ביקורת ספרותית על סערה אדומה עולה מאת טום קלנסי
ספר בסדר

---

תסריט מופרך מבחינה פוליטית - זאת החולשה הבסיסית והעיקרית של ספר זה.

א. איך יתכן להעלות על הדעת מצב בו כוחות נאט"ו נלחמים בצבא ברית-המועצות במשך מספר שבועות, תוך צבירת אבידות לא מעטות, כאשר הבית הלבן, מחלקת המדינה ומשרד ההגנה אינם מעורבים כלל במתרחש? - הם אינם מוזכרים כלל בספר המשתרע על 696 עמודים! - כלומר, אנו אמורים להאמין שהמנהיגות הפוליטית של ארה"ב מסוגלת להשקיף על מהלכי המלחמה - שכולם מתבצעים בכלי נשק קונבנציונאליים בלבד (יש אמנם דיון, בצד הסובייטי בכלי נשק לא קונבנציונאליים, אך הם אינם מופעלים) - בשוויון נפש מוחלט, בבחינת "ישחקו הנערים לפנינו" - כאשר מדובר בהתנגשות ישירה בין שתי מעצמות-על גרעיניות?

ב. הספר הופיע במקור האנגלי באוגוסט 1986 - זמן קצר אחרי הפיצוץ בצ'רנוביל בחודש אפריל של אותה שנה - ואפשר בהחלט להבין את החשדנות כלפי ברית-המועצות בשלב הראשון של מימשל גורבצ'וב - והמחבר טווה כאן מערכת של תככים פנימיים בקרמלין שנראית סבירה למדי - אבל, וזה אבל גדול - 40 שנה ומעלה לאחר ראשית המלחמה הקרה כבר אפשר היה להבחין שברית-המועצות נזהרת מאוד מפני התנגשות צבאית ישירה עם ארה"ב - וכאשר הייתה סכנה להידרדרות כזאת - שליטי ברית-המועצות העדיפו להתקפל ולא לגלוש ללחימה מול ארה"ב - כך היה בימי משבר איראן ב-1945 - 1946 כאשר ארה"ב לחצה על בריה"מ לפנות את כוחותיה מצפון איראן, כך היה בעת משבר ברלין ב-1948 - 1949 כאשר ארה"ב הפעילה רכבת אווירית מסיבית למערב-ברלין כדי לסכל את המצור שניסתה בריה"מ להטיל על העיר, כך היה בעת משבר הטילים בקובה ב-1962 - בריה"מ ניהלה כמובן מערכת תעמולה נמרצת נגד המערב, הפעילה ריגול נרחב והגישה סיוע צבאי ואחר לבעלות בריתה ברחבי העולם - וגם אנו לא רווינו מכך נחת, כידוע - אבל בפירוש לא ששה להלחם ישירות בארה"ב.

ג. זאת אמנם נקודה מינורית - אבל מוזר למדי שברית וורשה - המקבילה הקומוניסטית של ברית נאט"ו אינה מופיעה כלל בספר - בעוד שחברות נאט"ו - גם הקטנות שבהן נלחמות לצידה של ארה"ב. מערב גרמניה נלחמת במרץ ואילו מזרח גרמניה שהייתה ידועה בנוקשותה הקומוניסטית, מסתייגת וחוששת מחורבן גרמניה בשל הידרדרות לשימוש בנשק לא קונבנציונאלי.

ד. בצד החיוב בספרו של טום קלאנסי (1947 - 2013) - בכל זאת הענקתי לו שלושה כוכבים - יש לציין קודם כל את מיומנותו בכתיבה טכנו-צבאית - ואגב, לא היה מזיק אם במהדורה העברית היו מכניסים נספח קצר ובו פירוט כל כינויי כלי הנשק המופיעים בספר - האם הקורא העברי אמור לדעת שהמטוס המכונה בנאט"ו בדג'ר (Badger) הוא לא אחר מאשר מיודענו - טופולב Tu-16 ? ומי שלא שירת בחיל-הים אמור לדעת מה ההבדל בין סונאר אקטיבי ופאסיבי?

ה. דבר נוסף לזכותו של טום קלאנסי - הקרדיט שהוא נותן ללארי בונד, ממציא משחקי מערכה, בעיקר ימיים - הוא בעצם מכנה אותו שותף לכתיבת הספר אף כי רק שמו של קלאנסי מופיע על העטיפה.

ו. הספר יצא תחילה בספרית מעריב ב-1988 בשני כרכים. המהדורה הנוכחית היא מהדורה משולבת בכרך אחד - ובכריכה רכה - שהוצאת מודן הדפיסה ב-2012.

ספרית מעריב כבר אינה קיימת - כמו הוצאות לאור רבות בתולדות המו"לות העברית - האם לא היה מן הראוי לציין במקרים כאלה , בהם הספר נדפס מחדש, ללא שינוי, בהוצאה אחרת - מה הייתה ההוצאה המקורית ומתי נדפס הספר לראשונה? אולי כדאי היה לחוקק חוק בעניין זה.

המחיר המודפס בגב הספר הוא 108 ש"ח - אבל אני מצאתי אותו באגף המציאות ב-10 ש"ח בלבד - אז אולי אין לי סיבה לקטר כל כך!

» ביקורות נוספות של יב
» ביקורות נוספות על סערה אדומה עולה