ביקורת ספרותית על סודו של תליון אבן הירקן מאת קירסטי מאנינג
ספר מעולה

---

מאז שעמדתי על דעתי, יש לי לחיבה לז'אנר הרומנים ההיסטורים וספרה של קירסטי מאנינג, הוא לבטח מהטובים שקראתי.

זהו סיפורם של הפליטים בשנחאי בשנים הקשות של מלחמת העולם השניה כאשר העיר תחת הכיבוש היפני. יש בספר הזה הרבה קווי דמיון לספר אחר העוסק באותה תקופה: פרדה משנחאי של אנז'ל וגנשטיין. שני הספרים מתחילים בדיוק באותה נקודה: ארועי 10 בנובמבר 1938, פוגרום ליל הבדולח.

משפחת ברנפלד או למען הדיוק מה שנותר ממנה לאחר הפוגרום, עוזבת את וינה למקום היחיד המוכן לקבל פליטים יהודים: שנחאי. העיר באותה תקופה מתנהלת תחת הכיבוש היפני אשר משליט שם משטר אכזרי. העיר שורצת מרגלים ומשת"פים אשר ביחד עם העוני הכבד, המחלות, הרעב, המחסור בתרופות, הפצצות בנות הברית וההוצאות להורג של היפנים, מכתיבים תנאי חיים בלתי אפשריים. בימים קשים כאלו כאשר חיי אדם הופכים לזולים ולא ממש נחשבים, כל אחד קובע לעצמו את סולם הערכים אשר על פיהם הוא מתנהל, למי הוא שומר אמונים ולמי לא ומה הוא מוכן להקריב למען אחרים.

מסתבר כי גם במצבים קשים כאלו המחייבים יכולת הישרדות לא פשוטה, יש כאלו המצליחים לשמור על צלם אנוש וכי גם במצבים כאלו נרקמות אהבות אשר לעיתים גם להן יש מחיר.

אך זהו רק מישור אחד בו מתנהלת העלילה. הסופרת לוקחת אותנו גם אל שנת 2016 אז מגיעה אלכסנדרה, אשת בורסה מוצלחת לאוסטרליה להיפרד מסבה הגוסס. לאחר שהסב מחזיר את נשמתו לבוראו, היא עוברת לגור בשנחאי בעקבות עבודתה ומחליטה שהגיעה הזמן להתחקות אחר שורשיה. הסיפור נע בין שנחאי ומלבורן של שנת 2016, לבין שנחאי של שנות המלחמה.

הספר כתוב נפלא, הדמויות אמינות לחלוטין, העלילה מרגשת ובקטעים מסויימים ממש נוגעת ללב. אין ספק כי הסופרת עשתה כאן עבודת מחקר רצינית למרות שבקטעים מסוימים לקחה לעצמה את החרות לסטות פה ושם מהעובדות, ענין שהוא לגיטימי לחלוטין.

5 כוכבים ללא היסוס בתוספת המלצה חמה.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על סודו של תליון אבן הירקן