ביקורת ספרותית על גולט מאת דני בר
ספר בסדר

---

האם להתחיל בטוב או בפחות, התלבטתי קלות, נלסון הציע - תתחילי בטוב. ואז תעברי בהדרגה לפחות. יאללה -

זהו סיפור מעגלי ובתוכו עוד כמה מעגלים קטנים וזה יפה

מצאתי בו שילוב של מתח, דרמה שמתארת מערכות יחסים בין אנשים, אווירה, רומנטיקה.
סיימתי את קריאתו ביומיים - נתון שמעיד על כך שהסיפור זורם. בערך מאמצע הספר הסיפור המריא (עד אז פחות) ומשם נקרא ברצף ובסקרנות לסופו ולְמה תהיה תוצאת מעלליהם של יפתח, רוני, מונא, שריף ועוד - מעניין לעקוב אחר תהליך מעלליהם ותוצאתו ואחר מגעי החברים - אויבים - אוהבים - שונאים.
נלסון מנחש שאתן תתאהבו ביפתח (חלקכן אולי ההיפך) או שאברי יהפוך לפייבוריט שלכן. ושאתם תתאהבו ברונא. ושכולכם תסתקרנו מה יעלה בגורל המושא שלכם

במקרה, במקביל לקריאת הספר, יצא שצפיתי בסדרת המתח "אזהרת מסע".
מצאתי בעלילות הספר והסדרה דימיון רב - דימיתי שֶלֶד אחד לשניהם - הרבה מאוד קשר, הרבה מאוד קווים מקבילים. כשעל השלד בכל אחת מן הפרשות הולבשו שכבות של שרירים, כלי דם, בשר, ועור - שונים גם דומים.
כצרכנית מותחנים די מכורה שחובבת גם ספרי דרמה חברתית, מצאתי את "גולט" מותחן לייט. לא מתוחכם מדי ונטול הטוויסטים שהקורא מצפה להם. בפירמידת ה-מתח, דרמה, אווירה, פעילות ארגוני ביון, רומנטיקה - לא נסגרתי על היות הספר יותר מותחן (בסיס הפירמידה, כך חשבתי) או יותר דרמה שמטפלת במערכות יחסים בין אנשים, או יותר ספר אווירה (ביעדים בהם הסיפור מבקר מחופי טורקייה ועיירותיה לתל אביב וירושלים, ביירות וברלין) בתוספת תיאורי צבע וטעם, או שבכלל רומנטיקה ומשולש רומנטי הוא הבסיס. ולכן, השלד עצמו הרגיש חסר בסידן ולכן חלש לעומת "אזהרת מסע" שם הבסיס החד-משמעי של הפירמידה היה פרשת המתח ופתרונה וכל שאר המוטיבים המוזכרים (כאן ונמצאים גם שם) שימשו תפאורה (שם היא משמעותית אבל ברקע) ואילו כאן התקשתי לגבש מה התפאורה ומה הגרעין ובמובן הזה הסיפור לא מגובש דיו

הסוף

- סוף.

» ביקורות נוספות של מיקה
» ביקורות נוספות על גולט