“ספר כיפי שנקרא בלי הפסקה, המכיל בתוכו סיפור עכשווי על החיים, ועוטף לעצמו הצצה על חיי הרווקים בארץ תל-אביב. הכתיבה רגישה, הקריאה קולחת ומורכבת ממנעד רגשות בין העולמות: חילוני מול דתי. הדמויות רלוונטיות ונוגעות. על דור אחר ושונה שנותנות לקורא אגרוף בבטן. יש לא מעט עצב בספר על עולם הרווקות וההתמודדות עם ה"לבד". מירב רווקה מעל גיל שלושים שמחפשת אהבה אבל....האם תצליח? איתמר רווק שהת”

“הסיפור מלווה את נטע, בחורה בשנות העשרים לחייה בחוויתה כמוכרנית בעגלות ים המלח הידועות לשמצה בארצות הברית. הספר מתאר את כל הדברים שהיא עברה שם, שיטות המחירה, החוויות הבין-אישיות והתלבטויות מוסריות. הספר, לפי מה שהבנתי הוא "חצי-אוטוביוגרפי" הוא כתוב כספר בדיוני, "fiction" אך כשחוקרים קצת על הסופרת מתוודעים לכך שגם היא עברה תקופה בעגלות הללו, ובעצם כתבה את הספר הזה כדי "לספר לישראלים מה שקורה שם".”

“ספר מקסים. הכתיבה נעימה וקולחת. הסיפור מסופר לסירוגין מעיניהם של שני רווקים באמצע שנות השלושים לחייהם: מירב ואיתמר. שניהם דתל"שים ושניהם שומרים על קשר טוב עם המשפחה אבל מנגד חיים את חייהם בצורה חילונית, "תל-אביבית". הם הכירו פעם בטיול הגדול בהודו והחיים גילגלו אותם שוב זה לזו. למירב יש קריירה מסודרת ואיתמר קצת הלך לאיבוד אבל יש לו חלומות גדולים. הספר צפוי, אבל זה לא גורע מההנאה שבקריאה. כמו שכתב”

“''כן איתמר אמר. יש מצב שעשיתי כאן פדיחה. היא חייכה והוא המשיך.פדיחות של אדריכלים,זה הכי גרוע הן נשארות לנצח. תן לי דוגמא לפדיחה כזאת. יש מיליון,קחי למשל את זה שעיצב את דיזנגוף סנטר. או אה, מירב אמרה, כמה פעמים הלכתי לאיבוד שם, הבן אדם חייב לי במצטבר שבע שעות מהחיים שלי. עכשיו תחשבי כמה אנשים מבקרים בפדיחה שלו כל יום. מירב נעמדה ובחנה את הספריה:''קיצור תולדות האנושות'' ''האדם מחפש משמעות''שני”

“ספר כיפי שנקרא בלי הפסקה, המכיל בתוכו סיפור עכשווי על החיים, ועוטף לעצמו הצצה על חיי הרווקים בארץ תל-אביב. הכתיבה רגישה, הקריאה קולחת ומורכבת ממנעד רגשות בין העולמות: חילוני מול דתי. הדמויות רלוונטיות ונוגעות. על דור אחר ושונה שנותנות לקורא אגרוף בבטן. יש לא מעט עצב בספר על עולם הרווקות וההתמודדות עם ה"לבד". מירב רווקה מעל גיל שלושים שמחפשת אהבה אבל....האם תצליח? איתמר רווק שהת”

“הסיפור מלווה את נטע, בחורה בשנות העשרים לחייה בחוויתה כמוכרנית בעגלות ים המלח הידועות לשמצה בארצות הברית. הספר מתאר את כל הדברים שהיא עברה שם, שיטות המחירה, החוויות הבין-אישיות והתלבטויות מוסריות. הספר, לפי מה שהבנתי הוא "חצי-אוטוביוגרפי" הוא כתוב כספר בדיוני, "fiction" אך כשחוקרים קצת על הסופרת מתוודעים לכך שגם היא עברה תקופה בעגלות הללו, ובעצם כתבה את הספר הזה כדי "לספר לישראלים מה שקורה שם".”

“ספר מקסים. הכתיבה נעימה וקולחת. הסיפור מסופר לסירוגין מעיניהם של שני רווקים באמצע שנות השלושים לחייהם: מירב ואיתמר. שניהם דתל"שים ושניהם שומרים על קשר טוב עם המשפחה אבל מנגד חיים את חייהם בצורה חילונית, "תל-אביבית". הם הכירו פעם בטיול הגדול בהודו והחיים גילגלו אותם שוב זה לזו. למירב יש קריירה מסודרת ואיתמר קצת הלך לאיבוד אבל יש לו חלומות גדולים. הספר צפוי, אבל זה לא גורע מההנאה שבקריאה. כמו שכתב”

“''כן איתמר אמר. יש מצב שעשיתי כאן פדיחה. היא חייכה והוא המשיך.פדיחות של אדריכלים,זה הכי גרוע הן נשארות לנצח. תן לי דוגמא לפדיחה כזאת. יש מיליון,קחי למשל את זה שעיצב את דיזנגוף סנטר. או אה, מירב אמרה, כמה פעמים הלכתי לאיבוד שם, הבן אדם חייב לי במצטבר שבע שעות מהחיים שלי. עכשיו תחשבי כמה אנשים מבקרים בפדיחה שלו כל יום. מירב נעמדה ובחנה את הספריה:''קיצור תולדות האנושות'' ''האדם מחפש משמעות''שני”