ביקורת ספרותית על בית צבוע מאת ג'ון גרישם
ספר טוב

---

שנות ה 50 בארקנסו. ילדותו של לוק בצד הוריו סבו וסבתו החיים בדוחק מקטיפת כותנה ונעזרים באנשי הגבעות ומקסיקנים.
לוק ילד בן שבע הוא ילד סקרן וסופג את הסודות של כולם. עושה חישובים אם כדאי לספר למשפחתו או לא. לרוב גילוי הסודות יכניסו אותו לצרות ולחצים.
לוק שומר את רוב הסודות לעצמו וזה מעיק עליו.החיים בארקנסו מאוד קשים ולוק נרתם לצבוע את הבית מחדש מכספו הוא.
בספר רואים את העזרה של ראשי המשפחה ובעיקר הסבתא לשכנים במצוקה ובמצב בילתי אפשרי.החשש מפגעי טבע מביאים את המשפחה להחלטות שישנו את חייהם.
זהו ספר קסום. אני זוכר את עצמי באמצע שנות ה 60 בגילו של לוק כשרובנו חיינו די בצניעות. הספר החזיר לי משהו מן האווירה של פעם.

» ביקורות נוספות של תברח
» ביקורות נוספות על בית צבוע