סקירה יפה
אמנם לא קראתי את הספר, אך אתה מתאר את חווית הקריאה, ואת האדם העומד מאחורי הכל בצורה מפורטת ומסקרנת

תודה ג'ורג'!
מורי- מה שהוא נתן לנו וגילה לנו.
פרפר- התנך אכן נכתב בידי בני אדם- משה (התורה), הנביאים, וכו'.
מה שכן, התורה נמסרה למשה, והוא כתב אותה. זה עדיין דבר משמים.
אלוהים אכן לא דיבר איתי, אבל הוא כן דיבר עם כמה אחרים (אמנם באמת לא כל אחד שטוען שזה קרה באמת דובר אמת), כגון משה, שמואל, ועוד ועוד.
אלוהים בהחלט נתן לנו את הארץ, ואנחנו גם בהחלט כבשנו אותה. התורה נוקטת בלשון כיבוש, ויש מצוות כיבוש.
והמסלפים הכי גדולים הם אלה שאומרים שאי אפשר לדעת מה הקב"ה רוצה מאיתנו. הוא נתן לנו את התורה עם ציוויים. אמנם, אי אפשר לדעת מה הוא רוצה, אבל אפשר לדעת מה הוא רוצה מאיתנו. והוא נתן לנו תורה כדי שנדע מה זה. ובתורה כתוב "שום תשים עליך מלך", "ועשו לי מקדש", וכו' כו'.

סקירה מעולה, תודה רבה. אכן, מלא רגש

אומ"ץ, אני לא מתחייב לצטט מהתנ"ך. אני מצטט את עצמי בלבד.
לא נתקלתי בהרבה צדיקים בחיי, אבל בהרבה רשעים העוטים כסות של צדיקים בהחלט נתקלתי, בעיקר אלה שטוענים שאי אפשר להפריד את הדת מהמדינה ושיש לכפות אותה על החילונים כי יש להם סמכות מאלוהים לעשות זאת.
היהדות היא דת שמבוססת על ספר שנכתב על ידי בני אדם, וכל מי שטוען שהוא עושה את דבר אלוהים הינו במקרה הטוב תמים, ובמקרה הפחות טוב שקרן.
אלוהים לא דיבר לא אתי ולא איתך, ולא עם אף אחד שמתיימר לכך.
אלוהים לא נתן לנו את הארץ, אלא כבשנו אותה מידי העמים האחרים שהיו בה.
המסלפים הכי גדולים הם כל אלה שטוענים שהם יודעים מה אלוהים רוצה ובסופו של דבר הם יוליכו למלחמת אחים, כפי שעשו בעבר.

מה זה אמונתו של בורא עולם? סידור חדש של בלבול מוח?

מורי- בהחלט אפשר לתקן את העולם. או לפחות לשפר אותו.
פרפר- הציטוט שאתה מביא, "איש באמונתו יחיה", הוא שגוי. הציטוט המקורי הוא "צדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב ד). לא איש, צדיק. כלומר יחיה באמונתו את ה', לא יחיה באמונתו הסוביקטיבית, אלא באמונתו את בורא העולם.
די לסילוף.
אגב, היהדות הא לא רק דת, היהדות היא דרך חיים, שנתן לנו האל, שכוללת גם מדינה. אי אפשר להפריד את הדת מהמדינה, כי הן כרוכות זו בזו.

תיקון עולם יתחיל מכך שנפריד בין הדת למדינה, נאפשר נישואין אזרחיים ואיש באמונתו יחיה.

כי עולם זה לא שעון יד או סיטרואן. לא מתקנים דבר כזה.

אם ככה, אז מה הבעיה שלך עם תיקון העולם?

לא. העולם בסדר כמות שהוא. מה יש לתקן חוץ מהכל?

מורי-אתה יכול לא להשתמש בביטויים כאלה?
חוץ מזה, נראלי שתיקון העולם הוא דבר די רציני, לא?

שנים אני לא מבין למה מחכים לאורגזמה של המשיח. אין לאנשים משהו יותר רציני בראש?

אגב זה אחד השירים האהובים עליי משלו.

פרפר- מוכי שיגעון הגדלות הוא אכן שיר קיצוני(בעיניך). זה לאו דווקא אומר שהוא רע. אני בהחלט מסכים שטוב לחיות בעד ארצנו, אבל אני לא שולל מסירת נפש בעד ארצנו במידה וזה נצרך. ולהזכירך, גם המכבים היו 'קיצונים', לפי דעתך(תקן אותי אם אני טועה), והם אלה שהקימו את המדינה מחדש (גם אם בניהם הרסו אותה. אגב, נקודה מענינת היא שהרבה פעמים קנאות מתוך עבודת ה' היא בונה- כמו פנחס והמכבים- בעוד קיצוניות מתוך חילוניות היא הורסת לפעמים-כמו הורדוס ובר כוכבא[שבסוף התנגד לחכמים]. מסופר בגמרא שכשר' יוחנן בן זכאי נטה למות, התגלה אליו יחיזקיהו המלך- שנעשה לו הנס שמת צבא סנחריב, והנביא אמר לו לא להיכנע בשום אופן- מה שאמר לו בעצם: צדקת. הקב"ה רצה להחריב, לא משנה מה יקרה כמעט, אז הצלת מה שניתן. אפילו אני שאמרו לי לא למסור בשום פנים ואפן ונעשה לי נס- לא יכולתי לעשות משהו אחר אם הייתי במקומך.)
ודוד באמת חטא. והוא גם עשה תשובה: אחרי שהנביא מספר לו על כבשת הרש, ודוד אומר "בן מוות האיש ההוא", והנביא אומר לו "אתה האיש", דוד מיד אומר "חטאתי לה' ". חוץ מזה דוד הוא גם זה שהקים את התשתית שאפשרה לשלמה להפוך את ישראל למעצמה.
וגם, כמו שאמרתי, השליט כן מוגבל- בין אם זה ע"י הסנהדרין, ובין אם זה ע"י נביא שמוסר את דבר ה' ומוכיח אותו במידה ועשה מעשה פסול.

אומ"ץ, וסבו (דוד), שלח את אוריה אל מותו כדי לקחת את אלמנתו.
מלך זו לא תוכנית כבקשתך, ולכן יש לנסות לקיים משטר דמוקרטי, שמבטא את רצון העם ולהגביל את כוחו של השליט ככל האפשר, על מנת שלא יושחת לחלוטין.

אומ"ץ, נראה שהשיר שדיברת עליו הוא מאוד קיצוני:
מֻכֵּי שִׁגעוֹן הַמַּלכוּת, לוֹחֲמֵי-הַחֵרוּת בַּמּוֹלֶדֶת,
ה' צְבָאוֹת, מְקַדֵּשׁ מַשׂטֵמָה, רֶכֶב-אֵשׁ –
אֵלֶיךָ בְּכוּר יִשׁמָעֵאל, בְּשַׁלֶּכֶת תִּקוָה הָאוֹבֶדֶת,
בְּרוֹבֶה נִתפַּלֵּל, בִּמכוֹנַת-יְרִיָּה, בְּמוֹקֵשׁ:
"אֱלוֹהַּ, רְחַץ בְּדָמֵנוּ צֹאַת לְשׁוֹנָם הַנּוֹאֶפֶת:
הַמּוֹרֵד-מְטֹרָף, וְגוֹאֶל דָּם עִבְרִי – עֲבַרְיָן!"
לַקְּרָב, קַנָּאִים! שׁוּב אֶל רוֹמִי זוֹנֶה אָח יוֹסֵף אִישׁ-יוֹדֶפֶת,
וְכָל גֵּו לְפִגיוֹן הָאוֹיֵב, כָּל צַוָּאר – לַתַּליָן.
שָׁמַיִם מִמַּעַל – גָּלוּת וְהָאָרֶץ מִתַּחַת –פְּלֶשֶׁת.
יָם גָּדוֹל מֵאָחוֹר. מִפָּנִים- הַמִּדבָּר. לֹא נֵחַת.
עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשׁנוּ. יֻלַּדנוּ בְּקֶשֶׁת לָרֶשֶׁת
עַד עוֹלָם: הַיַּבֶּשֶׁת, הַיָּם – מִיַּם סוּף עַד פְּרָת.
סְחִישׁ גְּבוּרַת-יִשׂרָאֵל אֶל צְחִיחַ-נֵכָר בַּמּוֹלֶדֶת,
-אֵל מוֹחֵץ רֹאשׁ-גּוֹיִים, מְרַקֵּעַ מֶשִׁיחַ בָּאֵש –
אֵלֶיךָ בְּגֹב-אֲרָיוֹת, בְּכִבשַׁן הַשִּׂנאָה הַיּוֹקֶדֶת
בְּרוֹבֶה נתפַּלֵּל, בִּמכוֹנַת יְרִיָּה, בְּמוֹקֵשׁ.

אני מציע לך לחשוב על "טוב לחיות בעד ארצנו" ולא על "טוב למות בעד ארצנו / על קידוש השם וכו'".
המשיחיות והקנאות הביאו לחורבן בעבר ויביאו לחורבן גם בעתיד. משיח לא יבוא וגם לא יטלפן. במקום זאת יש לנו כאלה שמינו את עצמם לדוברי האלוהים ועושים מעשי אכזריות ופשע, כביכול בשמו.

פרפר-הציטוט שאתה מביא הוא ממלך שעשה טעות. חוץ מזה, אביו (שלמה) היה מהמלכים הטובים ביותר שהיו, והפך את הממלכה לאחת החזקות בעולם. וכנראה גם שהוא לא הצליף בשוטים בעוברי אורח.
חוץ מזה, גם מערכת דמוקרטית ממש לא חפה מפגמים. כמה שחיתות יש במדינה? ומה שחשוב הוא (מבחינתי לפחות) זה שבורא עולם (שאתה כמובן לא מאמין שהוא קיים, ואני לא מתכוון להיכנס לוויכוח הזה, מכיוון שזה טיעון, ואין קשר כרגע לשאלה האם יש או אין אלוקים)ציווה על מלכות.

ראסטה-"אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא". מתוך שלושה עשר עיקרים.(אגב, לא שאני אומר רק לחכות ולא לעשות. למשל, לבנות את בית המקדש או להקים מלכות אפשר גם היום בלי משיח.)

אומ"ץ, רק רוצה להזכיר לך: "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים".
מלך זו לא מטרה טובה שצריך לשאוף אליה. לעומת זאת, דמוקרטיה, נקיון כפיים, פלורליזם ונבחרי ציבור שפועלים למען העם ולא למען עצמם הן מטרות טובות בהרבה.

כמובן שהסיכוי לגשם של קרמבואים גבוה יותר מהאירוע הזה שאתה מתאר.

בעז"ה יהיה בימות המשיח...
אגב, יש ליאיר גם שיר על זה (לא על הקרמבואים, על המלכות)- "מוכי שיגעון המלכות".

הדבר הכי טוב שקיים זה גשם של קרמבואים.

לך אולי נשמע כמו חלום בלהות, אבל אם אתה רואה בימו המשיח חלום בלהות אני באמת לא יודע באיזה גן עדן מדהים אתה חי, שאפילו הדבר הכי טוב שקיים אתה קורא לו ככה..

שילוב של מונרכיה ותאוקרטיה נשמע כמו חלום בלהות.
נראה שאנחנו די בדרך לשם.

וגם כמה מאות אם לא אלפי יהודים מתים.

רומנטיקה זה יפה מאוד - בין השנים 1936 - 1939, בן גוריון בקש להבליג בייחס לבריטים, ולא להגרר לתגובות מיותרות נגד הערבים - התוצאה הקמת 50 ישובי חומה ומגדל, שהיוו תשתית למדינה שבדרך.

בגין עשה טעות חמורה, שעד היום אנחנו משלמים עליה. סיני היה מלא בנפט ואורניום, ומלבד זאת, היינו מנתקים את החמאס מאפשרות ההברחה של מצרים-ישראל. גם התיירות היתה מאד מפותחת, בגלל החופים.
לא מדובר על סתם חולית, אלא על מקום בעל עושר כלכלי ואסטרטגי, שהמסירה שלו לא קידמה אותנו ולו צעד אחד קטן לשלום. אפילו את השגרירים ניסו לרצוח בגלל שהיה דגל ישראל על השגרירות.

דווקא אין בעיה, אבל אפילו בגין הבין שעם החולית הזו ששמה סיני אין מה לעשות.

פעם אחרונה שבדקתי פסטה. מה הבעיה בלחלום על כך?

אומ''ץ, אתה חולם על דברים כאלה? מה אכלת?

בוודאי שהוא חלם על ארץ ישראל השלימה. גם אני. מי לא?
ומלכות- ממליץ לך פשוט לבדוק מה מעמדה ההלכתי של המלכות ביהדות. יסביר לך למה הכוונה.
עקרונית מדובר על שלטון מונרכי (אם כי הוא כפוף במידה מסויימת לסנהדרין. זה סוג של שילוב בין מונרכיה לתאוקרטיה)

עיקרי התחייה.
העיקר היחיד שנראה מתאים הוא סעיף ד' שמדבר על מלכות:
ד. היעוד – 1. גאולת הארץ. 2. תקומת המלכות. 3. תחיית האומה: אין תקומת המלכות בלא גאולת הארץ, ואין תחיית האומה בלא תקומת המלכות.

האם הוא מתייחס למלכות במובן שאנחנו מבינים? בהתחשב בכך שהשתמש במילה "טוטליטארי" כבסיס להקמת המדינה, יש חשש שהתכוון לשלטון יחיד.

בעיקר ב' נראה שהוא פינטז על הקמת מדינה עד הפרת מצד אחד ועד הנילוס מצד שני:
ב. המכורה – המכורה היא ארץ ישראל בתחומיה המפורשים בתורה (לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת, בראשית ט“ו י”ח), היא ארץ החיים, בה ישכן לבטח העם העברי כולו.

תקרא את ח"י עיקרי התחייה. נראלי לזו הכוונה.

לא ברור לי גם הרעיון הטוטליטארי שהביע בפנייתו לנאצים.
אומ"ץ כהן, האם נאמר על כך משהו בספר?

אסיה-שמחתי לעזור. תהיני.
בתיה-כדאי לעיין. באחד משיריו הוא אומר(ציטוט מהזיכרון, לא מדוייק): "כן, גם לוחם וגם משורר הנני" ומסביר את העניין.
פרפר- באותו זמן השואה לא היתה ידועה במיוחד, וגם ראשי היישוב לא היו מודעים לעניין יותר מדי. ויאיר גם חזר בו מהעניין הזה.
מורי- בהחלט.

עם כמה שקשרים מכל סוג עם היטלר נראים היום דוחים ומרתיעים, הבריטים עשו כאן דברים שהיו בהחלט מעוררי פלצות, בעיקר הקשרים עם חאג' אמין אל חוסייני.

שטרן בהחלט היה קיצוני מאוד, ונראה ששנאתו לבריטים קצת העבירה אותו על דעתו.

מתוך ויקיפדיה:

שטרן יצר מגע עם השלטונות הגרמנים והביע נכונות לעזור להם במלחמתם נגד בריטניה, מתוך אמונה שהם יעדיפו לקיים שיתוף פעולה בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ולהוצאת היהודים מאירופה; בכך גם יסייעו לערער את מעמדה של בריטניה. במכתב שהועבר בינואר 1941 לשגרירות גרמניה בטורקיה כתב שטרן:
"קיימים אינטרסים משותפים לכינון סדר חדש באירופה בהתאם לתפיסה הגרמנית להגשמת השאיפות הלאומיות היהודיות...כינונה של מדינה יהודית על בסיס לאומי וטוטליטארי הקשורה בהסכם עם הרייך הגרמני תחזק את מעמדה של גרמניה כמעצמה במזרח הקרוב"

אברהם שטרן כתב שירה נפלאה, אבל זאת היתה בעצם חולשתו,
כי הוא הפליא ברעיונות ואידיאות, אבל לא היה איש של לחימה מעשית.

לא היה לי מושג שיאיר שטרן כתב שירה, כמה טוב שגיליתי פרט זה עכשיו בזכותך.
אני רושמת לעצמי לקחת אותו מהספרייה ברגע שתהיה האפשרות.
תודה רבה על סקירה כנה ויפה :)

תודה ראובן.
ערגה-אם קראת, כדאי אולי שתקראי גם את הספרים של עזרא יכין. מרחיב מאד על המחתרת ומביא סיפורים אישיים ממקור ראשון על כל מיני אנשים במחתרת.

סקירה נהדרת!
כתיבה מבפנים כזה, כאילו שאתה מכיר אותו בחיים, כאן ועכשיו.
זה נדיר לכתוב ברגש עמוק שעובר לקורא.
חויה בפני עצמה.

(אתוודה שלא כך הרגשתי כשקראתי בשיריו, אף כי מרשימים הם בהחלט).

תמציתי ויפה