בסרט "דרקון" על חיי ברוס לי אומר ברוס במפגש בו הוא מסביר את תורתו- ג'ט קון דו שלא דוגלת במצבים קבועים אלא זרימה בניגוד לרוב אמנויות הלחימה- 'רוב טכניקות הלחימה אינן אלא נאמנות עיוורת לטכניקות קבועות שלא מוביל לשום מקום'.בערך.
במידה מסויימת כך מצוות הדת בעיני.
אם לא אדליק חשמל בשבת או אוציא ממקומה את נורת המקרר כדי שלא תפעל בפתיחת הדלת אהיה אדם או יהודי טוב יותר?
כנ"ל אם אכרוך על עצמי רצועות תפילין?
וכן הלאה.
הליכה בתלם שאין לו תכלית אמיתית.
בראייתי זה לא קשור לכוח עליון או אמונה בו.70% מהחילוניים מאמינים באלוהים.זה גם לא קשור לתכני התנ"ך.אלה מצוות 'עשה/אל תעשה'.
ולא מדובר ב'טוב/רע' 'נכון/לא נכון' אלא משהו שעושים כמנהג. ככה.
מסכים בסך הכל עם פרפר צהוב.
בזמנו למדתי אנתרופולוגיה כולל מנהגי סגידה של שבטים שאנו נוטים לחשוב עליהם בזלזול ואין גרוע מזה.
אם בושמן באפריקה מתפלל לירח הוא אינו נופל מיהודי עוטה טלית המתפלל לאלוהים.

פרפר צהוב, למה לטרוח?
טוב=טוב
רע=רע
צהוב=צהוב
פרפר=פרפר

קל.

עמיחי היקר.
כאשר אדם מצביע למפלגה דתית שמונעת נישואין, גירושין וקבורה אזרחית, משום שפלורליזם הוא מושג זר לה ומשום שאנשי הדת רוצים לשמר את כוחם, אני חושב שלכל אזרח צריך להיות איכפת מכך.

בכל דת יש אלמנטים שליליים וניצול של המאמינים, בין אם מתן ברכות תמורת תשלום ובין אם קביעת "חוקים" שמענים את המאמינים, כגון הצורך במתן גט כדי להשתחרר מנישואין שהתדרדרו.

אני מכיר אנשים דתיים במידה משתנה של ליברליזם וקבלת האחר. לצערי, אלה שנבחרו למנהיגיהן של המפלגות הדתיות בכנסת מייצגות את השמרנים הקשים, שמתנגדים נמרצות למתן דריסת רגל לכל גורם שאינו אורתודוכסי שמרני קיצוני. הפרדת הדת מהמדינה צריכה להיות צעד הכרחי, כמו גם פתיחת האפשרות לנהל את החיים ללא חציצה של רבי, כומר או קאדי.

אני מתעניין בתרבויות שונות, אך לא מקבל את ה"אמיתות" של כוהני הדת שלהן, לא בהודו ולא בישראל. סיפורי המיתולוגיה וסיפורי התנ"ך מעניינים מבחינה אנתרופולוגית, ולא כי אני רואה אותם כאמונה שאין לערער עליה אשר ירדה אלינו מאל כזה או אחר.

יכול להיות שאני קנאי לחופש הבחירה של האדם. אני חושב שעל המדינה לתת לכל אדם את הזכות להתנהל על פי תפישתו, ואם היא חילונית לא צריך לכפות עליו שום מנהיג דת שינהל עבורו את החיים. במדינה סבירה צריכות להיות אופציות אחרות לאדם מלבד רבנות וחברה קדישה, וכל האופציות צריכות להנתן באותה העדיפות.

אם לחלק מחברי סימניה, ואולי אפילו לרובם, נדמה שהם יודעים מה אני חושב, עדיין אין בכך כדי להוות אמת בלתי מעורערת.

מורי, חוששני שאתה צודק.
יש הרבה מנהגים ומצוות דת שאנשים עושים כי כך לימדו אותם, בלי להפעיל מנגנון של חשיבה באמצע. הבעיה היא עם הכוח הפוליטי שמנהיגי הדת כאן צברו, והם משתמשים בו כדי לכפות את דעתם על המיעוטים, כולל על המיעוט החילוני במדינה.

פרפ"צ מכובדי,
לדעתי, מבין המשתתפים הרבים בסימניה, אתה אחד המכלילים הגדולים והעקביים כאן. אבל דעתי אינה מתיישבת עם תודעתך העצמית.
אז אני מציע לך סדרת תרגילי חשיבה:
1. כתבת לעיל שיש המנסים לכפות עליך את "תובנות" וחוקי הדת.
האם גם לפי תודעתם העצמית הם מנסים לכפות זאת עליך?

2. כתבת "תובנות" וכתבת על החוקים שהם מגוחכים / מסוכנים. מה, לדעתך, מרומם את התובנות שלך על "התובנות" של אנשים אחרים, ואת החוקים המקובלים עליך על אלה של אחרים? מהם הקריטריונים? האם הם מקובלים על כולם או רק עליך ועל חבריך לדעה?

3. השווית בין אמונה בגמדים ובפיות לאמונה באלוהים (השוואה סבירה "לכל בן תרבות"?), ותלית זאת ברצון המאמינים. האם אתה לא מאמין בדברים שאתה מאמין בהם כי אתה רוצה? במה אתה נעלה או טוב או צודק יותר? מהם הקריטריונים שלך?

4. אינני מבין את מצוות ברית המילה. ההנמקות בעדה ונגדה לא משכנעות באותה מידה, לטעמי. אבל לדעתך זה "ברברי".
לו רק הייתה לך שמינית שבשמינית רחבות הדעת והלב שאתה מפגין כלפי תרבויות הודו העתיקות גם כלפי התרבות היהודית...

5. אצלי נוצר רושם עליך כבר מזמן כי אינך שונה במאומה מאף קנאי דתי שאתה כה מתעב. תוכן האמונות שלכם שונה, התכונות זהות.

לסיום: 6. כתבתי לך בחריפות. אני מבקש סליחה.
עם דעות רבות שלך אני דווקא מזדהה, ואני חולק על דעות רבות שאופייניות ליהודים אורתודקסים רבים למרות שזה החינוך שקיבלתי בצעירותי.
אבל לדעתי אינך מודע למשתמע מדבריך, ורציתי לשקף לך מה שחלק מקוראי סימניה חושבים.

פרפר, כשאתה מדבר על דת, אתה משתמש בתבונה כדי לדבר על אמונה. איך מחשבות היה אומר, משנכנסת האמונה, עפה התבונה.

ספר מאוד ע=ישן אני יודעת שזה ספר מאוד ישן.
האם הוא עדין אקטואלי להיום .
שווה קריאה?

פואנטה, מה שטוב אצלך...
עדיין מחפש...

ממש לא, עמיחי.
איש באמונתו יחיה, כל עוד לא מנסים לכפות עלי את "תובנות" וחוקי הדת, שהם נעים בין מגוחכים במקרה הטוב למסוכנים במקרה הרע. אין לי בעיה עם דתיים, יש לי בעיה עם כאלה שכופים את דרכי הדת על כלל הציבור, כולל החילוני, כאילו קיבלו מינוי מרוח הקודש.
מי שרוצה להאמין בפיות, גמדים או אלוהים, שיאמין.
לגבי חיתוך איבר מינו של התינוק בגיל 8 ימים, מבלי שהוא יכול להתנגד או לאשר את המנהג הברברי הזה, אני סבור שלכל בן תרבות צריכות להיות לפחות תהיות, אם לא התנגדות נמרצת.

חניאל מתכוון לזה שהתשוקה שלנו החילונים שונה מהתשוקה של הגברים במגזר הדתי
ועל זה (סליחה) נותר רק לגחך. הכל הוא עניין של חינוך, סדרי עדיפויות ולדעת להדחיק
אבל יש כנראה דברים שהם חזקים מאיתנו. עובדה שגם בצד שמנגד לא עלינו יש מקרי
אונס. הנושא הזה מאוד רגיש עבורי כמי שעבר תקיפה מינית בילדותו אבל חשוב לי
להבהיר שלפחות למזלי לא "אנסו" (במרכאות) אותי ללמוד תורה. שזה בעיניי סוג של
התעללות שעוברים מגיל צעיר מאוד.

הכתיבה שלך מזכירה את גלגל המזל עם רות גונזלס, או בקיצור:
אפשר לקנות אותיות אהו"י?

עמיחי, במילה אחת: בום!

פרפר צהוב, אהבתי את הרגישות שלך והתנגדותך להכללות,
רק להזכירך כי אתה נוטה בעצמך להכליל דתיים / חרדים / ימניים.

מאין לך למה חילונים מצפים? והאם כל החילונים עשויים מיקשה אחת?

מתאים או לא, אין כאן דבר ממשי על הספר ותוכנו

מה רע באירוטיקה?

על מה אתה מדבר?