“לפעמים, כשעולה לנטפליקס סדרה שמבוססת על ספר שקראתי, אני מתפתה לצפות גם אם לא התלהבתי במיוחד מהספר.
קחו למשל את "הזוג המושלם". ספר בינוני למדי, דמויות קלישאתיות, תעלומת רצח עם פתרון מאכזב.
ואז עולה הסדרה לנטפליקס, ואני שכבר יודעת שמדובר במוצר בינוני - מתפתה.
למה? קודם כל, כי אני צופה בסדרות בעיקר תוך כדי גיהוץ או קיפול כביסה, וצריכה משהו קליל שלא דורש מאמץ או ריכוז לצפות בו תוך כדי. סדרה שמבוססת על ספר שאני מכירה היא פתרון מצויין לזה. בנוסף, כבר סיפרתי פה בעבר על הקושי שלי בזיהוי פנים. להתחיל סדרה חדשה זה תמיד מסובך לאנשים כמוני: עד שקולטים את כל הפרצופים, עד שזוכרים מי הוא מי, האם הבלונדינית הזאת היא עורכת הדין או אשתו של הבן הצעיר? מי זה המשופם הזה, אני אמורה לזהות אותו או שהוא הופיע עכשיו לראשונה? כשאני צופה בסדרה שמבוססת על ספר שקראתי, אני כבר יודעת פחות או יותר מי הן הדמויות שיופיעו בה ובאיזה הקשר וזה מקל עלי לקלוט ולזכור אותן במהירות (יחסית, כמובן).
אז הזוג המושלם: גלריית דמויות שאני מכירה, נופים יפים, אנשים יפים, מה רע?
צפיתי בכל הסדרה ולא יכולתי שלא להתרשם עמוקות מהאופן בו נטפליקס לקחו כל קלישאה וקלישאה בספר המקורי והחליפו אותה בקלישאה שונה ויצאו בסופו של דבר עם מוצר בינוני באותה המידה בדיוק. יפה מאוד ותודה בשם כל הכביסה שקופלה וגוהצה.

***

אבל הפעם, הפעם זה היה להפך: קודם כל התחלתי לצפות בסדרה, אחר כך קראתי ביקורת מפרגנת של אפרתי על ספר (אחר) של מייקל קונלי וחשבתי לעצמי שלמה לא בעצם. נכון שקצת מוזר לקרוא ספר מתח כשיודעים את הפתרון, אבל אני נהנית מהסדרה, תמיד היתה לי חיבה לדרמות משפטיות, אז למה לא לנסות את הספר?
אז קראתי. וזה לא הלך כל כך טוב.
קראתי את הספר הראשון, קראתי את השני, התחושה היתה כאילו כשיצרו את הסדרה - שיקשקו אותם היטב היטב, עירבבו את ציר הזמן, עירבבו קווי עלילה, החליפו דמויות והוציאו מוצר… טוב יותר.
כן כן, זה עולה לי בבריאות להודות בזה אבל נטפליקס עשו עבודה טובה. הם חידדו ושייפו וגיבשו, קיצרו איפה שקונלי מאריך ומייגע, העמיקו דמויות שקונלי בקושי הקדיש להן תשומת לב (או אולי כן, בהמשך הסדרה, אבל היא לא תורגמה לעברית אז מי יודע), שיפרו כמה מהפאנצ'ים המשפטיים, דחפו את הכל כמה שנים קדימה, כך שהטכנולוגיה, הרשתות החברתיות וה-diversity יתאימו למציאות הנוכחית (הספרים הראשונים יצאו לפני כ-15 שנה, הסדרה לפני שנתיים. הפער מורגש) ויצרו סדרה כיפית שהכביסה שלי ואני אוהבות.
אז סך הכל לא מאוד נהנתי, אבל יכול להיות שהייתי נהנית יותר מהספרים אם הייתי מגיעה אליהם בלי רקע.
מתישהו בקרוב אני מתכננת לנסות את סדרת הארי בוש כדי לבדוק את העניין.”

“ספר מבריק, מרתק ומותח. מיקי האלר(40) הוא סניגור המייצג פושעים שידם משגת לשלם עבור הגנתם.
מבחינתו כולם ראויים להגנה כל עוד הוא מקבל את כספו כדי להמשיך ליהנות מביתו הגדול והיפה.
הוא גרוש פעמיים, יש לו ילדה מהנישואים הראשונים, והוא חי בשלום עם נשותיו לשעבר.
מיקי מסתובב בין תאי מעצר ומרגיש לעיתים כמו על חבל דק כי "הגבול בין להיות עורך דין פלילי,
לבין להיות 'פלילי' כעורך דין הוא גבול דק כל כך".

החשש הגדול ביותר של מיקי הוא לקוח שבאמת אינו אשם.
"הלקוח המפחיד ביותר שיכול להיות לעורך דין הוא לקוח חף מפשע.
כי אם תפשל והוא ילך לכלא, זה יצלק אותך לכל החיים".
ההגנה על לקוח שאינו אשם, היא הרבה יותר קשה!
"על לקוח חף מפשע אין שביל אמצעי, אין משא ומתן, אין עסקאות טיעון, אין פשרות.
יש רק גזר דין אחד. אתה חייב לשים 'לא אשם' על לוח התוצאות."

ואז מגיע אליו לואיס רולט, נער שעשועים עשיר שנעצר באשמת תקיפה קשה של אישה.
מיקי מגייס את כל כישוריו כדי לנצח במשפט, הוא מעדיף לא לדעת את האמת "מבחינת האסטרטגיה של התיק,
זה לא שינה אם נאשם 'עשה את זה' או לא. מה ששינה היו הראיות נגדו - ההוכחות - ואם וכיצד ניתן לנטרל אותן.
לצבוע אותן באפור. אפור היה הצבע של ספק סביר".

הלקוח העשיר יעמיד את מיקי במבחן קשה של מוסריות, אתיות וחשש רציני כיצד להתנהל מול הרשע הנחשף בפניו.
מיקי מבין שהוא במלכוד וכל מהלך שיעשה יחרוץ גורלות..

אין רגע דל בקריאת הספר, הסופר מיטיב לתאר את נבכי הפוליטיקה בבית המשפט,
ואת המשפטנים שאינם מחפשים צדק, כי עבורם זה משחק עם לוח תוצאות שמקדם אותם למעלה וגבוה.
כל 'הצדק' נעשה באמצעות פוליטיקה, משא ומתן וסחר במידע.
אבל לפעמים האמת מתגלה...ואז הסניגור צריך לבחור כיצד להתנהל בעולם ללא אמת.
מומלץ!!!”

“ספר מתח מצוין עם סוף מפתיע. הסופר ממש מכניס אותך לנבכי עולמו של הגיבור במישור המקצועי ובמישור האישי. חוץ מהיותו מהנה ומעניין , לי זה הכיר את עולם הסנגורים ועל זה תמיד אכיר טובה לסופר אבל תמיד אזכור באכזבה איך לא פתרתי את החידה שמתגלה לקראת הסוף. מי שעדיין לא מכיר את מייקל קונלי-
אני ממליצה לך לקחת מהשורה של הספרים שלו יותר מאת סנגור במבחן. כך כמה , לא תתאכזב.”

“כמה שנהניתי!!!
לא הולכת לספר לכם את תקציר העלילה (בשביל זה יש לכם את הכריכה האחורית של הספר) רק לומר למי שעוד לא קרא ואוהב ספרי מתח כייפים - חפשו אותו וקיראו!
חוץ מכשלים מעטים של המתרגם (שגרמו לשערותיי לסמור...) ספר מוצלח מאוד, מותח, קולח ומהנה!

ממליצה מאוד!”