ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 3 בנובמבר, 2020
ע"י מוריה בצלאל
ע"י מוריה בצלאל
את הספר הזה התחלתי בסביבות מרץ, כשטסתי לדרום אפריקה על מנת לפגוש את משפחתו של בן זוגי. לאחר מכן הגיע לשם הוירוס, ודרום אפריקאים לא פראיירים... אם חשבתם שבמולדת קשוח, שמעו את זה: בן לילה, נסגרו שערי שמיים הרמטית. אין יוצא ואין בא. בן לילה, אלכוהול וסיגריות יצאו מהחוק ואתה מוצא את עצמך מעביר מזומנים בדיסקרטיות עבור בקבוק וויסקי. בן לילה, אינך רשאי לצאת מהבית אלא אם כן אתה צועד לכיוון הסופרמרקט עם שקית רב פעמית. לרדת לחוף נטוש זה עדיין בסדר, אבל יבעטו בך חזרה הביתה וייקנסו אותך בסך של 10,000 ראנד. אני חוזרת ואומרת שזה היה בן לילה, כי ככה זה קרה. לא היתה שום אזהרה. לא נתנו לך הזדמנות לברוח מהמדינה או לכל הפחות לאגור אלכוהול. בערב, ראש הממשלה הכריז על סגר - למחרת בבוקר זה התחיל. בלי שאלות, בלי מחאות. הסגר הזה, אני מוכנה לחתום לכם, היה אחד מהקשוחים בעולם.
ואני, ישראלית קטנה וחצופה, תקועה שם בלי דרך חזרה. ביקור של שבועיים הפך למגורים ארעיים של שבעה חודשים בדרום אפריקה. תודה לאל שזו מדינה זולה.
לאחר תקופת תסיסה קצרה בה התסכול הבשיל והתיישן והפך למסקנות משובחות בציר 2020, שאלנו אני ובן זוגי את ההונדה של אמו, התחמשנו באישור משטרתי ל"מעבר דירה" ויצאנו לטייל ברחבי המדינה. עשינו שלושה מחוזות, ורק בשביל הכיף, הורדתי את ספר השמע כדי שנוכל להקשיב לו בנהיגה. "טטה מאדיבה" כפי שהם מכנים אותו, מספר על מקומות בהם גדל או שהה, מה עשה שם, את מי פגש... ובטיולינו עברנו והבחנו בהם. טיילנו בפועל בתוך סיפור חייו, שהיה עשוי משפטים ופסקאות ועמודים שסבבו אותנו פיזית וחיו ונשמו. חווינו איתו, עשרות שנים אחר כך, את המדינה שעל חירותה הוא נלחם. נשארנו כמה לילות כאן, כמה שבועות שם, חודש במקום אחר... המשכנו לאזורים הכפריים והלאה, עוני, מאבק, מחסור במים, מחסור בחשמל, גזענות, וכל מקום מחולק לאזורים: שחור ולבן.
לא יכולתי שלא לעצור ולשאול את עצמי: בשביל מה? זה העתיד שהוא ציפה לקבל אם ינצח? האם על זה הוא הרהר במשך 27 שנים בכלא?
אבל הסיפור של נלסון מנדלה לא רק מדהים מבחינה היסטורית, אלא גם אנושית. הדבר שהכי הדהים אותי לא היה המאבק שלו בכלל. הרי מנדלה לא המציא את הלחימה בשם החופש. גנדי, ז'אן ד'ארק, ספרטקוס, או קרוב לבית - הפרטיזנים, לח"י, הפלמ"ח... כל כלב, אפילו העדין והידידותי ביותר, ישלוף שיניים כשמצמידים אותו לקיר. זה לא מובן מאליו, אבל זה לא הדבר המדהים באישיותו של מנדלה. מה שמדהים הוא שלאחר שהצליח, בגילו המתקדם, להשיג את שנלחם עבורו כל חייו ולעלות לשלטון - ולו לרגע אחד, הרהורי נקמה לא חלפו בראשו. הוא המשיך לדבר על שוויון ולא נתן לרגשות כעס או נקמה לשלוט בו. הוא יכול היה להפוך את היוצרות, להתנכל בחזרה ללבנים שאימללו אותו כל חייו.
לא, לא נלסון מנדלה. הוא אמר, "טינה היא כמו לשתות רעל בתקווה שהוא יהרוג את האויבים שלך". נו, לך תתווכח עם זה.
32 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של מוריה בצלאל
» ביקורות נוספות על A Long Walk to Freedom: The Autobiography of Nelson Mandela
» ביקורות נוספות על A Long Walk to Freedom: The Autobiography of Nelson Mandela
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
דוקא היה נחמד
אם בארץ היינו נוהגים כמו בבריטניה.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה, פרפר צהוב. אלכוהול זה בהחלט הדלק שלי, אבל תודה לאל, השוק השחור ואני תמכנו זה בזו.
ובקשר לבריטים, אני נוטה להסכים. אני כרגע בלונדון, ונראה שהם לוקחים מאוד בקלות את כל עניין הוירוס. אדישות מוחלטת ונערצת. כמעט לא בא לי לחזור להיסטריה הישראלית. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מה שכן, אנחנו נוהגים בצד שמאל של הכביש כמוהם.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מורי, בהחלט היה צריך להחזיר אותם, למרות שגם להם יש את הדרעק שלהם, כגון קורבין וחבריו.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
כשהייתי בצבא, חבר ואני רצינו לייסד את התנועה להשבת המנדט הבריטי לארץ.
חשבנו שהם הקדימו מדי לעזוב. עוד קצת תרבות לא היה מזיק.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
סקירה מרתקת, מוריה!
אני סבור שהייתי יכול לשרוד בלי אלכוהול לזמן מה, אבל כל אחד צריך את הדלק שלו :-)
נראה שהרבה מאבקים לאומיים לא נעשים תוך חשיבה רציונלית אלא מתוך רגשות וסופם לא בהכרח חיובי, גם כאשר המאבק מצליח. האם לא היה עדיף להודים או לנו להישאר תחת שלטון בריטי? |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
גדי, דרום אפריקה מלאה בפשע, בעיקר יוהנסבורג אם שם היית.
|
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ביקרתי במדינה הזו לפני קצת יותר משלוש שנים.
איום ונורא. יצאתי מהמלון להתאוורר מעט והיו ניידות משטרה משום ששתי נשים נאנסו ועוד לאור יום והדבר הכי גרוע הוא האדישות, לא נראה שזה הזיז למישהו.
ועוד במקום שאמור להיות מאובטח. |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה זק, התענוג כולו שלי
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
סקירה מעולה, תודה לך
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
שורה תחתונה היא שהוא שחרר מדינה שלמה לחופשי, בלי לשלם בגופות. רוב המנהיגים בהיסטוריה לא ידעו לעשות זאת.
|
|
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מוריה - הדבר החשוב הוא שמנדלה מטרוריסט - עבר מהפך - הוא הפך לאיש שלום, לעתים בדרך שלום אפשר להשיג את מה שלעולם לא יושג במלחמה..
החשיבה של השינאה - היא כמעגל המזין את עצמו - מערכת סגורה שאין ממנה מוצא- ומנדלה מצא את הדרך לפרוץ את המילכוד.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
זה לא מוריד מערכו. כולם עם עצמם ועם עמם, זו מוטיבציה מספר אחת. וזה שיגאל עמיר היה בבית כנסת עם כתובת זו, לא מפתיע, אביו היה סופר סת"ם. הרבה רוצחים באו מרקע דתי וזרקו כל מני סיסמאות על שלום. אני לא מבינה את ההשוואה.
|
|
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מנדלה היה איש שלום עם עצמו ועם עמו - מתי אנחנו נבין זאת? ביריחו יש בבית כנסת יהודי מהמאה ה- 7 כתובת - שלום על ישראל , אומרים שיגאל עמיר היה בבית כנסת הזה זמן מה לפני שירה ברבין.
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה סנטו, בהחלט פלוס ענק. תודה רסטה.
|
|
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נהניתי לקרוא אותך, תודה על הסקירה היפה.
|
|
|
משה
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת טובה וסיפור מעניין. נראה לי שזכית בזכות הקורונה להכיר את דרום אפריקה.
|
32 הקוראים שאהבו את הביקורת
