בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שבת, 10 באפריל, 2021
ע"י ארנון
ע"י ארנון
יש לי כבוד רב לספרים עם החותמת ״מ״ עליהם, המעידה שמדובר בספר מופת. חותמת זו, כמו גם ההערצה הגדולה לארנדט שנתקלתי בה
פעמים רבות, גרמו לכך שעמדתי בגבורה במאבק עם ספר נורא זה, וסיימתי לקרוא את כל 700 עמודיו. בעקבות זאת זוהי עצתי לכל אלה שישקלו בעתיד לבזבז עליו את זמנם: קראתי אותו במקומכם, ואתם יכולים להסתפק בזה! (גילוי נאות: במקור עצה זו נכתבה במדריך לחו״ל של יוסף לפיד בקשר לאתר תיירותי מסוים בפרנקפורט.) מזמן לא נפגשתי בגודש כזה של משפטים מפותלים, שחלקם אינם אומרים דבר (ולדעתי גם המתרגמת לא ממש הבינה אותם), חלקם אינו מנומק בשום צורה, וחלקם הנותר רווי בסתירות או מופרך בעליל. (יש לי עשרות דוגמאות, אבל חבל על הזמן.) מה שברור הוא, שגודל יהירותה של המחברת מתחרה רק עם שטחיותה. כן: מסתבר שאפשר לכתוב 700 עמודים גדושים ובכל זאת להיות שטחי ורדוד! (ישעיהו ברלין ניסח זאת בצורה יותר עדינה, כשקבע שעבודתה של ארנדט היא במידה רבה ספקולטיבית או אפילו מיסטית.)
הבהרה: מה שכתבתי מתיחס בעיקר לחלק השלישי, העיקרי, של הספר, העוסק בטוטליטריות. שני החלקים הראשונים, על אנטישמיות ועל
אימפריאליזם, קלים יותר לקריאה, ולכן גם קל יותר לראות עד כמה הניתוחים והתיאורים בהם (במיוחד בחלק המוקדש לאנטישמיות) הם ברובם הגדול חסרי שחר.
והערה אחרונה: שמו המקורי של הספר הינו ״מקורות הטוטליטריות״. לא הבנתי את ההסבר שניתן במבוא למה שונה השם בתרגום. כך או כך, הקורא ימצא בספר זה מעט מאוד אינפורמציה או תובנות הן בנוגע למקורות הטוטליטריות והן בנוגע ליסודותיה...
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
לא קראתי - אבל בהחלט שמעתי שכתיבתה עוררה מחלוקת עזה, ראוי להגיד כמה מילים על התפיסה שאותה היא מנסה להציג?
|
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
אודי, תודה.
|
|
|
עמית לנדאו
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
ספר לא קל לקריאה, אבל מרתק ומעמיק מאוד לדעתי. גם אני זוכר במיוחד לטובה את החלקים על אנטישמיות ואימפריאליזם.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה על ההמלצה, strnbrg59.
מחכים לי גם כמה ספרים על רחמנים בני רחמנים, כמו סטאלין, היטלר ומאו. |
|
|
אודי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
"הפתרונות הטוטליטריים עשויים בהחלט לשרוד וללבוש צורה של פיתויים עזים שיתעוררו בכל עת שיהיה נדמה כי אין דרך להפיג מצוקה פוליטית, חברתית או כלכלית, בדרך הראויה לאדם (...) משבר זמננו וחווייתו המרכזית הולידו צורת ממשל חדשה בתכלית, העתידה כנראה ללוות אותנו מעתה ואילך בתור אפשרות וסכנה האורבת תמיד".
ספר מופת בפילוסופיה של משטרים טוטאליטאריים ומקורותיהם. וככזה הוא לא פשוט לקריאה. הבעיה היא שארנדט התעלמה, אולי בכוונה, מכל המסקנות שעלו בספר הזה כאשר פרסמה את ספרה הבעייתי "הבנאליות של הרוע". "סבל וייסורים היו תמיד בעולם במנות גדושות מדי, אבל הטוטליטריות היתה חידוש גמור, בכך שאיפשרה את הופעתו של רוע אבסולוטי בעולם, רוע שאין לו תכלית ואין לו פשר. הברוטליות הרצחנית של הטוטליטריות אינה תועלתנית ואינה כפופה לחישוב כלכלי או פוליטי. ביורוקרטיזציה ותיעוש של הרצח, עיוות רדיקלי של השפה, הרס האישיות באמצעות ‘בדידות' ו'בידוד' כפויים ופנאטיות אידיאולוגית - כל אלה מאפשרים את השליטה הטוטליטרית, שכלי העבודה שלה הוא הטרור הטוטלי שמפעילה משטרה חשאית חובקת-כל וכל-יכולה. המשטר הטוטליטרי פועל לפי העיקרון ש'הכל אפשרי', ושהכול, לרבות האנושות כולה, ‘מיותרים', כלומר, ניתנים למניפולציה, לסילוק ולחיסול." |
|
|
strnbrg59
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
פרפ"ץ, אם אתה מחפש ספר שמתווה קשרים
בין התנועות הטוטליטריות של המאה ה-20 אבל בלי דברת אקדמית, אני אמליץ על "היסטוריה של הזמן המודרני" מאת פול ג'ונסון. כשהוא מספר על שנות ה-30 של גרמניה ורוסיה, הוא מסביר יפה איך למדה, גם קיבלה השראה, אחת מהשנייה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
הסתפקתי, תודה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
מעניין. דווקא חשבתי לקרוא אותו. אם כך, על איזה ספר היית ממליץ בנושא?
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה על האזהרה.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
