ביקורת ספרותית על הלאה מאת מייקל קרייטון
ספר טוב

---

#
אני מחבבת את ספריו של קרייטון – שקראתי כמה מהם – בזכות העובדה שהוא יודע לספר סיפור ובעיקר בזכות העובדה שסיפוריו מבוססים היטב מדעית – גם אלה שהם כביכול מדע בדיוני. היות וקרייטון היה בעצמו איש מדע – לפני שנטש את מקצועו כרופא ואת התמחותו כחוקר ביולוגי ועבר לעסוק בכתיבה ובהפקת סרטים, שם הצליח לא פחות מבמקצועו הרשמי. כך שנפל לידי עוד ספר שלו – שיצא לאור ב 2006, שנתיים לפני מותו – שמחתי על המציאה.

הספר הזה עוסק למעשה באתיקה של המחקר הביולוגי ובאפשרויות שנפתחו למין האנושי עם גלוי הריצוף הגנטי. הוא עוסק בנושא מהזווית הבלתי מחמיאה של חוקרים ואנשי מימון מושחתים, המעוניינים להפוך את המצאתם לכסף גדול, במהירות האפשרית. בכל תחום מקצועי יש (גם) שרלטנים, רמאים, מושחתים. אבל בתחום הביוטכנולוגיה והמחקר הביולוגי, ההשלכות של אנשי מדע מושחתים עושות צמרמורת לכל הדיוט בתחום, הרואה מול עיניו עולם של המצאות ביולוגיות ההופכות את בני האדם למפלצות. על רכיב האימה הזה בונה קרייטון. הוא מתאר אירועים שאינם נראים קשורים האחד לאחר, ובהם בעיות אתיקה קשות. הנדסה גנטית, השתלת חומר גנטי אנושי בבעלי חיים, דילוג על שלבים במחקר, ניסויים בבני אדם, חובבים בעלי רצון טוב וחוסר בידע, שכונותיהם הטובות מוליכות לגיהינום. קרייטון מנסה להילחם פה בכמה רעות חולות כמו האפשרות לקבל פטנט על גֶן, פטנט על מחלה, חוק המאפשר לאוניברסיטאות לנכס לעצמם תהליכי-מחקר גם אם מומנו על ידי הציבור.

הספר הזה גרם לי לחשוב על הנושא הטעון של אנשים המתנגדים לחיסון מקורונה. אין הכוונה לאנשים שאמונתם מורה להם להתנגד להתערבות כלשהי במעשי בורא העולם. מדובר באנשים שאינם נחשבים בורים או פונדמנטליסטים, שחוסנו בעברם – מינקותם ועד בגרותם (כולל) בעשרות חיסונים שונים, שבדרך כלל הם מחסנים את ילדיהם. רובם ללא ידע מעמיק בתחום (אם כי חלקם מחשיבים את עצמם ידענים-אוטודידקטים). הם שואבים את מסקנותיהם ממומחה מזדמן, מרשתות חברתיות, או מאתרים המתחזים כיודעים משהו שאחרים לא יודעים. במצבים אחרים הם אינם מהססים להכניס לגופם המון חומרים מוזרים – בבליעה, בשאיפה, בניתוח. מוכנים להשתמש במוצרים "טבעיים" שמי יודע מה הם מכילים, או איך יוצרו. הם רואים בחיסון איום אמיתי על עצמם ועל עולמם וחלקם מתגייסים למלחמת חורמה בחיסון, גם כשהוא ניתן לאנשים אחרים שמסכימים לקבלו.

נראה לי שסופרים כמו קרייטון, שהוא אחד המוצלחים בז'אנר, ובעיקר סרטים רבים שנעשו על הנושא, חיזקו את נראטיב החשדנות האנושית במה שנוצר במעבדה, מי יודע לאיזה מטרה איומה. [הנראטיב הזה לא נולד עם החיסונים האחרונים ימיו כמעט כימי האנושות והשאיפה לריפוי צמודה לחשד מכוחות אופל] כידוע, במקום שחרדה מעורבת בו, תשובות המבוססות על היגיון או הוכחה אמפירית אינן עובדות. מיליוני אנשים בעולם קיבלו את החיסון? חכו. בעוד זמן מה תתמודדו עם הזנב שצמח להם ועם השיטיון שאוחז בהם. חוקרים מכל העולם בדקו ואישרו שהחיסון עושה את העבודה ומעט מאד תופעות לוואי ניצפו בעקבותיו? החוקרים הם משת"פים של חברות התרופות, המעוניינות ברווחים (זה בהחלט נכון) ומעוניינות באוכלוסייה חולה וחלשה (הא???) בעיות בפיריון יצוצו בעקבות החיסון, והמין האנושי יחדל להתקיים. החיסון ירופף את האיברים הפנימיים ומי שקיבל אותו ימות בייסורים (זה ידע בדוק. הוא שמע הרצאה ממומחה שהוא גם רב)

והספר? מעניין ומפחיד. הוא מתבסס על תחום הגנטיקה, מתאר מחקרים ביולוגיים אך כולל בתוכו די הרבה מחקרים מתחום מדעי החברה דווקא. רוב חלקו העיוני של הספר משכנע מאד, כאשר חלקו הסיפורי והדרמטי נראה קצת, לא יודעת, מופרך.
כלולים בו 10 עמודי ביבליוגרפיה וכמה עמודים של "דבר המחבר" בהם הוא פורש את משנתו.
סופו של הספר הופך פארסה אבל ככה זה – לסיפור הזה אין באמת סוף, וודאי לא סוף טוב.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הלאה