ביקורת ספרותית על שביל פירורי הלחם - על רעב, אהבה וחיפוש אחר בית מאת קים סוניי
בזבוז של זמן

---

הגעתי לעמוד 60 ונתקלתי במשפט: "רק כעבור שנים, כשביקרתי בערי חוף צרפתיות ... הבנתי דבר אחד: צדפות שנשלפות מקונכייתן ונאכלות חיות, הן מאכל מושלם"
תוסיפו לזה את הסרטנים המאודים, את החזירים הצלויים ועוד דוגמת אלה, מתוארים לעיניה של צמחונית כמוני, וכבר ידעתי שהספר הזה הולך לספסל תחנת האוטובוס בלי מחשבה שניה. המשכתי בכל זאת לקרוא עוד קצת, אולי אמצא בספר תיאורים אחרים נעימים לקריאה. דילגתי וקראתי גם קטעים בהמשך, אבל הספר הזה הוא כלום שמנסה לתאר חיים ריקניים להפליא. כן, יש אהבה בעולם אבל כמה כבר אפשר לקרוא עליה, ויש חברים שדואגים לשיחות חולין, ויש הרבה מאוד, אפילו יותר מדי, תיאורי בישול שלא ממש מעניינים. ואני עוד אוהבת לבשל, אז מה יגידו אלה שבכלל לא אוהבים לבשל. ואפילו תיאורי הטיולים בשוק משעממים כל כך עד שהחלטתי שהשוק הקטן שלנו, שמופיע רק בימי רביעי, מעניין הרבה יותר.
חבל. הספר מתחיל עם רעיון מעניין (ואולי זאת עובדה) של ילדה קוראנית שאומצה ע"י אמריקאים, אבל משם הוא רק הולך ומדרדר מהבחינה הספרותית.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על שביל פירורי הלחם - על רעב, אהבה וחיפוש אחר בית