ביקורת ספרותית על אל תאמינו - ההמשך בספר - חטופה מאת צ'רלי דונלי
ספר בסדר

---

#
פעם, כשקראתי ספר מתח גרוע במיוחד, שהשלים רצף של ספרי מתח לא משהו, ביקשתי מחברי פה להמליץ לי על ספרי מתח טובים. קיבלתי רשימה נאה בהחלט של ספרים, מתוכה כבר קראתי חלק. גם הספר הזה היה ברשימה בזכות הביקורת של מסמר עקרב. הספר, לפחות שלושה רבעים ממנו, הצדיק את אמוני בחברַי ובהמלצותיהם. תודה רבה, ידידי.

כשאני מדמיינת את עצמי בכלא – מקום סגור, רעש קבוע, אנשים מתוסכלים שסף האלימות שלהם נמוך במיוחד, אנשי צוות שבמקרה הטוב אדישים ובמקרה הרע רעים – אני מודה על מזלי הטוב שהרחיק אותי מהצרה הזו. אם יש משהו שמחמיר את המצוקה מהמצב הזה, הוא להיות כלוא כחף מפשע. מישהו רצה לסגור מהר תיק, אינטרסים שונים ואגו גרמו לעיוותים בחקירה, טעויות מכוונות שגרמו לחף מפשע לאבד את החופש ולחיות חיים שלא נועדו לו.

סיפור המסגרת קצת שונה מסיפורי מתח אחרים. אין פה בלש המוביל את החקירה, אלא יוצרת סרטים דוקומנטריים, שעוסקת בנושא שמעניין המון צופים היום: "פשע אמיתי". היא בוחנת מקרים של אנשים שהואשמו, לטענתם, לא בצדק וכבר יצא לה לשחרר אסירים חפים מפשע. ובכן, היא מקבלת את פניית גרייס סיבולד, אסירה הכלואה במדינה קטנה בקאריביים, שהואשמה לפני עשר שנים ברצח החבר שלה, שם. יוצרת הדוקו מתכננת עשרה פרקים, בהם הצופים יהיו שותפים לתגליות כמעט בזמן אמת.

חלקו הראשון של הספר נראה אמין – הוא מתאר עבודה של יוצר סרטים דוקומנטריים, מתאר את חלקי הסרט שיוקרנו ואת הראיונות המקדימים. כאמור אמין ואף די מעניין – אבל לגמרי לא מותח. כמו שמקובל בז'אנר לקראת הרבע האחרון של הספר העלילה מקבלת תאוצה, כמה תפניות, חלק מהתעלומה נפתר, המתח קצת עולה והקורא(ת) מקבל תמורה לזמנו. בדרך יש כמה כשלים לוגיים, וכמה כשלים בתכנון הסיפור וגם הנחת תשתית לספר הבא, שהקורא(ת) מנסה לא להתקטנן לגביהם. יש פה גם סיפור משנה שלא ברור למה נוסף כי אינו קשור ואינו תורם לסיפור המרכזי.

אבל... הפיתרון מופרך במיוחד, גם בהשוואה למופרכות המובנית בז'אנר הזה. כל החלק הראשון, האמין פחות או יותר של הספר, מתבזבז באחת כאשר אתה מבין מה עומד מאחורי הפשע הזה. בקטע הזה דונלי ברא זן מיוחד של אנשים שיתאימו לעלילה שהוא רקם. האמת היא שזה המצב בהרבה ספרי מתח: הסופר/ת משקיע/ה בטוויית סיפור מרתק ומותח ולא מצליח/ה להתיר את הסבך אותו יצר.

אז מה אני אומרת? חלקו הראשון של הספר הבטיח, את מה שסופו לא קיים. לא מצב חריג לקוראי ספרי מתח או למאמינים להבטחות של פוליטיקאים לפני הבחירות.

1/2

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על אל תאמינו - ההמשך בספר - חטופה