ביקורת ספרותית על שנת המנוחה והמרגוע שלי - ספריה לעם #814 מאת אוטסה מושפג
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 בנובמבר, 2021
ע"י סטודנט חיפאי


פעם ראשונה זה הרבה זמן שקראתי ספר שלא הצלחתי להתחבר לאף אחת מהדמויות שלו. באתי עם ציפיות גדולות האמת ל"שנת המנוחה והמרגוע שלי", כרב-מכר אמריקאי שגרר אחריו באזז גדול, ציפיתי ליותר.
הסיפור הוא על אישה די צעירה (כנראה בשנות ה-20-30 שלה) שמאיזה סיבה שהיא שלא נראית לעין, פשוט עייפה. היא הולכת לפסיכיאטרית, מרמה אותה, ובכך גורמת לה לתת לה מרשם של תרופות הרגעה והרדמה בחוזקים שונים. לאותה אישה יש חברה "טובה", רווה, שהיא גם יצור מעצבן. היא מהסוג של האנשים שתמיד נמצאים בדיאטה, חופרים על הכתבות האחרונות שהם קראו בניו יורקר, ובכללי מנסים להתחקות כאילו הם אנשים בוהמיינים תרבותיים, אבל המציאות צורחת שמדובר בטיפוס מעצבן ותלותי.

הספר כתוב בסדר, והוא העביר את זמני באופן סביר. אין אני יכול להמליץ עליו, אבל בסך הכל חווית הקריאה הייתה ממוצעת. יש לספר מזל שמדובר ב-250 עמודים ולא יותר, לא הייתי עומד בזה.

3/5
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
אניי דווקא קורא כעת את הספר ואני חושב שהוא מעניין - אם כי לא קל לקריאה.
מורי (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
אני נטשתי אותו. אוילי מדי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ