ביקורת ספרותית על שלי ורק שלי מאת גבריאל טאלנט
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 8 בפברואר, 2021
ע"י dina




טוב, לא ראיתי את זה מגיע. לאט לאט הסיפור הזה הזדחל לו בערמומיות מתחת לעור, פילס לו דרכו אל הלב, התיישב שם, והתחיל לשחק לי בראש. עבר על כל מנעד הרגשות. אבל ממש. סיפור קשוח, כתיבה שתופסת בלפיתה חזקה שלא מרפה. סיימתי אותו אתמול, אבל הוא ממשיך לגעוש בתוכי. המילים קיבלו תנועה משלהן והן עושות בי כבשלהן. ולחשוב שזה ספר ביכורים. ללא ספק שם הסופר תואם במדויק את פירושו. אכן טאלנט.

מכירים את צמד המילים הזה עוכר שלווה? אז כזה.

ג'וליה אלווסטון ( אבל היא אוהבת שקוראים לה טרטל) בת הארבע עשרה חיה עם אביה, מרטין, בעיירה קטנה בצפון קליפורניה, בבית ישן ומוזנח שאינו ראוי למגורים. בארונות המטבח אפשר למצוא פחות כלי בישול, אבל קיני עכברים ועוד מיני זוחלים - מאלו יש בשפע. אמה מתה כשהיתה קטנה. לא רחוק מהם מתגורר סבה של טרטל, קשיש אלכוהוליסט החי בקרוואן מוזנח יחד עם כלבתו רוזי.

טרטל ואביה חיים חיי עוני, ואפשר להגיד שאפילו חיי הישרדות. הם מתבדלים ולא מתערבבים עם אנשים אחרים, נראה שהם הציבו חומה גבוהה בינם לשאר העולם. כל אינטרקציה עם מישהו מבחוץ נתפסת בעיני מרטין כהפרעה ואפילו כאיום על בועת חייהם המבודדת. טרטל מבודדת חברתית גם בחטיבת הביניים בה היא לומדת. אין לה חברים, היא ממזערת את הנוכחות שלה בכיתה, והיא מגיעה לבית הספר מדי יום רק כי היא חייבת. אביה מאמין שאת מה שהיא צריכה לדעת בחיים הוא יכול ללמד אותה, והרבה יותר טוב מאשר בבית הספר. מטווחים ושיפור מקבצי הירי שלה נחשבים בעיניי מרטין הרבה יותר מאשר איות מילים.

אבל אז, יום אחד, כשטרטל מטיילת בטבע, בתוך החורש , היא תפגוש בשני נערים שתעו בדרך. ג'ייקוב וברט. וזה יהיה רגע מכונן, בו הכל ישתנה. ושם היא תבין שהחיים זרקו לה את הקוביות הלא נכונות. המפגש הזה יציב לה מראה לחייה, ואז היא תראה עד כמה הם מעוותים. עד כמה אף אחד לא צריך לחיות ככה.
שלי ורק שלי - כשמתחוורת לקורא המשמעות- זה לא רק הולם, זה גם הסימן שנשאר.

הכתיבה של גבריאל טלאנט עשירה בתיאורי טבע, והם מהיפים שקראתי. ורק לסבר את האוזן: אני לא אוהבת תיאורי טבע. אין לי סבלנות לקרוא הררי מילים המתארות טבע - יפה ככל שיהיה. לא. אבל טאלנט מתאר פה את הטבע כמו ציור. וזה לא טבע פסטורלי של ציוץ ציפורים ופרחים. זה טבע פראי ובועט, קמאי. כמו ציור הכריכה המתאר טבע אפל הצופן בתוכו מסתוריות. משחקי אור וצל וזהרורי קרני השמש על המים היו כל כך יפים בעדינותם, ועמדו בניגוד מקומם כמעט אל מול הזוועה מסביב.


ברור לי מעבר לכל ספק שהעוצמה של הסיפור הזה לא היתה מועברת לקורא לולא תרגום הדוק, כזה שהצליח להעביר את אופי הדמויות במדויק, ושאפו למתרגמת על חוויית הקריאה הזו.

זה ספר שמחייב קריאה שנייה, אבל גם אם לא - אני יודעת שדמותה של טרטל תמשיך ללוות אותי עוד הרבה.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה דנית. קדמי אותו, הוא טוב.
dina (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
דן, אתה ממש צודק. הוא דילג בהצלחה מעל כל הקלישאות.
רונדנית (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה דינה - הספר גם אצלי על המדף תמיד נדחק לצד - אולי אקדמו.
דן סתיו (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
DINA סקירה משובחת. מהסקירה המשכנעת שלך אני מתרשם שהסופר לא נפל בפח הקלישאות המזומן לסוג זה של ספרות.
dina (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה ראובן.
ראובן (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
סקירה יפה
dina (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
zek, אז קדימה, מחכה! מעניין אותי לקרוא את הסקירה שלך.
dina (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
sunshine, תודה לך! רואה במילים שלך מחמאה כפולה, ובמיוחד על אזור הנוחות.
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
דינה, סקירה נהדרת, תודה לך.
הספר ממתין לי על המדף הוירטואלי ונראה לי שהוא יקודם לקדמת המדף..
סייג' (לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
הספרים שאת בוחרת לכתוב עליהם ביקורת איכשהו תמיד מעניינים אותי. אף אחד מהם לא באזור הנוחות שלי, ובכל זאת, מאוד מעניינים אותי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ