ביקורת ספרותית על שביל פירורי הלחם - על רעב, אהבה וחיפוש אחר בית מאת קים סוניי

---

את האמת, פעם אחרונה שקראתי את הספר היה לפני 5-4 שנים משהו כזה, התאהבתי בדמות ובסיפור הכמעט קסום שלהם, גבר עשיר שלקח אותה, הביא לה בית ומשפחה, אבל כמו כל אגדה, היא לא הרגישה בבית, זאת לא הייתה המשפחה שלה, אולי בגלל שבגיל ממש מוקדם שברו לה את האמון והיא איבדה את הבית, היא לא יודעת מה זה בית, היא המשיכה לחפש אותו כל החיים.
סיימתי את הספר בשבת אחת, אהבתי את הדמויות והרצף, המעבר בין הדברים שקורים, לפעמים לאט מידי, לפעמים מהר מידי, חלק מהפעמים הייתי רוצה שיריחבו יותר,נראה שהיא קיצרה מה שמעניין והאריכה את מה שמיותר.
הזדהתי עם הדמות כי גם אני כמו הדמות הראשית, יצאתי עם אדם מבוגר ממני, חיפשתי בית,רציתי אהבה. וכשקראתי את הספר, הבנתי את הדמות הראשית, רציתי את מה ששלה, עולם קסום, עולם מושלם, הכל מוגש על מגש של כסף.
אבל, כשהכל קסום, אנחנו יודעים שמשהו חסר. כמו האמרה המפורסמת מהיה היה פעם- כל קסם מגיע עם מחיר.
הספר ליווה אותי בתקופה מבלבלת, והשאיר אותי עם בוקס בבטן, הספר לימד אותי, שהחיפוש אחר בית הוא כמעט תמידי, כי אנחנו לא מחפשים בית, אנחנו מחפשים את המשמעות של החיים שלנו, למה אנחנו כאן? אם אני מקבל דברים בקלות, מה זה שווה?
הספר מכיל הרבה שאלות, שאלות של חיפוש, מה זה בית, מה זה משפחה, מה זה זוגיות?
אבל, אם לא הייתי במצב של תהיות עם עצמי, האם עדיין הייתי נהנת מהספר? לא יודעת. כנראה אצטרך לקרוא אותו שוב כדי לדעת.

» ביקורות נוספות של רננה:)
» ביקורות נוספות על שביל פירורי הלחם - על רעב, אהבה וחיפוש אחר בית