזר שהיו לו תכונות דומות מאוד לאדולף היטלר, מתוך התקווה שיתמוך במערב ופעלו בכל דרך אפשרית כנגד בעלות בריתם הגדולות בריטניה וצרפת. הם התעלמו מרטוריקה אנטי מערבית במשך שנים, מחלו לו על כך שקנה נשק מהסובייטים ופירק את ברית ההגנה של "הנדבך הצפוני" אותה בריטניה וארה"ב בנו במאמץ רב. האמריקאים הכריחו את בריטניה לסגת מבסיסיהם בתעלת סואץ ואיפשרו למצרים לבצע הלאמה בכוח של התעלה ולחסום אותה למסחר בפני ישראל, ואף פעלו אקטיבית לניצחון מצרים במלחמה. בנוגע לישראל נראה שממש הדיפלומטים האמריקאים חשו עוינות הגובלת באנטישמיות וראו במדינה היהודית מכשול בדרך לתמיכת מדינות ערב בברית נאט"ו כנגד ברה"מ. הסוף המר שבו לברית המועצות השפעה רבה במזרח התיכון, הממשלות הפרו מערביות קורסות ונאצר הוא גיבור העולם הערבי היא תוצאה ישירה של המדיניות האמריקאית, יש ללמוד ממנה כדי שלעולם לא תחזור על עצמה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת