ביקורת ספרותית על שלי ורק שלי מאת גבריאל טאלנט
בזבוז של זמן

---

אחרי סיום הקריאה בספר, שאלתי עצמי, ממי לעזעזאל קיבלתי המלצה לקרא את הספר? נזכרתי...כאן מהאתר.
קראתי את ההמלצות החמות, ראיתי גם המלצה של הסופר סטיבן קינג (סופר שלא אוהבת ועכשיו עוד יותר), ולקחתיו לקריאה.
מתחברת לדברי קודמותי שלא ראיתי את זה מגיע. סיפור קשוח, מנעד רגשות (שליליים בעיקר).
בעיני הספר לא טוב. יצא לי לקרא מספר ספרים העוסקים בנושא הקשה והמתוסבך, והספר הזה הוא אחד הגרועים שבהם.
מדובר על קשר חולני בין אב לבת. העלילה עם חורים. יום אחד נעלם האב (לאן?), אחרי חודשים הוא חוזר עם ילדה קטנה....לה הוא עושה את מה שעשה וממשיך לעשות לבתו...(מאין הילדה? לא ברור).
הספר קשה לקריאה, מלא זוועות, כמו שאוהב, אולי, סטיבן קינג. אך לצערי, עם כל הכבוד, לא כל המרבה בסטייה או כתיבת דברים מזעזעים זה משובח!
לגבי תאורי טבע שהזכירה אחת המבקרות כאן, לא ראיתי בהם משהו מיוחד. מובנת לי הקונטרה של נוף יפה מול העלילה הקשה. מובן ההקשר של נוף פראי לפראות...
מעבר לזה כלום מכלום!
סיפור זוועה עם קורטוב אימה וקמצוץ מתח? (לדעת איך יסתיים הסיוט?)
ובשונה מקודמותי, אשמח לשכוח מהספר ומהר ככל האפשר.

» ביקורות נוספות של סבטלנה כהן
» ביקורות נוספות על שלי ורק שלי