ביקורת ספרותית על מישהו נפל מאת חגי ליניק
ספר טוב

---

לפני מספר חודשים, מה שנקרא בין סגר לסגר, אחי הגדול התחתן וכל המשפחה התכנסה בבית הוריי כדי לשמח חתן וכלה וללוות אותם ביום המרגש הזה משעות הבוקר המוקדמות. בן זוגי ראה את הספר מונח על השולחן בסלון ומיד "חטף".
באותו הערב כבר "חטפתי" חזרה את הספר ושמתי אותו תחת המשמר שלי. נו טוב, לפעמים יש גם יתרונות לאופי תחרותי.

אז יצא שקראתי את "מישהו נפל" ונפלתי. נפלתי למרגלות הספר המדהים והכל כך קסום הזה שהצליח לגרום לי למערבולות בבטן בכל סיפור וסיפור. סגנון הכתיבה הייחודי כל כך שבה אותי והרגשתי שאני רצה ביחד עם המספר על אוטוסטרדה מסוכנת שאין לה סוף. תיאורים מדויקים מחיי היום יום שפשוט נוגעים במקומות הכי חשופים של נפש האדם. אני קוראת וקוראת וקוראת ומרגישה כאילו הדפים הם כלב משתולל ברצועה שמוביל אותי ואני צריכה להדביק את הקצב.

הספר מורכב מאוסף סיפורים קצרים בעלי קסם שקשה לי להסביר.
הרבה מהם מסופרים מנקודת מבט של אנשים צעירים, ואופי הכתיבה לא נתן לי להניח את הספר מהיד. חלק מהסיפורים קשורים זה לזה וחלקם לא. או שיותר נכון לומר שלא תמיד יש תשובה חד משמעית להאם הם קשורים והקשר ביניהם נשאר פתוח ולא רשמי.

הסיפורים על אף הספציפיות המרהיבה שלהם מדברים על נושאים שכולנו יכולים למצוא את עצמנו בהם בנקודת זמן כזו או אחרת. ואולי לכל אחד יש סיפור שקצת דומה לסיפור של השכן או החברה או הידידה.

לכולנו סיפור מוכר ואת כולנו קושר.

» ביקורות נוספות של בר
» ביקורות נוספות על מישהו נפל