• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
רכבת לילה לליסבון

רכבת לילה לליסבון

מאת פסקל מרסיה

הביקורת של כרמל

תמונה של כרמל
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
2.0
רכבת לילה לליסבון

רכבת לילה לליסבון

מאת פסקל מרסיה

הביקורת של כרמל

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
תמונה של כרמל
הוצאה לאור:כנרת זמורה דביר
שנת הוצאה:2008
סדרה:מחברות לספרות
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
אורי רעננה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 12 שנים

“במשל הכרם אומר השועל בסוף "רעב נכנסתי ורעב יצאתי", כך זה קורה לגרגורי שיום אחד הוא עוזב הכל בדחף בלת”

4/11
ביקורות על רכבת לילה לליסבון
הבאה
milly
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 4 שנים•1 דקות קריאה

כמה חבל...הספר הזה התחיל מוצלח מאוד וממש ממש ממש רציתי להתאהב בו. אפילו בהתחלה הקראתי לחברה קטעים מקסימים שאהבתי נורא. כל המרכיבים היו שם: דמות ראשית מעניינת, עלילה שרצה קדימה ממש מהרגע הראשון, שינויים, גילויים, נסיעות, מחשבות, התרחשויות ופתאום, לקראת אמצע הספר, זה כאילו שמישהו אחר המשיך לכתוב אותו. קצב צב, אין שום אירועים מיוחדים, רק שגרה משמימה כשמדי פעם משהו קטן קורה. רוב הזמן הסופר עסוק בלהתפלסף וזה נהיה עד כדי כך מתיש שפשוט זנחתי את הספר באמצע. מאוד מאכזב.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של רץ
רץ
תמונה של Mira
Mira
תמונה של אביב
אביב
תמונה של זאבי קציר
זאבי קציר
תמונה של cujo
cujo
תמונה של מורי
מורי
תמונה של גלית
גלית
תמונה של שמוליק כ.
שמוליק כ.
11קוראים|גיל ממוצע56|27%נשים

על המבקרת

תמונה של כרמל

כרמל

ותיקה
חברה מזה 9 שנים
59 ביקורות•605 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של כרמל
כרמל
ותיקה
חברה באתר מזה 9 שנים
ביקורות59
לייקים שקיבלה605
דירוג ממוצע3.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת33מתח ריגול והרפתקאות12ספרות מקורית9

דיון על הביקורת

5 תגובות
כרמל
כרמל •לפני 4 שנים
פולפ פיקשן תודה אני באמת אנסה לראות את הסרט מעניין איך הוא. לסלע, אשמח אם תעדכן מה חשבת בסיום הקריאה :)
כרמלה
כרמלה•לפני 4 שנים

לטעמי, ספר טוב וראוי.

Pulp_Fiction
Pulp_Fiction•לפני 4 שנים

לא קראתי את הספר

אבל הסרט הוא פשוט מופתי.
אביב
אביב•לפני 4 שנים

הספר נמצא ברשימה שלי זמן רב

אבל אנסה אותו בכל זאת, כי לעיתים התפלספויות ריקות של אדם אחד יכולות להיות מתאימות לאדם אחר.
מורי
מורי•לפני 4 שנים

תודה על האזהרה.

5 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של כרמל

הדרך

הדרך

קורמאק מקארתי

הגעתי לספר בעקבות ביקורות מהללות לפיהן מדובר ברעיון שונה ומעניין ובכתיבה ברמה גבוהה ויוצאת דופן, "רומן פילוסופי מוסרי, עמוק ומרגש", שאמור ללמד אותי לקחים חשובים לחיים.
אני אפתח ואומר שאני מאוד מתחברת לז'אנר, ואין לי שום בעיה עם מד"ב, פוסט אפוקליפסה, פנטזיה, סיפורים בחלל, לא משנה מה, שנמצא מחוץ ל"חיים האמיתיים". יש לי דמיון מפותח ואני לא צריכה הרבה בשביל להתחבר. אבל, וזה אבל גדול, העולם החדש שמוצג לי, צריך להיות בעל היגיון פנימי, ועם סיפור רקע ברור, כדי שהקורא יבין מה חוקי העולם הזה ומה קרה שהוא הגיע למצב הזה (ולו בקווים כלליים בלבד). בעיני, המידע הזה קריטי כדי להבין את ההשלכות של המעשים של הדמויות, את הרקע שלהן, את המניעים שלהן ולמעשה ליצוק בהן מורכבות ועומק. יתכן ואנשים שלא בקיאים בז'אנרים מהסוג הזה מאוד יתרשמו מהעולם "העשיר", אבל בעלי ניסיון בספרים בהם הוצג עולם חדש/אחר יבינו שהספר כתוב ממש ברישול, בהיעדר מידע משמעותי. יכול להיות שזה היה עובד כסיפור קצר, אבל ממש לא כרומן.
בספר הזה יש מעט מאוד הסברים לגבי איך העולם הגיע למצבו הסופני, באופן שבעיני גורע ופוגע בכל ההנאה מהסיפור, ובגלל היעדר המידע הדמויות נותרות שטוחות ומניעיהן לא ברורים. הרי, אם אני רק אהיה עסוקה במדוע אין ציפורים או בעלי חיים אחרים, אני לא אוכל להפנים את הקושי שהדמויות מתמודדות איתו במציאת מזון. האם אין עכברים? חרקים? למה? הרי גם ככה אין כל כך הרבה אנשים שיאכלו את המזון.
אמנם, באזור בו מתרחש הסיפור, איפשהו בארה"ב, קר מאוד וקשה לשרוד. למה אין התייחסות מה קורה באזורים טרופיים של העולם? מה קורה בקוסטה ריקה למשל? שם חם ונעים, והטבע שופע מזון. האם האדם הרס כל פינה של טבע בעולם? איך? למה? יש יותר מדי שאלות שנשארות פתוחות ולא אפשרו לי לצערי להנות מהסיפור עצמו. גם לא ברור למה האב ובנו לא הצליחו להגיע דרומה לאזורים חמים יותר כבר מזמן, למה רק עכשיו הם עוברים את האזורים המושלגים? למה עוד לא הגיעו לטקסס למשל, אם מוצג לי מצב שהעולם נמצא בו משך שנים ארוכות? אין לזה שום התייחסות והקורא אמור למלא את כל הלקונות האלה לבד.
בנוסף אני אישית בעלת האמונה שהטבע חזק בהרבה מהאדם, ושאם איכשהו נביא להכחדו של המין האנושי, יש להניח שהטבע ישגשג, ולא ידעך, כפי שהספר מתיימר לטעון. ברגע שאנחנו נפסיק לחבל בטבע, הוא רק ילך ויפרח ויגיע לאיזון חדש, אז גם כאן מבחינתי לסיפור אין היגיון.
לסיכום, חשבתי שאגיע לאיזושהי פואנטה בסוף, וגם זה לא היה. אם זה לא היה ספר של 200 עמודים גם כנראה שהייתי מפסיקה לקרוא באמצע. זה פשוט סיפור שכתוב עם המון מילים גבוהות, בלי להגיד יותר מדי, עם דיאלוגים דלים חסרי מעוף, מדכא ומלא סבל לא מוסבר מראשיתו ועד סופו, ומי שכבר מגיע במצב רוח מלנכולי לקריאה, יצלול עוד יותר עמוק עם הסיפור האפל הזה. לא ברור לי מי הצליח להנות מהספר, אבל אני פה כדי להזהיר אחרים, כי הדירוג הגבוה שלו בכל מקום אפשרי הוא מטעה בעיני. מאוד.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•כרמל
22/11/63

22/11/63

סטיבן קינג

אז אף פעם לא קראתי סטיבן קינג כמו שצריך, עב כרס מההתחלה עד הסוף. לא יודעת למה, לא יצא. החלטתי ללכת על הספר הזה לאור הביקורות המדהימות שנכתבו ואני אוהבת ספרים ארוכים ומתעמקים. לצערי הספר הזה מאכזב. נמאס לי מהטרנד הזה שסופרים כותבים ספר ענק של כמעט אלף עמודים ולפעמים יותר מזה, ותוך כדי הקריאה את מבינה שעבדו עליך ובעצם חצי מהספר זה מה שנקרא באנגלית "filler", סתם עמודים על עמודים של כלום ושום דבר. הזמן שלי יקר, אני לא קוראת שעות ביום, אולי בשבת מדי פעם כשיוצא. ביום יום אני קוראת חצי שעה בבוקר עם הקפה וחצי שעה בערב לפני השינה. לסיים ספר כזה לוקח חודשים בקצב הזה ולכן זה מתסכל כשזה אפילו לא מספיק מעניין כדי שיתחשק לי לקרוא, את המעט שאני גם ככה מספיקה לקרוא ביום.

היה נחמד, הרעיון טוב, יכול היה להיות 400-500 עמודים בשקט ואז הוא היה מקבל ממני חמישה כוכבים.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•כרמל
מוח של רוצח

מוח של רוצח

מייק עומר

וואו. גיבורת ספר מתח שלאורך כל הספר אף אחד לא מחפש למצוא להציל אותה או למצוא לה זוגיות ואהבה שהרי זה מה שכל אישה רוצה ומחפשת?! תודה לך מייק עומר, ששברת את הגלגל הבלתי נסבל הזה. תמיד כשיש דמות ראשית נשית חזקה ועצמאית בספרי מתח, איכשהו אתם יודעים שהיא תתאהב בבלש/בבוס/בעיתונאי, במי שזה לא יהיה, שגם כמובן ברגע האחרון יבוא לעזרתה ויציל אותה מפני הרשעים, שכן למרות שהיא חזקה ובעלת הכשרה, היא אף פעם לא מספיק חזקה.

הופתעתי לגלות שבמקרה הזה מדובר בזואי, פסיכולוגית פורנזית, אישה חזקה שעומדת בזכות עצמה, ולמרות שהיא זקוקה ורוצה בנוכחותו של טייטום, סוכן FBI שצוות אליה, היא עדיין אינה תלויה בו, אלא הם צוות, וזה היה מרענן.

יותר מזה נראה לי מיותר לספר, אני בעצמי אף פעם לא קוראת את סיכום הספר בכריכתו אלא אוהבת לגלות לבד. גם זה בסך הכל ספר מתח, כלומר הנוסחה ידועה: יהיה רצח, תהיה חקירה, תהיה תעלומה, אולי בסוף יהיה פתרון.

סיפור מתח מורכב ומעניין בעל רבדים רבים שקשה להניח מהידיים. סיימתי בימים ספורים. מומלץ לסופ"ש חורפי בפוך.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•כרמל
הציפורים

הציפורים

טאריי וסוס

מתיס הוא בחור רגיש המתגורר בבקתה רעועה עם אחותו הגה בתוך יער הנמצא על שפת אגם פסטורלי ונידח בנורבגיה. שני האחים יתומים מהורים ומנסים לקיים את עצמם בכבוד, אך זאת בקושי רב, שכן הגה (האחות) סורגת סוודרים למחייתם, ומתיס, רפה השכל, מנסה אמנם להשתלב בעבודה כלשהי ולהרוויח כסף, אך בגלל מצבו לא תמיד מצליח בכך, ובעיקר נסמך על רצונם הטוב של אחרים לקבלו לביצוע עבודה כלשהי על אף מוגבלותו. חלק מהאנשים בהם הוא נתקל לאורך הסיפור מקבלים את המוגבלות ומכילים אותה, מה שמחזק את מתיס ובטחונו העצמי, וחלק בורים ורעים, שמתוך בורותם, מקטינים את מתיס, ושוברים את רוחו. גרם לי לחשוב כמה למילים יש משמעות וכח, במיוחד עבור אנשים שמקבלים את המילים פשוטן כמשמען, ואין להם את היכולת להבין רמיזות או סרקזם. נורא עד כמה בלתי מובן מאליו זה כשמישהו מתנהג בכבוד ובנחמדות לאדם מוגבל.

תיאורי הטבע נ-פ-ל-א-י-ם. מזכיר מאוד את "שירת סרטני הנהר", שגם בו תיאורי הטבע ממלאים את הדפים. ממש הרגשתי שאני שם יחד איתם ביער העבות והקר, מסתכלת גם אני, בדמעות, בעיני הציפור הקטנה שלה עופרת בכנף.

מתיס נכנס לליבי, בתמימותו, ברגישותו ובאהבתו לטבע, לחי, ולאחותו. ממש ממש התרגשתי מהספר הזה, שכולו אפוף מלנכוליה, שבה כיף להתכסות מדי פעם, ולהיבלע.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•כרמל
עולם הסוף

עולם הסוף

אופיר טושה גפלה

ביום אחד בהיר אשתו של בן, אהובת חייו, מריאן, מתה בתאונה טרגית ומסתורית. בן לא יכול לחיות בלעדיה, אבל לפני שהוא מצטרף אליה בעולם הבא, הוא מחליט לחטב את עצמו ולהתכונן לקראתה, כמו בטוח שאכן יפגוש אותה ברגע שיכניס את קנה האקדח לפיו וילחץ על ההדק. אבל העולם הבא הוא לא בדיוק מה שבן ציפה שהוא יהיה, ומריאן חמקמקה משחשב.

הקונספט מעניין ויצירתי, ובאמת כפי שאמרו כאן, קשה להשוות אותו לספרים אחרים, כי זה ספר מאוד מיוחד. השפה של אופיר טושה גפלה עשירה מאוד, ויש חלקים רבים שכתובים בכזה שצף שזה מרגיש כמו מונולוג ממח קודח והזוי, בקטע טוב. אהבתי את הסיפור, את הדמיון הרב ואת העולם שנבנה, אבל אני חושבת שיש פה הזדמנות מפוספסת מבחינת כמה סופר וכמה נחקר העולם הבא שאליו כביכול מגיעים לאחר המוות. אני מבינה אמנם שהייתה חובה וצורך להתמקד בדמות הראשית וחיפושיו, אבל בעיני, יכלו להתייחס לאלמנטים אחרים ונוספים בעולם הזה, ולערב יותר את מה שמתרחש מחוצה לסיפורו האישי של הדמות הראשית, בעיני היה יותר מעניין. הוא באמת עושה זאת כמו בקטעים שבן פוגש מפורסמים שנפטרו או מגלה חלקים חדשים בעולם, אבל לא מספיק לעניות דעתי.

העולם הגדול שהסופר יצר פה, גדול יותר אפילו מהסיפור שלו, ככה שבאיזשהו שלב, כשהבנתי שפיתוח העולם פחות חשוב מהסיפור של הדמות הראשית (שהיה אגב, דיי פשוט לטעמי מלהחזיק ספר שלם), אז כבר הייתי מוכנה להגיע לסיום הספר, ויפה שעה אחת קודם. ספר טוב ומעניין, אבל גם טיפה מסתבך בתוך עצמו, ומעט מייגע לקראת הסוף.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•כרמל
משחק הראיות

משחק הראיות

ליעד שהם

ספר כיפי וסוחף. סיימתי ביום אחד.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•כרמל
מספר חסוי

מספר חסוי

ליעד שהם

ספר מתח זורם וקריא מאוד. ליעד שהם יודע לכתוב מתח זה לא סוד, לא מצאתי יותרמדי חורים בעלילה, שזה חשוב, ורואים שעשה מחקר ובדק לעומק את הדברים בזמן הכתיבה, שזה גם חשוב, כי הוא כותב על מגוון נושאים משפטיים.

בסך הכל אחלה, אבל לא נפלתי מהכסא.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•כרמל
גבר נכנס בפרדס

גבר נכנס בפרדס

אשכול נבו

וואו, מזמן לא קראתי ספר כל כך בינוני. בסדר, אשכול נבו יודע איך לכתוב, אבל זה לא אומר שהכתיבה טובה, כי כשאין בשר לסיפור, כשהוא לא מקורי או לא מספיק מעניין או חוזר על עצמו, אז זה פשוט לא טוב, ולא חשוב בכמה כישרון ניחן הסופר.

עצוב לומר אבל מבחינתי הספר הזה פספוס מוחלט, ואני רק שמחה ששמעתי אותו כספר שמע בזמן שעשיתי דברים אחרים, במקום אשכרה לשבת ולקרוא ולבזבז את הזמן שלי.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•כרמל
הדחליל

הדחליל

מייקל קונלי

סופר נפלא שיודע לכתוב מתח בצורה מושכת ומעניינת.
לא מתוחכם בטירוף אבל ספר מהנה וקריא מאוד. מתאים לסופ"ש משעמם.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•כרמל

ביקורות נוספות על "רכבת לילה לליסבון"

רכבת לילה לליסבון

רכבת לילה לליסבון

פסקל מרסיה

ספרי מסע - כמו מסע כשלעצמו - אינם חביבים עלי בדרך כלל. בספר מסע הגיבור יוצא לו לחפש משהו לפעמים בפועל, לפעמים רק בדמיון - עובר כברת דרך לא קטנה, מעיר כל מיני זיכרונות מנומנמים, מחולל שינוי ויוצא מעברו השני של המסע כאיש חדש - שתובנות יוצאות דופן, שינו ממנהגיו והפכו אותו תוכו לברו.
אז זהו, התהליך הזה נראה לי בדרך כלל מלאכותי ולא אמין. לא שאנשים אינם מגיעים לתובנות עמוקות ואפילו משתנים ומאמצים התנהגויות חדשות או חיים אחרים. אבל איכשהו לא נראה לי אמין שהם יעשו זאת בעקבות מסע חיצוני.

גרגוריוס הוא הגיבור של הספר הזה, המתאר בעצם גיבור אחר. גרגוריוס הוא מורה בתיכון בשווייץ לשפות עתיקות ופילוסופייה, הזוכה לאהדתם של תלמידיו (בטוח שמורים בתיכון פה היו שמחים לקבל בהשאלה כמה תלמידים שווייצריים...) בוקר אחד הוא עובר ליד גשר ונתקל באשה הנראית כאילו היא מתכוונת לקפוץ. הוא מציל אותה, כמובן, ומתברר לו שהיא פורטוגיזית, שמשאירה אצלו עותק של ספר בפורטוגיזית - שפה שהוא לא מכיר - ואותו ספר - שהוא קורא בעזרת מילון(!) מביא אותו לנסוע בהחלטת פתע לפורטוגל (כן, כן!) ולהתחקות אחרי הסופר שכתב את הספר, שהוא מת כבר כ 30 שנה, דרך אנשים שהכירו אותו. סלחו לי על תאור התחלת הספר - מכאן הוא רק מתחיל - אבל הבנליות של העלילה שלפני העלילה, נמשכת - כך הרגשתי - לאורך כל הספר הזה.

מרסיה פסקל הוא שם העט של פטר בירי - פרופסור שוייצרי לפילוסופיה - החי בברלין וכותב גרמנית - למרות הניחוח הצרפתי של השם שבחר לו. הספר - כך כתוב על העטיפה האחורית - היה ספר השנה בשווייץ ועובד לסרט - אותו לא ראיתי - עם סוללת כוכבים מכובדת. הכתיבה של פסקל מעייפת. הסיפור שלו הולך לאיבוד בין סימטאות ודרכים ללא מוצא, שהסופר מתאר ללא לאות (למעט הלאות שלי, כקוראת). העלילות - כי יש בספר כמה עלילות - משתלבות ונפרדות אבל אף אחת מהן אינה אמינה ואף אחת מהדמויות לא גרמה לי עניין אמיתי.

זה ספר שנראה שנכתב בכוונות טובות - מנסה לתאר את שלטון הדכוי של סלזאר בפורטוגל - שנראה לי דומה להפליא לשלטון דיכוי של דיקטטורים אחרים באמריקה הלטינית ובאזורים אחרים. בכלל אם יש משהו שמגדיר בעיני את הספר הזה זה שהוא מורכב מסיפורים מוכרים ממקומות אחרים ושל סופרים אחרים. וזה כמובן כולל את הסצינה הראשונה שתיארתי של הצלת האשה מקפיצה מהגשר - דומה להפליא לסצינה הפותחת את "שער הניצחון" של רימארק, רק נופלת ממנה בהרבה בעוצמת הרגש והאמינות.
לא סבלתי כשקראתי אותו. אבל לא נהניתי ממנו כלל וכלל.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•yaelhar
רכבת לילה לליסבון

רכבת לילה לליסבון

פסקל מרסיה

הספר המשעמם הכי מעניין שקראתי (לאחרונה)

אנסה להסביר. למה משעמם ? ובכן - מרצה לשפות עתיקות, שחי בברן, כנראה עם קביעות, גרוש ללא ילדים, ולא אוהב שינויים. כמה מעניין יכול להיות הסיפור עליו ? ובכן, באופן מאוד הוליוודי , הוא חוטף קריזה בשלהי גיל העמידה שלו, ובגלל איזו אישה באדום (אלא מה) הוא מחליט לברוח מהכל ולחפש משהו לא ברור בליסבון. ואם הוליווד אז עד הסוף - זה מצליח לו ! הוא ממש נהנה ומגלה דברים חדשים.

עד כאן השיעמום.

הצד המעניין מכיל כמה מרכיבים. ראשית, החשיפה לתקופה האפלה של פורטוגל, שהתרחשה במקביל למלחמת האזרחים ועידן פרנקו בספרד. קל לשכוח את פורטוגל הקטנה, לצד הדרמה הספרדית הגדולה.

שנית, מצאתי פה קטעי הגות וחכמה שהדהימו אותי (ממליץ על משל הרכבת בעמוד 300 ומשהו, הייתי צריך ממש להתאמץ להגיע לעמוד הזה, היות והדפים מודפסים באופן צפוף ובגודל אותיות קטן).

שלישית, מעניין אבל יש בפורטוגל תרבות והשכלה. הייתי בטוח שהם כל היום דגים ושותים (ולא מים).

הייתי אומר שיש בספר יחס שעמום/ענין של 70/30 - זה לא רע.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•האח הגדול
רכבת לילה לליסבון

רכבת לילה לליסבון

פסקל מרסיה

במשל הכרם אומר השועל בסוף "רעב נכנסתי ורעב יצאתי", כך זה קורה לגרגורי שיום אחד הוא עוזב הכל בדחף בלתי נשלט, בעקבות אישה מיסתורית וספר מיוחד ויוצא לליסבון.
המסע לליסבון הוא פגישה וגילוי, תקופה, מחתרת ובעיקר אנשים.
- אלו מהספר ותקופתו, המבוטאים בספר שמצא ובכתובים אחרים שהשאירו.
- אלו מהדור של גרגורי, וגרגורי עצמו.
התקופה המדוברת בפורטוגל היא שילטון האימים של סלאזר וההתנגדות לו.
התיאור של התקופה והאנשים הוא טוב ומעודן. הכל נעשה בעיניים של אלו שנשארו, או בעיני הכותבים שלא נשארו.
יש כאן הבחנות דקות כמו הגדרת אלופי שחמט "אם שחמט הוא מאבק - לסקר,אם הוא מדע - קפבלנקה,אם הוא אומנות - אליוכין".
הקשר עם אנשים, גם הוא מעודן, יש כאן תיאור יפה על בניה של מערכת יחסים עם זקן בשם אסא,זהירה במשחקי שחמט.
פטנט שכל פסיכולוג עושה עם ילדים.
יש סמלים כמו: העובדה כי משקפיו הכבדים ועבי העדשות, נשברים, ביום הראשון לשהותו בליסבון והוא קונה אחרים קלים, אלגנטיים וראייתו מתחדדת. הוא מחליף את בגדיו למודרניים.הרגע הראשון מתואר את אי הנוחות שתוקפת אותו עם ההתחדשות הזאת.
אבל עדיין גרגוריוס גיבורנו נשאר בודד.
כל הזמן בברן שבשוויץ , היה מורה פיללוג לשפות עתיקות ( ביניהן עברית),מרוחק אם כי אמפטי ואהוד בסופו של דבר על תלמידיו וסגל בית הספר.
יש בן דמות "הפוכה" לו אמדאו, שעושה מעשים. מתחתן עם אישה נחותה חברתית ומבריח אנשים להצילם מהשילטון.
אבל " בתוך תוכו נשאר בודד" ( ע 302).
קטליזטור בכימיה הוא אותו גורם שמאיץ או משנה תהליכים מסביבו , אולם אינו מעורב בהם, לעיתים אינו משתנה כלל.
מבחינה זאת גם אמדאו ובעיקר גיבורנו גרגוריוס, הם קטליזטורים שמתסיסים את סביבתם, אבל :
הוא נשאר בודד ,חוקר ומתבונן מרוחק, עושה מעשים מיוחדים , אבל בסוף נותר בודד.
לכן גם מובנת הריקנות שבה הוא נשאר בסוף.
הספר מכביד מעט בכתיבתו.מבחינת רמת הפירוט.
אותי, הקורא כמו גרגוריוס, השאיר מרוחק בקריאה.
נהניתי מהגוונים של תיאור אנשים, אותם משיכות מיכחול דקות.
זה הזכיר לי את האמירה כי גרושים נישאים מחדש עם נשים דומות לאקסית. כך גרגוריוס נוהג עם עצמו.
ולבסוף סקרנות: נאמר כי הספר עובד לסרט. לא ברור לי כיצד. הרי ניחוחו של ספר זה הוא ביחסים המעודנים בין אנשים (איני בטוח כי תנועת המחתרת או הפעילות בה הם העיקר).
יכול להיות מענין לראות את הסרט רק לשם הבנת התהליך של סוג אומנות זה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אורי רעננה
רכבת לילה לליסבון

רכבת לילה לליסבון

פסקל מרסיה

רק כאשר סיימתי לקרוא את הספר רכבת לילה לליסבון, מאת פסקל מרסיה, הרגשתי עד כמה הוא השאיר עלי רושם חזק. מצד אחד, הוא ממציא מחדש את ספרי המסע עליהם הוא נבנה: הגיבור יוצא לדרך, עוזב את הכול מאחוריו, ויוצר לעצמו זהות חדשה שאנחנו, הקוראים, עדים לה בפליאה. מצד שני, הוא משלב הגות פילוסופית בחייהן של הדמויות. והדמויות – הן המשוות את העצמן לדמויות אחרות בספר או ביצירות ספרות המוזכרות לאורך העלילה.
גרגוריוס, הדמות הראשית, קונה ספרים, מקבל ספרים, מוצא אותם וגם מחפש אותם.
לספרים יש להם משקל רב בחייו של הגיבור. משקל פיזי – הוא לוקח אותם בשקיות ובמזוודות, יושב אתם בבית קפה ובשולחן המורה בבית הספר, בספריות ובחנויות ספרים מאובקות. אך במיוחד משקל נפשי: ההרפתקה כולה מונעת על ידי שמיעה של קריאה של מספר משפטים מספר זר הכתוב בפורטוגזית - קולו של הדובר בספר זה מהדהד בגיבור ודוחף אותו החוצה ממתוך עצמו, למקום אחר, אל מעבר לגבולותיו, ומעבר לגבולות העיר והמדינה המוכרות לו, כדי להכיר אחרים שיהפכו להיות חלק מחייו וכדי להכיר את עצמו מחדש – כדי להפוך לאחר. הספר הוא הצעד הראשון לדיאלוג פנימי מטלטל, בעל השלכות מפתיעות הן לדמות והן לקוראים.
במציאות כמו בספרים, טקסטים מנהלים דיאלוגים ביניהם. זיכרונם של הקוראים הוא "המנוע" להפעלת דיאלוגים אלו. החוקר הרוסי מיכאיל באחטין טבע את המושג "אינטרטקטואליות" כדי לציין התייחסות זו: כל טקסט מתייחס לטקסטים שקדמו לו, בין אם בצורה ישירה או בצורה עקיפה. בדרך זו הוא משתייך למסורת מסוימת של קוראים, של דרכי הבנה ופרשנות, של עיצוב מרחבי הדמיון, של קריאוֹת. באחטין חקר את ההדהוד הזה בין טקסטים, את האופן שבו סופר מעבד ונותן צורה מרעננת לטקסטים אחרים. הכתיבה הופכת כך לעדות הקריאה שהייתה.
יחסים אלו בין ספרים יוצרים סוג מיוחד של "רשת", המכילה בין חוטיה אופני התייחסות לכָּתוב.
לביקורת בשלמותה - www.etnahta.co.il

לפני 13 שנים•
★★★★★
•milly
רכבת לילה לליסבון

רכבת לילה לליסבון

פסקל מרסיה

אוקי, אני עדיין בשלב הקריאה, אבל כ"כ ברור לי שהספר לטעמי, ואני כבר די אוהבת אותו.
התחלת הספר קצת הזויה בעיני, אבל אם אני מתעלמת ממנה, אז גם יתרת סיפור המסגרת (התחקות אחר עקבותיו של סופר) מרתקת, אבל עוד יותר מכך מרתק זה המסע הפנימי שהסופר עורך.
אני אצטט כאן קטעי פיסקאות מעמ' 80 שכ"כ מצאו חן בעיני :
" השמש כבר לא האירה באור שעשה את חלונות הראווה למראות, אבל אחרי זמן מה מצא גרירוריוס חנות בגדים מוארת באור בהיר ובתוכה מראה ענקית, שבה יכול היה להתבונן בעצמו מבעד לשמשה,...הוא ניסה לשים את עצמו בתוך מבט זר......כולם ראו את אותה התמונה, ואעפ"י כן ..ראה כל אחד מהם משהו שונה, כי כל חלק שרואים מעולמו החיצוני של אדם הוא גם חלק מהעולם הפנימי...".
בעיני זה מרהיב

לפני 14 שנים•אליזבט
רכבת לילה לליסבון

רכבת לילה לליסבון

פסקל מרסיה

ספר גדול, ענק! צריך לקרוא יותר מפעם אחת..
כ"כ עמוק שצריך לדעת לשחות היטב.
בדר"כ, כשאני מסיימת לקרוא ספר, אני מתחילה מיד ספר חדש,
אבל לא במקרה הזה..
צריך זמן לפני שעוברים הלאה. דברים נחקקים בראש, משפטים מהספר מלווים אותי,
מסוג הספרים שכדאי שיהיה בבית, מאד ערכי.
ספר שמכבד מילים.
תקראו, כדאי לכם..

לפני 11 שנים•לולי
רכבת לילה לליסבון

רכבת לילה לליסבון

פסקל מרסיה

הרבה מהמשפטים בספר הם כאלה שגרמו לי לעצור, לקרוא שוב, לנסות ולנצור אותם כיוון שזה חסר סיכוי אצלי אז לחשוב שבא לי למרקר אותם אין לי דוגמאות כרגע אבל כך הוא נחקק לי בתודעה, כיוון שהשאלתי אותו לא עשיתי זאת ועדיין אין זה ספר גדול כיוון שהעלילה בו בעיתית לטעמי ובעיקר הפתרון שהוא הזוי, כמעט מיסטי ומוריד מערך הספר. הציפיה שלי מהסופר הינה ליותר, הרבה יותר, אחרי המסע שהוא מעביר אותי ואני מתבדה וזה מאכזב.

לפני 12 שנים•תירס מיליון דולר
רכבת לילה לליסבון

רכבת לילה לליסבון

פסקל מרסיה

טרם
אבל
מש ראיתי את הסרט בסינמטק
סיפור על ספר
וזה כבר מרתק...
נהנתי מהסרט
שבת שלום
ותודה רבה

לפני 12 שנים•איור וודה
רכבת לילה לליסבון

רכבת לילה לליסבון

פסקל מרסיה

נהדר
קשה להניח אותו

לפני 15 שנים•
★★★★★
•יעלה
דירוג
5.0
לפני 13 שנים

“רק כאשר סיימתי לקרוא את הספר רכבת לילה לליסבון, מאת פסקל מרסיה, הרגשתי עד כמה הוא השאיר עלי רושם חזק”