ביקורת ספרותית על ספר המתים והחיים הטיבטי - קלאסיקה רוחנית מאת אחד הפרשנים החשובים ביותר של הבודהיזם הטיבטי מאת סוגיאל רינפוצ'ה
ספר מעולה

---

אולי זו בעיה לדרג ספרי עיון נישתיים, אבל ניחא. נראה לי שאם זו נישה שמסקרנת אתכם, עולם הבודהיזם, תפיסתו אודות הסבל האנושי ואיך ניתן להתמודד עמו וכן שאלות לגבי המוות, הפרידה מן העולם, גלגולים בחיים אחרים, סיוע לאדם חולה במחלה סופנית ועוד כיוצא באלה - זה ספר משובח. יש הרבה ספרות ניו אייג'ית שנכתבת בנושאים הללו בעשורים האחרונים, אבל "ספר המתים והחיים הטיבטי" שיצא לאור בתחילת שנות התשעים אינו כזה. הוא נכתב ע"י בן טיבט שלמד מן המורים הגדולים בני זמנו, חווה עמם כילד את נפילת טיבט בידי הסינים, את חורבן המקדשים והטבח הקשה, הגלות אבל גם הדרך שיצרה גלות זו להפצת תורות טיבטיות אל תרבות המערב.
סוגיאל רינפוצ'ה מתבונן במובן מאליו שלנו ונדהם. נדהם מחוסר הליווי של אדם אל מותו במובנים הרוחניים, שאינם בהיבטים הרפואיים המתקדמים. נבעת מהכחשת המוות שמקובלת כיסוד תרבותי במערב, ומרגיש ומזהה שיש צמא גדול בעולם המערב לשפה הרוחנית שעוצבה במשך דורות אי שם בטיבט.
היכרותו של הכותב עם הספרות המודרנית, המוסיקה והפסיכולוגיה המערבית, מאפשרות לו לא פעם לדבר בשפתנו. לצטט משורר אלמותי או קטע מדעי שמתכתב עם התפיסות שהוא מבקש להתחבר אליהן. מעין בעלי ברית במערב ששוחחו, בדרכם, עם הגורו הרוחני ועם דרכו של הבודהה.
כקוראת יהודיה מאוד חשתי רוב הספר שיש חיבור עמוק בין העולמות וכמו שעולם החסידות, למשל, הושפע עד מאוד מהתפיסה במזרח (כולל הכוונה למדיטציות ושאר פרקטיקות להרחבה רוחנית) הרגשתי רוב הזמן שיש כאן אפשרות לפתח אזורים משמעותיים מבלי לחוות סתירה או בעיה דתית משום סוג. היו אזורים מועטים שבהם חשתי געגוע הביתה. אודה שאיני מדברת דווקא על האזור האלילי, שכן קל לי לחוש זרות מול הצעה להניח פסל כזה או אחר בחדרו של חולה, אלא דווקא מבחינת ההתפתחות הרוחנית יש אזורים שהבודהיזם מגיע אליהם והיהודי אינו שואף לשם, להבנתי. יש איזה עיסוק המחפש שילוב בין הרוח והחומר בעולם היהודי, בעוד ההארה הבודהיסטית יותר יוצאת מן החומר החוצה באופן זה או אחר. יש איזו קרקע שהיהודי מבקש לשוב אליה בסוף היום. להעניק צדקה זה יסוד משמעותי ומרכזי, אך לא להעניק את הארוחה היחידה שנותרה לך. הבודהיסט ישאף לטוטאלי, עד כמה שהבנתי ושם הרגשתי סחרחורת קלה. טובה, אך גם מחלת גבהים ששלחה אותי לחזור הביתה,
וכנראה אין טוב מחודש אלול כדי לעשות זאת, הלא כן?

ממליצה!

» ביקורות נוספות של זרש קרש
» ביקורות נוספות על ספר המתים והחיים הטיבטי - קלאסיקה רוחנית מאת אחד הפרשנים החשובים ביותר של הבודהיזם הטיבטי