ביקורת ספרותית על אל תאמינו - ההמשך בספר - חטופה מאת צ'רלי דונלי
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 26 בינואר, 2023
ע"י yaelhar


#
פעם, כשקראתי ספר מתח גרוע במיוחד, שהשלים רצף של ספרי מתח לא משהו, ביקשתי מחברי פה להמליץ לי על ספרי מתח טובים. קיבלתי רשימה נאה בהחלט של ספרים, מתוכה כבר קראתי חלק. גם הספר הזה היה ברשימה בזכות הביקורת של מסמר עקרב. הספר, לפחות שלושה רבעים ממנו, הצדיק את אמוני בחברַי ובהמלצותיהם. תודה רבה, ידידי.

כשאני מדמיינת את עצמי בכלא – מקום סגור, רעש קבוע, אנשים מתוסכלים שסף האלימות שלהם נמוך במיוחד, אנשי צוות שבמקרה הטוב אדישים ובמקרה הרע רעים – אני מודה על מזלי הטוב שהרחיק אותי מהצרה הזו. אם יש משהו שמחמיר את המצוקה מהמצב הזה, הוא להיות כלוא כחף מפשע. מישהו רצה לסגור מהר תיק, אינטרסים שונים ואגו גרמו לעיוותים בחקירה, טעויות מכוונות שגרמו לחף מפשע לאבד את החופש ולחיות חיים שלא נועדו לו.

סיפור המסגרת קצת שונה מסיפורי מתח אחרים. אין פה בלש המוביל את החקירה, אלא יוצרת סרטים דוקומנטריים, שעוסקת בנושא שמעניין המון צופים היום: "פשע אמיתי". היא בוחנת מקרים של אנשים שהואשמו, לטענתם, לא בצדק וכבר יצא לה לשחרר אסירים חפים מפשע. ובכן, היא מקבלת את פניית גרייס סיבולד, אסירה הכלואה במדינה קטנה בקאריביים, שהואשמה לפני עשר שנים ברצח החבר שלה, שם. יוצרת הדוקו מתכננת עשרה פרקים, בהם הצופים יהיו שותפים לתגליות כמעט בזמן אמת.

חלקו הראשון של הספר נראה אמין – הוא מתאר עבודה של יוצר סרטים דוקומנטריים, מתאר את חלקי הסרט שיוקרנו ואת הראיונות המקדימים. כאמור אמין ואף די מעניין – אבל לגמרי לא מותח. כמו שמקובל בז'אנר לקראת הרבע האחרון של הספר העלילה מקבלת תאוצה, כמה תפניות, חלק מהתעלומה נפתר, המתח קצת עולה והקורא(ת) מקבל תמורה לזמנו. בדרך יש כמה כשלים לוגיים, וכמה כשלים בתכנון הסיפור וגם הנחת תשתית לספר הבא, שהקורא(ת) מנסה לא להתקטנן לגביהם. יש פה גם סיפור משנה שלא ברור למה נוסף כי אינו קשור ואינו תורם לסיפור המרכזי.

אבל... הפיתרון מופרך במיוחד, גם בהשוואה למופרכות המובנית בז'אנר הזה. כל החלק הראשון, האמין פחות או יותר של הספר, מתבזבז באחת כאשר אתה מבין מה עומד מאחורי הפשע הזה. בקטע הזה דונלי ברא זן מיוחד של אנשים שיתאימו לעלילה שהוא רקם. האמת היא שזה המצב בהרבה ספרי מתח: הסופר/ת משקיע/ה בטוויית סיפור מרתק ומותח ולא מצליח/ה להתיר את הסבך אותו יצר.

אז מה אני אומרת? חלקו הראשון של הספר הבטיח, את מה שסופו לא קיים. לא מצב חריג לקוראי ספרי מתח או למאמינים להבטחות של פוליטיקאים לפני הבחירות.

1/2


28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה רבה, חני
אני חושבת שהכל שוקע. כל הספרים שאנחנו קוראים, כל הסרטים, כל החלומות, כל הנופים... הכל הופך אותנו למה שאנחנו, אפילו אם לא זוכרים בדיוק.
חני (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
אוהבת מתח אבל לא קוראת
כי ספרי מתח לא שוקעים אצלי ופחות מאתגרים.
כמו תמונה שרואים מחלון המכונית ונעלמת.
אז שמחה שמישהו אחר מביא.

yaelhar (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה רבה, אהוד.
אין לי שום דבר נגד ספרים חד-פעמיים. בניגוד לעבר, אני קוראת רק מספר זעום של ספרים פעם שניה. פשוט אין לי זמן... כך שגם ספרים שאינם ספרי מתח, ונמצאים אצלי בספרייה, לא סביר שאקרא פעם נוספת. קריאה עבורי היא תחביב. אני קוראת בלי תכנון או שיטה ספרים מז'אנרים שונים.
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
יעל, אני חושב שאני מבין למה פאלפ מתכוון. לא שאני לא ממש מתחבר לג'אנר הזה אלא
שלדעתי רוב הספרים הם חד פעמיים, וזאת מסיבה פשוטה שהמתח מצליח לעבוד עליי
רק פעם אחת. אם אני כבר קורא ספר כזה פעם נוספת זה בכדי להבחין בדברים שבמקרה
אולי פספסתי. כשם שקורה עם סרטים בג'אנר הזה, אחרי שלומדים מי האוייב ואלו
מהתכסיסים שלו עובדים ואלו לא זה הורס את האקשן.
yaelhar (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
Pulp_Fiction אפשר להבין ממה שכתבת וגם ממה שלא כתבת, שאתה לא חובב ספרות מתח. אין דבר...
yaelhar (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה רבה, מורי.
אתה צודק. אלה שמצליחים לאמץ את השיטה, מן הסתם הספרים שלהם זוכים בסוף, שמשאיר אותם בתודעה.
yaelhar (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
כשאני כותבת ביקורת, אני יותר מוחקת משאני כותבת. כך היה גם הפעם לגבי ההערה המדוברת...
yaelhar (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
חן - תודה על ההמלצות. חלק מהספרים שציינת קראתי.
יש לי רשימה "מה שהמליצו לי חברי בתחום המתח" שאפשר למצוא בדף שלי, בין הרשימות השונות. הוספתי הערות בספרים שכבר קראתי, לגבי הסכמה/אי הסכמה עם ההמלצות.
yaelhar (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
תודה רבה, זאבי.
אני חושבת שיש בלבול בין אמינות והיתכנות. רוב ספרי המתח - ודי הרבה מסיפורי הדרמה - הם בעלי היתכנות נמוכה עד אפסית. אחרת לא יהיו להם קוראים. אמינות היא יכולתו של הסופר לשכנע את הקורא, שהמצב אותו הוא מתאר בספרו יכול היה לקרות. הדוגמה (הנדירה) הוא ספרה של גילטרו "התוכנית". היתכנות אפסית אמינות גבוהה.
מבחינתי חוסר אמינות אינו מאפשר לי להנות באמת מהספר.
Pulp_Fiction (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
מעניין כתבת. איכשהו אף פעם לא הרגשתי מתח לפני קריאת ספר מתח.
מורי (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
פעם עסקתי באדריכלות בגרוש. 186 בתים שרטטתי בלי שלמדתי אי פעם שרטוט או אדריכלות. תחביב.

מה אני מנסה לומר? בתחביב הזה הייתי לוקח קטע מבית, משפר אותו לטעמי ובונה סביבו בית. למה כותבי ספרי מתח לא לוקחים סיום מהמם ובונים לפניו ספר?
ראובן (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
אמרת הכל במשפט האחרון -)
חן (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
אני לא קוראת המון ספרי מתח
אבל אני יכולה להמליץ לך על כמה
יש סדרה של ג'ון ורדון ממש טובה והסדרה שעל אריקה פוסטר של רוברט ברנדיזה גם מוצלחת מאוד.
בודדים אני נהנהתי מחיה רעה, איש הערמונים, המושבעים, המטופלת השקטה ואיש הלחישות.
אשמח לשמוע איזה ספרים המליצו לך באמת.

חן (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
אני גם מאוד אהבתי .
אומנם אני חושבת שהראשון היה יותר טוב אבל באמת הסוף גרם לי לא להאמין.

זאבי קציר (לפני שנתיים ו-8 חודשים)
אני אהבתי מאד את הספר הזה.
אכן, הפתרון לתעלומה לא התיישב עם ההיגיון שלי ואופן סיום הספר נתן לי תחושה שהוא לא נגמר וזה בעצם חלק ראשון שמהווה פתח להמשך הסיפור בספר הבא...
בניגוד אלייך יעל, אינני מעניק יתר חשיבות לנושא האמינות בספרי מתח או ריגול בדיוניים מהסוג הזה (שלא כמו למשל בספריה של אגאתה כריסטי או ג'ון לה-קארה) ולכן מבחינתי הוא מומלץ לקריאה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ