“****
מכירים את זה שאתם בדייט והבחורה (או הבחור) סה״כ סבבה אבל יש לו או לה צחוק קצת צורמני ולא במקומות הנכונים, ויש לה/לו קצת ריח מהפה או שפתאום מתפלקת לה מילה לא במקום שאתם מרימים גבה אבל סלחניים כי בכל זאת דייט ראשון ומי לא מתרגש או אומר מילים לא במקום ובכל זאת בסך הכול הדייט עובר לא רע והאוכל בסדר ואולי חתונה לא תהיה פה אבל בהחלט יש מקום לדייט שני כי וואלה לא נפסול על משהו קטן עכשיו? אז ככה.
אחרי ״מלכה אדומה״ שהיה מהנה וקיינד אוף מבטיח (אבל לא מושלם, באופן כזה שחשדתי שהפגמים האלה ייפרמו וזה רק עניין של זמן), ישר קניתי את הגירסה הדיגיטלית של הבא אחריו בטרילוגיה, א.ק.א. ״זאבה שחורה״, ומה אני אגיד לכם, אמרתי לכם. הפתעות גדולות לא היו פה, ואני לא איש בשורות, ואשר יגורתי בא, וכל היתושים שזימזמו לי מאחורי האוזן שזה לא יחזיק, צדקו.
אולי זה קשור לזה שקראתי את הספר באנגלית והיו מלא זיופים שלא עברו אפילו את אוזניי הפחות-רגישות-באנגלית, ונשמעו לי כמו תרגומים מילוליים שאולי מקובל להגיד בספרדית אבל ממש לא באנגלית וזה מוזר לאללה ומריח לא טוב. מילא אם זה היה רק זה. אבל 70 אחוז מהספר זה מניירות ספרותיות מעצבנות של סופרים לא מוצלחים (שהיו גם בספר הראשון אבל החלקתי את זה כי וואלה דייט ראשון נו), עם אינסוף החלטות שרירותיות ופיתולי עלילה מופרכים, ובעיקר דמויות חסרות בסיס, קלאסה, מניעים, חיים, אמינות, ויכולת תחבירית ואנושית. אם זה קורה בסתם ספר פעולה אה-לה גרג הורביץ, יאללה בסדר, אבל זה ספר עם יומרה יותר נעלה, שיעני מנסה שהגיבורים שלו לא יהיו כל-יכולים, שהם יהיו אמינים ומיוסרים ועגולים, והם לא, הם לא מחזיקים אפילו את העובי של הנייר.
אז בקיצור אני אומר, גם אם השלישי בטרילוגיה (מישהו לבן, בו הו איזו הפתעה) הוא וואחד מאסטרפיס (ספוילר בלי לקרוא - הוא לא), אין מצב שאקרא אותו. מעדיף להשחית את זמני היקר ואת חוסר היכולת שלי להתמיד עם קריאה בימים האלה, על חוברות ישנות של מעריב לנוער.
להתרחק.”