ביקורת ספרותית על עגלות מאת טל בדיחי
ספר טוב

---

הסיפור מלווה את נטע, בחורה בשנות העשרים לחייה בחוויתה כמוכרנית בעגלות ים המלח הידועות לשמצה בארצות הברית. הספר מתאר את כל הדברים שהיא עברה שם, שיטות המחירה, החוויות הבין-אישיות והתלבטויות מוסריות.
הספר, לפי מה שהבנתי הוא "חצי-אוטוביוגרפי" הוא כתוב כספר בדיוני, "fiction" אך כשחוקרים קצת על הסופרת מתוודעים לכך שגם היא עברה תקופה בעגלות הללו, ובעצם כתבה את הספר הזה כדי "לספר לישראלים מה שקורה שם".
דבר מעניין עבורי היה לראות את ההתדרדרות המוסרית של הדמות מההתחלה ועד הסוף. השינוי שהיא עברה בתוך 300 עמודים בערך היה קיצוני ואני גם חייב להגיד, עצוב.
פעם מישהי אמרה לי "ערכים זה נחמד וחשוב, עד שמדובר באדם גווע ברעב" - כוונה למטאפורה שערכים הם סוג של פריוילגיה של אנשים בעולם המערבי, המבין יבין.
אני אקח את הספר הזה כסוג של מוסר השכל, או כלקח. על הברוך של העבודה הזאת, הלבטים המוסריים שצריך לדון בהם לפני שמתחילים לעבוד בה, והאם בכלל זה שווה את זה?
אני את הספר הרמתי בכלל במקריות, הייתי ביריד שבוע הספר בתל אביב, הגעתי לדוכן של מודן והתחלתי להביט ולחשוב איזה ספרים ארצה, העטיפה ו"המאחורה" של הספר קרצו לי, והחלטתי לקחת אותו. כשאני אני מעביר למוכרנית את הספר, היא פתאום אומרת לי שהיא כתבה את הספר, כן זאת הייתה טל בדיחי בכבודה ובעצמה. הופתעתי מאוד, פעם חשבתי שעוטפת סופרים איזה הילה של אליטיזם, אבל טל הייתה ממש נחמדה והצטלמתי איתי, והיא חתמה לי על הספר. קראתי אותו בשלושה ימים בסה"כ, פרוזה קלילה לשבת הייתי אומר.

אחכה בקוצר רוח לשבוע הספר הבא. על הספר אני ממליץ.

» ביקורות נוספות של סטודנט חיפאי
» ביקורות נוספות על עגלות