ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 9 בפברואר, 2022
ע"י יהונה
ע"י יהונה
עננה/ניל שוסטרמן
מעט מאוד סופרים יכולים להעיד על עצמם שהספר השני בסדרה המוצלחת שלהם טובים יותר מהספר הראשון. ולמרות זאת, הנה ניל יכול להגיד זאת.
כי בעיני, ללא כל ספק, עננה ספר מוצלח יותר מחרמש.
עננה ממשיך בדיוק מהמקום בו חרמש הפסיק, ואנחנו חוזרים לחרמשית אנסטסיה בעודה מנסה להבין מהי הדרך הנכונה בחרמשות ומה הכי טוב, לחרמש לוציפר שעושה חיים משוגעים בציד חרמשים סוררים, ולכל מאבק הכוחות בחרמשות.
הוא מוצלח בעיני יותר כי הוא הרבה פחות נופל לקלישאות. פחות רומנטי מוזר שלא באמת קשור, ויותר פוליטי ורעיוני. בנוסף, בספר הזה אנחנו זוכים להצצות לתוך המוח של העננה, על ידי כל מיני קטעים שהיא חושבת, בראש כל פרק. הרעיון שעומד מאחורי הספר עדיין מעולה, מעניין ומעורר מחשבה.
לרעת הספר עומדות שתי נקודות, שממשיכות איתו מהספר הקודם. הראשונה היא היעדר עומק הדמויות. כל דמות מאוד חד גונית, מאוד קטגורית. חוץ מדמות אחת, חדשה, כל שאר הדמויות יוצאות מהספר בדיוק כמו שנכנסו אליו. משוכנעות בצדקת דרכן, ללא שום קשר לאירועי הספר.
הנקודה השנייה הבעייתית היא ההאכלה של הקוראים בכפית. אין אפילו העמדת פנית רגעית בה הסופר אומר לעצמו, היי, אולי הרעים צודקים? אולי לא הכל כל כך שחור ולבן בעולם הזה? אבל לא. הרע הוא קריקטורה של רע. הטוב הוא צדקני, מתחסד ורחמני. על אף פי ששני הצדקים בעצם דנים בצורה בה הם יעשו ג'נוסייד, צד אחר מוצג כטוב והשני כרע. מה קרה לקצת ספק? קצת מחשבה? הקוראים לא (אמורים להיות) טפשים גמורים. תן להם לחשוב.
ולמרות זאת.
ספר נהדר, שכתוב טוב, ומצליח להיות מעניין ולא לחלוטין צפוי, למרות דעתו הברורה על הדמויות.
והסוף! אוי הסוף! רק בשביל זה שווה לקרוא את הספר.
והזוכה בתחרות הקטע המשעשע בספר: כל חרמש נקרא על שם דמות היסטורית. ויש חרמשה בשם גולדה מאיר! וחרמש בשם בן גוריון!!
עננה | ניל שוסטרמן | 480 עמודים | יעל אכמון על התרגום | משכל הוציאו
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
