עונג ומוות באמבטיה
מבחינתי, כריכתו של ספר, היא חלק מבלתי נפרד מהחוויה הכוללת שהוא עשוי להעניק לי כקורא. מהסיבה הזאת, אני מבקש הפעם לכתוב ביקורת על תמונת הכריכה, ועל האופן בו היא תרמה לחוויית הקריאה שלי בספר זה. זאת ביקורת שונה מאלה שאני בדרך כלל כותב.
כריכת הספר, שנת המנוחה והמרגוע שלי, של אוטסה מושפג, בה מופיע צילום מרהיב של: Daniela Edburg, בשם: Death by Shampoo, בו נראית אישה צעירה רוחצת באמבטיה, ידה האחת אוחזת ספר קריאה, ומידה השנייה נישמט שמפו אדום, לכאורה תיאור יופי הכרוך בחוויה של עונג ורגיעה. האומנם?
מייד קלטתי שהצילום הוא רימייק, ליצירה קלאסית ידועה, מות מארה, של ז'אק-לואי דויד, המבטאת את המהפכה הצרפתית יותר מכל יצירה, כתיעוד מותו של ז'אן-פול מארה, אחד מראשי המהפכה הצרפתית, שנרצח באמבטיה שלו.
מההשוואה שעשה מוחי, עולה היפוך מעורר תהייה המתקיים בין שתי התמונות. בתמונת מארה, מדובר בגבר בעל להט מהפכני, שבידו האחת אחוזה נוצה המשמשת לו לכתיבה הנחיות המניעות מהפכת דמים. לעומתו, בתמונה השנייה של הספר, אישה יושבת באמבטיה, שמידה השמאלית נשמט בקבוק שמפו אדום, המעלה אסוציאציה לארוטיות ונשיות.
גופה של האישה באמבטיה מבטא יופי ועונג אנושי, או גם ביטוי לצורך להרפות לרגע ממצוקת החיים, ואילו גופתו של המהפכן, רגע לאחר מותו מבטאת סבל אנושי אכזרי אותו גורם המהפכן הממאן להרפות מהנוצה האחוזה עדיין בידו.
דניאלה אדבורג, יוצרת תצלומים מרהיבים המקיימים דיאלוג בין יופי לכיעור, ובין השתוקקות לחוויית עונג, ולדחפים המובלים בני אדם לתהליך הרס ומוות. אדבורג, מבקשת להראות את התעקשות האדם להשמיד את עצמו. האמבטיה שלה מייצגת נהנתנות, ההופכת למוות.
אדבורג, עוסקת ביחסיו של האדם לסביבתו, בפחדים קמאיים קדמונים, ההופכים לחרדות מודרניות, או גם בסגידה למודל היופי, בכדי להראות טוב על יד אחרים, ולהרגיש טוב עם עצמך. האישה באמבטיה מוצגת באופן זוהר, כמודל יופי מופרך מיסודו, המייצג הלכה למעשה עיוות חולני ומוות.
המעניין הוא שהסופרת מושפג, מתכתבת בגוף ספרה עם יצירת שאדבורג הצלמת, בשעה שהיא מספרת על איילין היפיפייה הבלונדינית, הלומדת שיעור באמנות פנימיסטית, מה שלא מונע מהמרצה הלכאורה נאורה להשפיל אותה. איילין מבקשת לעבור לקורס אמנות המידה הטובה והמהפכה, "מות מארה" של: ז'ק-לואי דוויד, היה אחד הציורים החביבים עליה שנלמד בקורס, התייחסות המהווה מפתח להבנת הקשר בין הצילומים לטקסט הספר.
תמונת האמבטיה של אדבורג הצלמת, מופיעה כמרחב הפעילות של איילין, באמצעותה היא מבקשת למחות חוויות מיניות שנחוו בהיעדר הכרה ומנגנוני התנגדות. היא מניחה בצורה עמומה, כי תחושות הגירוי באבריה מעידה על אפשרות לניצול מיני, אך מעבר לתחושה העמומה, היא לא זוכרת דבר.
איילין מתארת את תחושת הרחצה באמבטיה, "הורדתי את הפרווה הלבנה ואת בגד הגוף ואת הגרביונים, והלכתי לאמבטיה להזרים מים חמים במקלחת... הסתכלתי איך ההשתקפות שלי נעלמת באדים" (עמ' 162-163). העלמות המודעות, שאיילין מבקשת לשקוע לתוכה, ואחר כך להקיץ ממנה כאדם חדש שעבר ריסט-לשנת המנוחה והמרגוע שלה. כך סתם להימוג מהעולם.
ספר לא שגרתי, שאני בחרתי לקרוא בו באופן לא שגרתי, גם באמצעות הכרת חלק מיצירותיה של הצלמת אדבורג, והנרטיב שהיא מנסה להציג על האדם בעידן המודרני, ויצירה זאת להשוות לספרה של מושפג, והנרטיב שהיא מציגה. ספר לא קל לקריאה, הוא עוסק בבעיות קיומיות של האדם בעידן המודרני, הוא מעורר תחושות של חוסר נחות, לצד הומור שחור, אך לא יכולתי להסירו מידי.
יש לי רק ביקורת אחת לעיצוב, במקור תמונת הרוחצת באמבטיה היא גלויית שד ימין, משהו לחלוטין נטול מיניות, אך עורכת הכריכה הסתירה חלק מהתמונה באמצעות כיתוב שם הספר והסופרת, באופן שפשוט פגע ביצירה ובחופש הביטוי האמנותי, אומנם באתי לברך, אך גם מצאתי את עצמי מבקר וחבל.
******
קישור לצירות של - Daniela Edburg: https://global-trends.livejournal.com/3560.html
השוואה בין מות מארה ליצירת הרוחצת באמבטיה: Daniela Edburg (2) – The series Drop Dead Gorgeous: https://bwanzor.wordpress.com/2009/09/16/daniela-edburg-2-%E2%80%93-the-series-drop-dead-gorgeous/
