מישקה בן דוד (נולד ב-1952 בגבעת שמואל) הוא סופר ישראלי שנמנה עם בכירי "המוסד". הוא פרסם עשרה ספרים - רומנים, קובצי סיפורים, ספרי מתח וספר עיון.
תולדות חייו:
בשירותו הצבאי היה קצין מודיעין ביחידה 848, ובין היתר פיקד על מחלקת האזנה ניידת במלחמת יום הכיפורים ועל בסיס החרמון מתום מלחמת יום הכיפורים לאורך מלחמת ההתשה עם סוריה.
בשנים 1980-1977 שימש כשליח קהילתי מטעם ההסתדרות הציונית במילווקי שבוויסקונסין, והשלים תואר שני בספרות השוואתית מטעם אוניברסיטת ויסקונסין. נושא עבודת המוסמך שלו: השוואה בין כתביהם הספרותיים והפילוסופיים של האקזיסטנציאליסטים.
בשנים 1985-1980 שימש כמנהל מתנ"ס "בית-רוס" בגבעת שאול בירושלים והקים וניהל עבור החברה למתנ"סים את מרכז המידע והתכניות (מרכז הדרכה ארצי), בשיתוף עם תוכנית שוורץ להכשרת מנהלים באוניברסיטה העברית.
בשנת 1989 קיבל תואר דוקטור בספרות עברית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו נעשתה בהנחייתו של פרופ' דן מירון, והיא נושאת את השם "רומן מלחמת העצמאות : 1958-1949".
בין השנים 1987 ל-1999 שירת ב"מוסד" בתפקידי שטח, מודיעין ופיקוד. הגיע לדרגה גבוהה במוסד. בין היתר כיהן כראש מחלקת המודיעין של אגף המבצעים במוסד. במסגרת שירותו ב"מוסד" השתתף, בשנת 1997, בנסיון ההתנקשות הכושל בח'אלד משעל, והוא שמסר לירדנים, בהוראת מפקדיו, את סם הנגד שהציל את חייו של משעל.
שירותו במוסד בא לידי ביטוי בספריו "דואט בביירות", "מפגש בברלין" ו"אהבה אסורה בפטרבורג", שעלילותיהם סובבות את "המוסד" וסוכניו.
בין השנים 2005 ל-2007 ניהל את התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים.
בהמשך כתב רומנים נוספים ותסריטים, וחתם על הסכמי אופציה להפקת סרטים על פי ספריו.
מתגורר משנת 1983 במושב רמת רזיאל, שם הקים וניהל חוות סוסים. נשוי לשינה, מטפלת ברפואה סינית, ואב לשלושה.