"אהבה היא לא מתמטיקה. אין לה נוסחה מדויקת. אתה יכול לתכנן, לחשב ולבנות תסריט שלם בראש של איך הדברים אמורים לקרות ומתי, אבל כשזה קורה... זה קורה. גם אם זה בזמן הלא מתאים." נועה  נועה אדלר חשבה שהיא מוכנה לכול בעת גיוסה לחיל המשטרה הצבאית, אבל רגע אחד של שובבות וחוסר מחשבה הביא אותה למקום הלא נכון, בזמן הלא נכון ושינה את הכול. כשהיא נתפסה על חם על־ידי רב־סרן אסף צרפתי, מפקד ההכשרה שלה, היא מצאה את עצמה מול גבר יפהפה עד כאב, חד־מחשבה ובעל נוכחות ממגנטת, שדבר לא חומק מעיניו. נועה הנואשת לתקן את הרושם הראשוני המר שהותירה, עשתה כל שביכולתה כדי להוכיח את עצמה בפניו, אבל במקום לשמור על מרחק ראוי ממנו ועל גבולות ברורים, היא מצאה את עצמה נשאבת אל קרבתו המסוכנת.  אסף לאורך שנות שירותו הארוכות, אסף פיקד על בסיסי מצ"ח, הוביל חקירות מורכבות וקיבל החלטות שחרצו גורלות. כל צעד שלו היה שקול ומדויק, ללא סטיות או השפעה של שיקולים זרים. המשמעת, המוסר והיושרה היו ערך עליון אצלו, וסביבתו ידעה שאין טעם לערער על כך. לכן, פתיחת מחזור חדש של קורס חקירות הייתה עוד דבר שגרתי עבורו. אבל אז הגיעה נועה אדלר – חיילת יפהפייה שהביאה איתה קסם רב, ניצוץ בעיניים ורצון עז לטרוף את העולם. מוחו צעק עליו לסגת, לשמור מרחק ולהישאר נאמן לערכיו ולאמונתו, אבל ליבו... הוא הרעיש חזק יותר.   הדרך להישאב למערבולת מסוכנת וחסרת שליטה הייתה מהירה מתמיד. העבר וההווה התנגשו בעוצמה, ורגשות בלתי צפויים סחפו את שניהם לכיוונים שאף אחד מהם לא העז לדמיין. הצבא דרש משמעת, הראש תבע שליטה והלב סירב להקשיב לכללים ואילץ אותם להתמודד עם האתגר הגדול ביותר – אהבה אסורה ובלתי אפשרית במקום שבו החוק, המוסר וההגינות הם מעל הכול. חוגרים הינו רומן סוער ומלא רגש וטלטלות. סיפורם של אסף ונועה נשזר בסיפורן של דמויות המשנה המרתקות, ומתובל בחוויות מחיי הטירונות וההכשרה, באהבות, בכעסים ובקשרים הנרקמים. צמד ספרי חוגרים הינם ספרה החמישי והשישי של יפית גולן. בין ספריה הנוספים ניתן למצוא את רבי המכר: "מורה יקר שלי", "נערת תיכון שלי", "לשנוא אותך מקרוב" ו"לאהוב אותך מרחוק", שזכו להצלחה מסחררת בקרב הקוראים והקוראות. שני הכרכים הם חלק מסדרת אהבה במדים....

נויהתמיד ידעתי שיש לי בעיה. אני אוהבת להתאהב. אני מכורה לאהבה. עם השנים, הבנתי מה הסיבות לכך שאני רודפת אחרי גברים ששוברים לי את הלב, אך לא הצלחתי להפסיק. כל זה השתנה בבילוי שגרתי עם חברים במתחם באולינג. גיא, מנהל המתחם שפגשתי, הגדיר מחדש את המושג – 'אהבה ממבט ראשון'. לא יצאתי משם עד ששכנעתי אותו לקחת אותי לעבודה.מהרגע שהתחלתי לעבוד אצלו, הוא לא עשה דבר חוץ מלהשפיל אותי ולדרוש ממני להפסיק לרחרח אחריו. עשיתי הכול כדי לנסות להשתחל ללב האבן שלו, בעוד הוא ניסה לשמור אותי רחוקה. אבל מזוכיסטית כמוני לא תיתן לזה לעצור אותה, בטח לא כשהוא עצמו התגלה כסאדיסט לא קטן. זו הייתה הוכחה מספקת בשבילי לכך שאנחנו השילוב המושלם. גיאאני לא אדם נחמד. לפני חמש שנים חיי התהפכו מן הקצה אל הקצה והביאו איתם מציאות חדשה ואפורה. היא הייתה הסיבה היחידה שבזכותה נותרתי חי והיה לי את הכוח לקום בבוקר.הקפדתי לבודד את עצמי מחברים ומנשים ולהתעטף בשריון בלתי נראה. לא יכולתי ולא רציתי להכניס אף אחת ללב הנעול שלי, שנותר פועם רק למענה. עד הרגע שבו הוא התחיל להשתולל מהבחורה החייכנית והמוזרה שהתעקשה לעבוד אצלי. היא הייתה לא צפויה באופן שכמעט גרם לי לרצות לחייך. לא יכולתי לנבא מה יהיה המשפט הבא שיצא לה מהפה. הייתה לה מטרה ברורה – להטריף אותי ולהשתלט על כל חלק בחיי, גם על אלה שניסיתי לשמור בצללים. עשיתי הכול כדי לשמור אותה רחוקה, בעוד היא עשתה הכול כדי להתקרב. אך לא הערכתי את הנחישות שלה כראוי. ככל שהתעללתי בה יותר, כך היא נעשתה נחושה יותר לחדור דרך החומות הגבוהות שלי. אבל סאדיסט כמוני לא ייתן לה לנצח, בטח לא כשהיא נראתה כמו היחידה שיכולה להצליח.  *** זהו ספרה הרביעי של יפית גולן. קדמו לו דואט נערת תיכון שלי ומורה יקר שלי, לשנוא אותך מקרוב, שהפכו לרבי מכר מצליחים, וזכו להצלחה ולאהדה רבה בקרב קהל הקוראים....

"הפכתי להיות מישהי שאני לא מזהה במראה.""ומי אמר שזה רע? את מחייכת יותר." "על כל חיוך שאני מחייכת אני שונאת אותך כפול עשר."  יכולתי לספור על כף יד אחת את מספר האנשים שנכנסו לליבי. ההורים שלי לא היו ביניהם. הם דאגו לחרבן לי את החיים טוב מספיק, כדי שאמחק כל טיפת רגש שנותרה בי. אבא שלי הפסיק להיות חלק מחיי כשהייתי בת אחת־עשרה, ואימא שלי מעולם לא ניסתה להיות שם בשבילי. היא תמיד שנאה אותי, מהיום שנולדתי. גידלתי את עצמי ושלטתי לא רע על חיי ועל כל מי שניסה להתקרב אליי. בניתי סביבי חומות גבוהות כל כך, שאיש לא יכול היה לחדור דרכן. דבר לא הכין אותי לרגע שבו הוא התנגש בי, כמו תאונה חזיתית. פחדתי כל־כך מהרצון שלו להתקרב, וניסיתי להתמודד איתו רק בדרך אחת – לשנוא אותו ולהרחיק אותו מחיי. הבעיה הייתה שהוא הסתובב בבית שלי בכל יום. לא הייתה לי אפשרות לברוח מעיני ההאסקי המדהימות האלה שרדפו אחריי לכל מקום, וראו את הסבל ואת הסודות שאני מסתירה. לא רק שלא הצלחתי להרחיק אותו, אלא התקרבתי יותר, והושטתי את ידי לתוך הלהבה שעמדה לכלות את שנינו יחד. הוא היה קרן האור בחיים החשוכים והאפלים שלי, אבל היה הגבר היחיד שלא יכולתי לקבל – החבר החדש של אימא שלי.  זהו ספרה השלישי של יפית גולן. קדם לו דואט נערת תיכון שלי ומורה יקר שלי, שהפכו לרבי מכר מצליחים, וזכו להצלחה ולאהדה רבה בקרב קהל הקוראים....

"אהבה היא לא מתמטיקה. אין לה נוסחה מדויקת. אתה יכול לתכנן, לחשב ולבנות תסריט שלם בראש של איך הדברים אמורים לקרות ומתי, אבל כשזה קורה... זה קורה. גם אם זה בזמן הלא מתאים." נועה  נועה אדלר חשבה שהיא מוכנה לכול בעת גיוסה לחיל המשטרה הצבאית, אבל רגע אחד של שובבות וחוסר מחשבה הביא אותה למקום הלא נכון, בזמן הלא נכון ושינה את הכול. כשהיא נתפסה על חם על־ידי רב־סרן אסף צרפתי, מפקד ההכשרה שלה, היא מצאה את עצמה מול גבר יפהפה עד כאב, חד־מחשבה ובעל נוכחות ממגנטת, שדבר לא חומק מעיניו. נועה הנואשת לתקן את הרושם הראשוני המר שהותירה, עשתה כל שביכולתה כדי להוכיח את עצמה בפניו, אבל במקום לשמור על מרחק ראוי ממנו ועל גבולות ברורים, היא מצאה את עצמה נשאבת אל קרבתו המסוכנת.  אסף לאורך שנות שירותו הארוכות, אסף פיקד על בסיסי מצ"ח, הוביל חקירות מורכבות וקיבל החלטות שחרצו גורלות. כל צעד שלו היה שקול ומדויק, ללא סטיות או השפעה של שיקולים זרים. המשמעת, המוסר והיושרה היו ערך עליון אצלו, וסביבתו ידעה שאין טעם לערער על כך. לכן, פתיחת מחזור חדש של קורס חקירות הייתה עוד דבר שגרתי עבורו. אבל אז הגיעה נועה אדלר – חיילת יפהפייה שהביאה איתה קסם רב, ניצוץ בעיניים ורצון עז לטרוף את העולם. מוחו צעק עליו לסגת, לשמור מרחק ולהישאר נאמן לערכיו ולאמונתו, אבל ליבו... הוא הרעיש חזק יותר.   הדרך להישאב למערבולת מסוכנת וחסרת שליטה הייתה מהירה מתמיד. העבר וההווה התנגשו בעוצמה, ורגשות בלתי צפויים סחפו את שניהם לכיוונים שאף אחד מהם לא העז לדמיין. הצבא דרש משמעת, הראש תבע שליטה והלב סירב להקשיב לכללים ואילץ אותם להתמודד עם האתגר הגדול ביותר – אהבה אסורה ובלתי אפשרית במקום שבו החוק, המוסר וההגינות הם מעל הכול. חוגרים הינו רומן סוער ומלא רגש וטלטלות. סיפורם של אסף ונועה נשזר בסיפורן של דמויות המשנה המרתקות, ומתובל בחוויות מחיי הטירונות וההכשרה, באהבות, בכעסים ובקשרים הנרקמים. צמד ספרי חוגרים הינם ספרה החמישי והשישי של יפית גולן. בין ספריה הנוספים ניתן למצוא את רבי המכר: "מורה יקר שלי", "נערת תיכון שלי", "לשנוא אותך מקרוב" ו"לאהוב אותך מרחוק", שזכו להצלחה מסחררת בקרב הקוראים והקוראות. שני הכרכים הם חלק מסדרת אהבה במדים....

זאת התוכנית של המנהל? לנקום בי על כל מה שהעברתי אותו במשך השנים האלה? זאת הדרך שלו לעשות את זה? להביא לפה מורה כזה חתיך וכריזמטי שאהיה חייבת להגיע לשיעורים ולא ארצה להבריז?פאק יו, מיסטר מנג'ר! אבל אתה צודק – אחת אפס לך. חשבתי שזו עומדת להיות השנה האחרונה שבה אסתבך בצרות. כיתה י"ב אמורה להיות הכיפית ביותר, הרי את רוב הבגרויות הקשות כבר סיימנו בשנה שעברה.לא הייתה לי דרך לדעת, שלתוך החיים שלי ייכנס גבר בלתי אפשרי שיהיה קשה יותר מכל בגרות שעברתי. הבטחתי לכולם ולעצמי להיות ילדה טובה השנה. הבטחתי לאבא שלי שאין יותר שיחות טלפון מהמנהל, שלא יהיו עוד השעיות ופליטות פה. ברגע שפגשתי את בן, המורה החדש והחתיך להחריד שלי, ידעתי שכל ההבטחות שלי הולכות לפח. הוא לא סתם עוד מורה, והוא הרבה יותר מפנים יפות. הוא גבר כוחני, מלא בציניות, בכריזמה אישית ובסקס אפיל הורס. גם האישה החזקה ביותר לא תוכל לעמוד בפניו. מהרגע הראשון הרגשתי כאילו בן הכיר אותי מאז ומעולם. לא עמדו בינינו כל מחסום או ריחוק שאמורים להתקיים בין מורה לבין התלמידה שלו. הוא סחרר את ראשי ואת חושיי בכל פעם שהביט לתוך עיניי, ודרש שאתנהג בהתאם ושאעלה על דרך המלך. עד שהבנתי שהוא לא רק דורש שאתנהג בהתאם, הוא לקח על עצמו את האתגר שנקרא "שירי לוי" – אותי.הוא רוצה לחנך אותי בעצמו. אני לא יודעת איך אני אמורה לשרוד את השנה הזו, אבל אני חייבת לעשות הכול כדי להצליח להתרחק מצרות, ולהחזיק מעמד מולו. כל מה שנותר לי הוא להתפלל ולקוות שאצליח לעשות את זה.---יפית גולן, בת עשרים ותשע ובעלת תואר שני בקרימינולוגיה משפטית, חולמת, כותבת ויוצרת סיפורים מגיל חמש־עשרה.סיפוריה המושפעים מאהבתה למשחק, לבעלי חיים ולאהבה, התפרסמו בוואטפד וזכו למאות אלפי צפיות. דואט "נערת תיכון שלי" הוא הראשון אותו היא מוציאה לאור....

איך בן אדם שטעם את הממתק הכי טעים וממכר בעולם יכול לדרוש מעצמו לא לגעת בו יותר? בגיל עשרים ושבע עברתי לעיירה קטנה בצפון הארץ, כדי להתחיל מחדש עם בת הזוג שלי באחת־עשרה השנים האחרונות, והתחלתי לחנך את כיתה י"ב בבית ספר פרטי ויוקרתי. לא תיארתי לעצמי שבמקום למצוא שם שלווה, אמצא את הטירוף שלי שוב. חשבתי שיש לי שליטה עצמית לא רעה בכלל, עד שפגשתי אותה. העיניים השחורות והמהפנטות שלה חדרו לתוך נשמתי מהרגע הראשון. החצאית הקצרצרה שלה הטריפה אותי והעמידה את השפיות שלי במבחן בכל יום מחדש. היא הדבר הכי יפה שראיתי. היא מצחיקה אותי, היא מאירה את היום שלי והיא שולטת במצבי הרוח שלי, כאילו הייתי פאקינג בובת מריונטה בידיים שלה. הבעיה היא שהיא התלמידה שלי, והיא אפילו עוד לא בת שמונה־עשרה. ידעתי שאני בסכנת התמכרות אליה.ידעתי שהיא אסורה בשבילי מכל הבחינות, אבל גם ככה אף פעם לא הייתי מעריץ גדול של חוקים ולא ייחסתי להם יותר מדי חשיבות. כמה אירוני זה, שבמבחן החשוב ביותר השנה, לא התלמידים שלי הולכים להיכשל, אלא אני ובגדול.  ---יפית גולן, בת עשרים ותשע ובעלת תואר שני בקרימינולוגיה משפטית, חולמת, כותבת ויוצרת סיפורים מגיל חמש־עשרה.סיפוריה המושפעים מאהבתה למשחק, לבעלי חיים ולאהבה, התפרסמו בוואטפד וזכו למאות אלפי צפיות. דואט "נערת תיכון שלי" הוא הראשון אותו היא מוציאה לאור....