ביקורת ספרותית על הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית מאת שלום בוגוסלבסקי
ספר מעולה

---

פעם ראשונה שהשתתפתי בפרויקט מימון המונים- ועוד לספר מצויין מאת שלום בוגוסלבקי, אותו הכרתי בזכות הכתיבה המרתקת שלו בטווייטר על מלחמת רוסיה-אוקראינה. המסקנה העיקרית שלי מהקריאה היא שאנחנו כמעט ולא יודעים דבר על ההיסטוריה היהודית, וזאת באופן מכוון על ידי היהודים עצמם, בין אם מדובר בתנועה הציונית שרצתה להציג רק את ההיסטוריה המתאימה לגישת "היהודי החדש" של ארץ ישראל ובין אם זה בקהילות הדתיות, שלדעת רבים מהן, בין חורבן בית המקדש השני ובין בוא המשיח בעתיד אין באמת היסטוריה יהודית, כמה שזה לא נכון! למעשה כל ההיסטוריה של העם שלנו שאנחנו מכירים היא של היהדות של עד תחילת תקופת הגלות, ומסוף המאה ה- 19 ועד להיום. לאור זאת הספר לא עוסק במדינת ישראל, לא בציונות (פרט לחובבי ציון), לא בשואה ובאופן כללי לא בהיסטוריה היהודית שכבר מוכרת לכולנו.

במה כן הספר עוסק? ובכן התשובה היא בשם הארוך מאוד של הספר: בסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור של מזרח אירופה היהודית. למה דווקא מזרח אירופה? כי שלושה רבעים מהעם היהודי התגורר שם, היא הייתה המרכז היהודי מהמאה ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. יהדות העיר וורשה הייתה גדולה יותר מכל יהדות צרפת, יהדות העיר אודסה הייתה בסדר גודל של כל יהדות צפון אפריקה, מקורם של יהדות יבשת אמריקה והמדינות דוברות האנגלית הוא מהגירה ממזרח אירופה. למעשה הסיבה העיקרית להגירה יהודית ממקום למקום היא חוסר סובלנות מצד השלטון והעם שבו חיו היהודים, הם גורשו מספרד, פורטוגל, צרפת ואנגליה, ולאחר מספר מאות שנים גורשו מכל מדינות האיסלם, האחרים ברחו מאירופה, והאחרונים (בתקווה שלא יהיו עוד הגירות) נמלטו מהגוש הסובייטי כשהוא התפרק סופית. אבל דווקא במזרח אירופה הם נשארו במשך מאות שנים, על אף האלימות נגדם (כמו שהייתה בכל מקום) ואף שגשגו בשטחי ממלכה בשם "האיחוד הפולני-ליטאי" שכיום מחולק בין פולין, אוקראינה, בלארוס, ליטא, לטביה ואחרות. היהודים הצליחו להתפרנס ולהתקדם כלכלית דווקא במקומות הפחות מפותחים, וזאת שגם בערים הם הוגבלו לאזורים מאוד ספציפיים, ומשם הוקמו העיירות היהודיות שלימים יקראו "שטעטל". לימים כאשר רוסיה, אוסטריה ופרוסיה יחלקו את פולין-ליטא ביניהם יווצר אזור "תחום המושב" שרק בו הרוסים יאפשרו להיהודים לחיות.

בעוד אנחנו חושבים שהיהודי לרוב היה רופא, בנקאי או משפטן, בפועל התפקיד הנפוץ של היהודים היה ברמן, שהיה אחראי על האלכוהול של האצילים המקומיים. למעשה העיסוק העקרי של היהודים הייתה חכירה של עסקי האצילים ולמעשה היו ביניהם יחסים כלכליים רחבים מאוד לאורך מאות שנים. הם סחרו עם כל תושבי האזור וניהלו שרשראות אספקה דרך הקהילות היהודיות בכל אירופה ושטחי האימפריה העות'מאנית. היהודים ניהלו בכל עיר מעיין מועצת עיר יהודיות אוטונומית וקיבלו החלטות בקנה מידה שלא יתואר למי שלא הכיר את התקופה ההיסטורית. תפקד אף סוג של פרלמנט יהודי, "ועד ארבעת הארצות" שהוא ככל הנראה הגוף השלטוני היהודי הכי משמעותי מתקופת הסנהדרין ועד הקמת מוסדות התנועה הציונית. הם היו אחראים לאיסוף ותשלום המיסים למדינה ועם השנים לקחו על עצמם מגוון תפקידים. היהודים השתתפו באופן פעיל במלחמות השונות באזור ואף התלבשו באופן מהודר בהתאם למעמד שהצליחו להידמות לו, שונים לגמרי מהתפיסה של היהודי החלש והעני שרווחה במאה ה-20. גם מסתבר שהתנועות העיקריות ביהדות שאנחנו מכירים היום: חילונים, ציונים, חרדים, רפורמים ועוד הן כולן קבוצות מודרניות של היהדות שהחלו להופיע באותו הזמן לקראת המאה ה-19. בעצם היהודים היום הם תוצאה של מה שקרה איתם ולהם במזרח אירופה לאורך כל אותם שנים, וראוי בהחלט שנדע ונלמד על כך.

» ביקורות נוספות של אדם
» ביקורות נוספות על הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית