ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שני, 3 בינואר, 2022
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
אני מחבבת את ספריו של קרייטון – שקראתי כמה מהם – בזכות העובדה שהוא יודע לספר סיפור ובעיקר בזכות העובדה שסיפוריו מבוססים היטב מדעית – גם אלה שהם כביכול מדע בדיוני. היות וקרייטון היה בעצמו איש מדע – לפני שנטש את מקצועו כרופא ואת התמחותו כחוקר ביולוגי ועבר לעסוק בכתיבה ובהפקת סרטים, שם הצליח לא פחות מבמקצועו הרשמי. כך שנפל לידי עוד ספר שלו – שיצא לאור ב 2006, שנתיים לפני מותו – שמחתי על המציאה.
הספר הזה עוסק למעשה באתיקה של המחקר הביולוגי ובאפשרויות שנפתחו למין האנושי עם גלוי הריצוף הגנטי. הוא עוסק בנושא מהזווית הבלתי מחמיאה של חוקרים ואנשי מימון מושחתים, המעוניינים להפוך את המצאתם לכסף גדול, במהירות האפשרית. בכל תחום מקצועי יש (גם) שרלטנים, רמאים, מושחתים. אבל בתחום הביוטכנולוגיה והמחקר הביולוגי, ההשלכות של אנשי מדע מושחתים עושות צמרמורת לכל הדיוט בתחום, הרואה מול עיניו עולם של המצאות ביולוגיות ההופכות את בני האדם למפלצות. על רכיב האימה הזה בונה קרייטון. הוא מתאר אירועים שאינם נראים קשורים האחד לאחר, ובהם בעיות אתיקה קשות. הנדסה גנטית, השתלת חומר גנטי אנושי בבעלי חיים, דילוג על שלבים במחקר, ניסויים בבני אדם, חובבים בעלי רצון טוב וחוסר בידע, שכונותיהם הטובות מוליכות לגיהינום. קרייטון מנסה להילחם פה בכמה רעות חולות כמו האפשרות לקבל פטנט על גֶן, פטנט על מחלה, חוק המאפשר לאוניברסיטאות לנכס לעצמם תהליכי-מחקר גם אם מומנו על ידי הציבור.
הספר הזה גרם לי לחשוב על הנושא הטעון של אנשים המתנגדים לחיסון מקורונה. אין הכוונה לאנשים שאמונתם מורה להם להתנגד להתערבות כלשהי במעשי בורא העולם. מדובר באנשים שאינם נחשבים בורים או פונדמנטליסטים, שחוסנו בעברם – מינקותם ועד בגרותם (כולל) בעשרות חיסונים שונים, שבדרך כלל הם מחסנים את ילדיהם. רובם ללא ידע מעמיק בתחום (אם כי חלקם מחשיבים את עצמם ידענים-אוטודידקטים). הם שואבים את מסקנותיהם ממומחה מזדמן, מרשתות חברתיות, או מאתרים המתחזים כיודעים משהו שאחרים לא יודעים. במצבים אחרים הם אינם מהססים להכניס לגופם המון חומרים מוזרים – בבליעה, בשאיפה, בניתוח. מוכנים להשתמש במוצרים "טבעיים" שמי יודע מה הם מכילים, או איך יוצרו. הם רואים בחיסון איום אמיתי על עצמם ועל עולמם וחלקם מתגייסים למלחמת חורמה בחיסון, גם כשהוא ניתן לאנשים אחרים שמסכימים לקבלו.
נראה לי שסופרים כמו קרייטון, שהוא אחד המוצלחים בז'אנר, ובעיקר סרטים רבים שנעשו על הנושא, חיזקו את נראטיב החשדנות האנושית במה שנוצר במעבדה, מי יודע לאיזה מטרה איומה. [הנראטיב הזה לא נולד עם החיסונים האחרונים ימיו כמעט כימי האנושות והשאיפה לריפוי צמודה לחשד מכוחות אופל] כידוע, במקום שחרדה מעורבת בו, תשובות המבוססות על היגיון או הוכחה אמפירית אינן עובדות. מיליוני אנשים בעולם קיבלו את החיסון? חכו. בעוד זמן מה תתמודדו עם הזנב שצמח להם ועם השיטיון שאוחז בהם. חוקרים מכל העולם בדקו ואישרו שהחיסון עושה את העבודה ומעט מאד תופעות לוואי ניצפו בעקבותיו? החוקרים הם משת"פים של חברות התרופות, המעוניינות ברווחים (זה בהחלט נכון) ומעוניינות באוכלוסייה חולה וחלשה (הא???) בעיות בפיריון יצוצו בעקבות החיסון, והמין האנושי יחדל להתקיים. החיסון ירופף את האיברים הפנימיים ומי שקיבל אותו ימות בייסורים (זה ידע בדוק. הוא שמע הרצאה ממומחה שהוא גם רב)
והספר? מעניין ומפחיד. הוא מתבסס על תחום הגנטיקה, מתאר מחקרים ביולוגיים אך כולל בתוכו די הרבה מחקרים מתחום מדעי החברה דווקא. רוב חלקו העיוני של הספר משכנע מאד, כאשר חלקו הסיפורי והדרמטי נראה קצת, לא יודעת, מופרך.
כלולים בו 10 עמודי ביבליוגרפיה וכמה עמודים של "דבר המחבר" בהם הוא פורש את משנתו.
סופו של הספר הופך פארסה אבל ככה זה – לסיפור הזה אין באמת סוף, וודאי לא סוף טוב.
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
פרפר, לא ממש רואה איפה הסתירה,
אבל סבבה.
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
רק הארה:
סטטינים הם תרופות מרשם ולכן קשה לקחת אותם "רק כי השכנה אמרה" . מי שלא צריך אותם על פי תוצאות מעבדה ספציפיות לא מקבל אותם. וברור: לכל תרופה יש תופעות לוואי, כל תרופה היא במהותה רעל. אולם כשעל כף המאזניים מונחת הצלת חיים מול אי נוחות אפשרית כזאת או אחרת, ברור בעיניי מה יש להעדיף.
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
שים לב שאמרתי "כרגיל" ולא "תמיד" (ההבדל נעוץ באותיות הקטנות...) לא היכרתי את המונח "סטטינים". כמו כל תרופה הנלקחת בקביעות, אני מניחה שהיא עושה גם וגם. לפעמים אנשים נוטלים תרופה כי מישהו אמר להם שהיא עושה פלאים. יש כמובן אלה שמפסיקים לקחת תרופה ועוברים לתחליפים "טבעיים" מסיבותיהם. על כל תרופה, אני מניחה, אפשר לומר שהיא מצילה חיים וגם שהיא עושה נזקים. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, חיפושית
כהדיוט בתחום לא אני היא זו שאומרת "מספיק". אני סומכת על מומחים שאומרים לי שהחיסון עושה את מה שהוא אמור לעשות. אני לא רואה פחות "מדע אמיתי" נניח, במתן חיסון רביעי. מדובר באותו מדע האומר שנוגדנים הניתנים בזריקה נחלשים אחרי מספר חודשים ויש צורך לחדשם. מבחינתי, לא לחלות במחלה שמי יודע את השלכותיה היא סיבה מספקת וחיסון נוסף, אם יאושר, הוא פיתרון פחות מטריד מחולי. |
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
פאלפ, אתה מלא סתירות, אבל לפחות מגלה אותן בעצמך D-:
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
יעל, ספר שנשמע מעניין , לא בטוח שהייתי מתפתה לקרוא אותו.
מדהים, אבל הייתי חותם ואף שם חותמת מתחת למה שכתבת על מתנגדי החיסונים, אפילו שכתבת לפני כמה ימים שאני תמיד חושב שונה ממך :-).
ססטינים זה קבוצת תרופות שמצילות יום יום חיים של מיליוני בני אדם, יש אנשים שהמפסיקים ליטול אותם על דעת עצמם ומהר מאוד מגיעים לבית חולים, לפעמים לטיפולים נמרצים ובמקרים מסוימים גם לחברת קדישא. יש כאלה שיכולים להסתדר בלעדיהם איכשהו (נניח) בעזרת דיאטה ותחליפים מסוימים,אבל יש רבים שלא לקחת אותם זה סכנה ממשית עבורם. |
|
חיפושית
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה יעל,
סקירה יפה ומעניינת.
אותי מעניין מה הגבול בו נגיד 'מספיק'. בתור אחת שהתחסנה כבר בשלושה חיסונים נגד הקורונה, נראה שאין פה מדע אמיתי במתן החיסון הרביעי, אלא המלצה רופפת בלבד בעקבות גל נוסף שהגיע, מבלי שערכו בדיקות מקיפות. אפשר לטעון כך גם על החיסונים הקודמים כמובן. לעיתים השעה מחייבת להירתם למען כולם, אך נראה שמפעם לפעם הגיבוי המחקרי פוחת. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה, מורי, על ההסבר.
אין לי מושג בתחום הזה, כנראה לשמחתי. יחד עם זאת אני חושבת שהרבה אנשים לוקחים המון תרופות, לאו דווקא מה שהם צריכים. וזו התנהגות הפוכה לפחד מהחיסונים. כי חיסונים אנורים למנוע את המחלה. תרופות מטפלות בה, אם הן נלקחות לפי צורך ולא "השכנה המליצה", כזה. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
יעל הסטטינים הם היום התרופה הנמכרת ביותר והיא מיועדת להורדת כולסטרול.
ההורדה לרוב מיותרת ולתרופה תופעות לוואי מסוכנות.
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, פרפ"צ.
אכן, לא תמיד פיתוח מסויים (או שימוש חוקי מסויים, אם כבר מדברים) נעשה לתועלת האנושות. בודאי שלא תמיד ידועות ההשלכות ארוכות הטווח של פעילות אנושית כלשהי (ראה התחממות גלובלית, נניח) אני חושבת שההגנה היחידה שיש לנו היא ידע. או ידע מבוסס שלנו, או הסתמכות על ידע מבוסס של אחרים. בניגוד לידע, הסתמכות על חשדנות ושלילת היגיון כמענה, נראה לי כגישה שפגיעתה מסוכנת מאד למחזיק בה. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, באקי.
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
שני אלה שהזכרת זכורים לי כמצויינים. אכן הוא סופר מרתק. לאנשים יש נטייה להדהד דעות מקובלות בביטחון, כאילו הן דעותיו של המשמיע. על הנושא הזה יש התייחסות גם בספר הזה ויש על זה די הרבה מחקרים של מדעי החברה, המוכיחים שהרצון להשתייך לקבוצה חשוב לאנשים מסויימים יותר מהוכחה שהדעה המושמעת נכונה. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, מורי.
אין לי מושג מהו מקרה הסטטינים, אבל ללא ספק היו תרופות ופיתוחים רפואיים שלכל הפחות לא הועילו ולכל היותר הזיקו. |
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, אלון.
מסכימה. קרייטון יודע לספר סיפור ולרוב אינו מזלזל באינטליגנצייה של קוראיו. |
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
פרפר- תלידומיד זו תרופה, לא חיסון.הבדל משמעותי.
מדע הרפואה לא מכיר חיסונים עם תופעות לוואי של חודשים ושנים. תרופות,כן. |
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
סקירה מעניינת.
האדם יכול לפתח נאנו-רובוטים לטיפולים עדינים, או ככלי נשק. איך אני יודע? ראיתי את ג'יימס בונד :-) וברצינות, בהכירנו את טבע האדם, סביר להניח שטכנולוגיה מתקדמת לא תנוצל רק למעשי צדקה ולרווחתה של כלל האנושות. לגבי תרופות וחיסונים, לא תמיד ידועות ההשלכות ארוכות הטווח שלהם (ויעידו על כך נפגעי התלידומיד, למשל),כך שכדאי לנהוג משנה זהירות בטרם נוטלים תרופה חדשה. ההתנהלות שלנו היא ניהול סיכונים, ויש לה השלכות לכאן ולכאן. |
|
באקי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
נשמע טוב
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
סקירה יפה. קראתי כמה מספריו כולל 'זרע אנדרומדה'
והאדם האלקטרוני. סופר מרתק. בעניין חיסוני הקורונה- יש המון קשקשת ברשת של בעלי אפס מושג והבנה ברפואה אבל הם 'יודעים'. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
נשמע ספר שידבר אלי.
חברות התרופות בהחלט הרוויחו את החשדנות כלפיהם, בטח ובטח ה-FDA. רק אם נזכיר את מקרה הסטטינים, פתאום הרצון ''להתחסן'' נגד הקורונה מתאדה מיד. |
|
אלון דה אלפרט
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
קרייטון סופר (ויוצר) מוצלח מאוד לטעמי, והספרים שלו נטועים כמעט תמיד בקרקע מדעית מסקרנת ולא אווילית.
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת