ביקורת ספרותית על ליידי צ'יל מאת סיגל אביטן
ספר טוב

---

קראתי את שתי הביקורות היפות של "בירה" ושל "MISSKIPOD" ואותגרתי.
כותבת MISSKIPOD:"אני מבטיחה להשתנק מפליאה, אם יתברר שגברים מצאו בו עניין (את האפשרות שיאהבו אותו ממש, אני מתקשה לדמיין)."
וחשבתי לעצמי כי קיימות שתי אפשרויות: א. הרהורים על המרכיבים הג'נדריים שלי, ב. גם קריאה "גברית" (מה זה?) מוצאת בספר נפלא זה דברים נהדרים.
הספר נפתח בבליץ של רפליקות על הזוגיות והחיים ב.. הרגשה משונה שבתום הספר תוכרז כגלי חום, או בהגדרה ה"גברית המגעילה" , "גיל הבלות".
הכתיבה היא הדבר הבולט בספר, היא מכילה מרכיבים חזקים של הומור ואירוניה.
חלק זה הוא קטע קטן מיכולת הפרישה הנהדרת של הצגת הגיבורים . ג'רי גיבור נוכח / שבזמן העלילה, לא פעיל לאורך כל הספר.
מערכת יחסים בינה לבין גלעד בעלה, שמקצועו רופא פלסטיקאי "הוא מוחק לנשים את ניסיון החיים מהפנים ומעצב שדיים מתריסים לנשים שעושות צחוק מהגרביטציה של ניוטון..". ההתחלה הרומנטית בפארק עם כלבים והיום יום שנראה מוצק ואיתן מוסיפים לשלד העלילה .
אביא דוגמה לקטע מצחיק שבו ליידי צ'יל הולכת לחנות ספרים ושם מתנהל דו שיח כזה:
"שלום, אני יכול לעזור?"
"כן, אני מחפשת ספר על גיל המעבר."
"יש ספר שנקרא רילוקשן, לזה את מתכוונת?"
התפוצצתי מצחוק. "רילוקשן זה ספר על גיל המעבר לגברים." איך שהם קולטים שהמוות מתקרב הם עוברים לבית אחר, "אני מתכוונת למגדר קצת יותר מורכב"..
או הסיטואציה שבה היא תופסת אנרגיה לנקות את הבית וכתוצאה מכך... העוזרת מתפטרת כי היא חושבת שיש לה מתחרה.
החלק העיקרי של העלילה זרוע נקודות מבט כאלו. לפעמית צחקתי מתוך הזדהות ולפעמים מההפתעה שמגיחה מהפרשנות של המחברת סיגל אביטן.
סיפור העלילה על כל תפניותיו מעט יותר בנאלי. אבל הדינמיקה, המרץ ושטף האפיזודות והמאורעות , יחד עם ההומור או לפעמים האירוניה, משלימים את החסר.
ספר זרוע תובנות והומור שמביא מבט אחר על חיינו.
בהחלט ראוי לקריאה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על ליידי צ'יל