יש כאן קיצור ועיבוד של 10 ספרים ידועים.
לא ברור מדוע מי שקיצר(ה) ועיבד(ה) נותר(ה) בעילום שם.
אפשר רק לקוות שילדים בני 10 שיקראו ספר זה, ירצו לקרוא את הספרים בשלמותם ולא יסתפקו בגירסה המקוצרת, אבל בעידן הטיק-טוק קשה לדעת.

התחלה מבטיחה - עם סוף מאכזב

תסריט מופרך מבחינה פוליטית - זאת החולשה הבסיסית והעיקרית של ספר זה.

א. איך יתכן להעלות על הדעת מצב בו כוחות נאט"ו נלחמים בצבא ברית-המועצות במשך מספר שבועות, תוך צבירת אבידות לא מעטות, כאשר הבית הלבן, מחלקת המדינה ומשרד ההגנה אינם מעורבים כלל במתרחש? - הם אינם מוזכרים כלל בספר המשתרע על 696 עמודים! - כלומר, אנו אמורים להאמין שהמנהיגות הפוליטית של ארה"ב מסוגלת להשקיף על מהלכי המלחמה - שכולם מתבצעים בכלי נשק קונבנציונאליים בלבד (יש אמנם דיון, בצד הסובייטי בכלי נשק לא קונבנציונאליים, אך הם אינם מופעלים) - בשוויון נפש מוחלט, בבחינת "ישחקו הנערים לפנינו" - כאשר מדובר בהתנגשות ישירה בין שתי מעצמות-על גרעיניות?

ב. הספר הופיע במקור האנגלי באוגוסט 1986 - זמן קצר אחרי הפיצוץ בצ'רנוביל בחודש אפריל של אותה שנה - ואפשר בהחלט להבין את החשדנות כלפי ברית-המועצות בשלב הראשון של מימשל גורבצ'וב - והמחבר טווה כאן מערכת של תככים פנימיים בקרמלין שנראית סבירה למדי - אבל, וזה אבל גדול - 40 שנה ומעלה לאחר ראשית המלחמה הקרה כבר אפשר היה להבחין שברית-המועצות נזהרת מאוד מפני התנגשות צבאית ישירה עם ארה"ב - וכאשר הייתה סכנה להידרדרות כזאת - שליטי ברית-המועצות העדיפו להתקפל ולא לגלוש ללחימה מול ארה"ב - כך היה בימי משבר איראן ב-1945 - 1946 כאשר ארה"ב לחצה על בריה"מ לפנות את כוחותיה מצפון איראן, כך היה בעת משבר ברלין ב-1948 - 1949 כאשר ארה"ב הפעילה רכבת אווירית מסיבית למערב-ברלין כדי לסכל את המצור שניסתה בריה"מ להטיל על העיר, כך היה בעת משבר הטילים בקובה ב-1962 - בריה"מ ניהלה כמובן מערכת תעמולה נמרצת נגד המערב, הפעילה ריגול נרחב והגישה סיוע צבאי ואחר לבעלות בריתה ברחבי העולם - וגם אנו לא רווינו מכך נחת, כידוע - אבל בפירוש לא ששה להלחם ישירות בארה"ב.

ג. זאת אמנם נקודה מינורית - אבל מוזר למדי שברית וורשה - המקבילה הקומוניסטית של ברית נאט"ו אינה מופיעה כלל בספר - בעוד שחברות נאט"ו - גם הקטנות שבהן נלחמות לצידה של ארה"ב. מערב גרמניה נלחמת במרץ ואילו מזרח גרמניה שהייתה ידועה בנוקשותה הקומוניסטית, מסתייגת וחוששת מחורבן גרמניה בשל הידרדרות לשימוש בנשק לא קונבנציונאלי.

ד. בצד החיוב בספרו של טום קלאנסי (1947 - 2013) - בכל זאת הענקתי לו שלושה כוכבים - יש לציין קודם כל את מיומנותו בכתיבה טכנו-צבאית - ואגב, לא היה מזיק אם במהדורה העברית היו מכניסים נספח קצר ובו פירוט כל כינויי כלי הנשק המופיעים בספר - האם הקורא העברי אמור לדעת שהמטוס המכונה בנאט"ו בדג'ר (Badger) הוא לא אחר מאשר מיודענו - טופולב Tu-16 ? ומי שלא שירת בחיל-הים אמור לדעת מה ההבדל בין סונאר אקטיבי ופאסיבי?

ה. דבר נוסף לזכותו של טום קלאנסי - הקרדיט שהוא נותן ללארי בונד, ממציא משחקי מערכה, בעיקר ימיים - הוא בעצם מכנה אותו שותף לכתיבת הספר אף כי רק שמו של קלאנסי מופיע על העטיפה.

ו. הספר יצא תחילה בספרית מעריב ב-1988 בשני כרכים. המהדורה הנוכחית היא מהדורה משולבת בכרך אחד - ובכריכה רכה - שהוצאת מודן הדפיסה ב-2012.

ספרית מעריב כבר אינה קיימת - כמו הוצאות לאור רבות בתולדות המו"לות העברית - האם לא היה מן הראוי לציין במקרים כאלה , בהם הספר נדפס מחדש, ללא שינוי, בהוצאה אחרת - מה הייתה ההוצאה המקורית ומתי נדפס הספר לראשונה? אולי כדאי היה לחוקק חוק בעניין זה.

המחיר המודפס בגב הספר הוא 108 ש"ח - אבל אני מצאתי אותו באגף המציאות ב-10 ש"ח בלבד - אז אולי אין לי סיבה לקטר כל כך!

שני הכרכים יצאו ב-1977 - והם ממוספרים ככרכים 14 - 15 בסדרת ספרי כתרי - סדרה ב'.

התרגום - של עדית זרטל - נאה, אבל - וזה אבל גדול מאוד וגם חבל מאוד שזה כך - מדובר בתרגום מקוצר!

זאת הסיבה שהענקתי לספר מפורסם זה רק 4 כוכבים ולא 5.

לא ברור לי אם מדובר במדיניות מכוונת של ההוצאה או בהחלטתה הבלעדית של המתרגמת - אבל זהו המצב:

שני הכרכים בתרגום העברי מכילים 312 עמודים.

בתרגום האנגלי שיצא בהוצאת פנגווין ב-1994 יש 382 עמודים וגם כמות השורות גדולה יותר - 46 שורות בעמוד לעומת 34 שורות לעמוד בתרגום העברי.

דבר זה עורר בי חשד ואכן כשהתחלתי להשוות בין התרגומים מצאתי לעתים לא רק קטעים קטנים וגדולים שהושמטו אלא גם עמודים שלמים שהתרגום העברי מדלג עליהם!

בסדרה המביאה את מיטב הקלאסיקה של הספרות לנוער, היו חייבים להקפיד על תרגום מלא, ללא השמטות וקיצורים.

אולי צריכה להיות אמנה שתחייב את כל המתרגמים וההוצאות לאור לעשות כן - מה דעתכם?

מספר הערות נוספות:
1. לא ברור מדוע שמו הפרטי של הסופר נדפס כאן בצורה ג'ול - היה צריך לכתוב ז'ול כפי שמקובל וכפי שמתאים יותר להגייה הצרפתית של שם זה.

2. בשם הספר כתוב במקור 20,000 ליגות - lieues בצרפתית ובתרגום האנגלי - leagues.
הליגה, שהמתרגמת קוראת לה פרסה (השקולה במקורותינו ל-4 מילים) - שקולה ל-4 קילומטר בספרו של ז'ול ורן - למידת מרחק זו היו ערכים אחרים במהלך ההיסטוריה.
נובע מכך שהצוללת של קפיטן נמו שטה מרחק של 80,000 קילומטר מתחת למים - כלומר פעמיים היקף כדור הארץ בקירוב.

3. העומק המירבי אליו הגיעה הצוללת - נוטילוס - מופיע בעמוד 231 בחלק ב' - והוא 4 ליגות (פרסות) - כלומר 16 קילומטר.
ראוי לזכור שהספר הופיע בצרפתית ב-1870 - היום ידוע שהמקום העמוק ביותר באוקיינוסים - תהום צ'לנג'ר בשקע מריאנה שבאוקיינוס השקט - מגיע "רק" ל-11.022 קילומטר.

300 שנה בדיוק מלאו היום להוצאתו לאור של ספר קלאסי זה - הדבר אירע, לפי וויקיפדיה האנגלית - ב-25 באפריל 1719. בלקסיקון אופק לספרות ילדים, בערך על דניאל דפו - כרך א', עמ' 189, טור שמאל - כתוב אוקטובר 1719 וזו טעות.

כאשר מדובר בספר מפורסם כל כך, אין צורך להכביר במלים אבל הנה מספר הערות המבוססות על וויקיפדיה האנגלית:

1. הספר הידוע הוא חלק א' - ובעקבותיו באו חלק ב' שיצא גם הוא ב-1719 וחלק ג' שיצא ב-1720. שני החלקים האחרים לא זכו באותה מידה של הצלחה.

2. בחלק א' מסופר על יציאתו של רובינזון קרוזו לנדודיו ב-1651, נחיתתו על האי הבודד ב-1659 וחייו שם עד סוף 1686 - הוא חוזר לאנגליה ב-1687.

3. בחלק ב' מתוארות הרפתקאות נוספות של רובינזון קרוזו בשנים 1693 - 1705. הוא חוזר לאי שלו, משליט סדר בקרב המתישבים שהותיר שם, נוסע לדרום אמריקה ובדרך נתקל בקניבלים. בקרב איתם נהרג ששת וגופתו נקברת בים. מברזיל הוא נוסע למדגסקר דרך כף התקווה הטובה, מסתכסך בהמשך הדרך עם מלחיו וננטש במפרץ בנגל. משם הוא מצליח להגיע לדרום-מזרח אסיה ולסין עצמה. הוא ממשיך משם לסיביר ומגיע עד ארכנגלסק ומשם דרך המבורג והאג חוזר ללונדון.

4. בחלק ג' אין בעצם סיפור מסע אלא שורה של מסות והגיגים של רובינזון קרוזו על מסעותיו.

5. לגבי התרגום המופיע כאן - אשר ברש תרגם את הספר בתרפ"א/1921 בהוצאת ועדת החינוך - המחלקה לספרות יפה. לפי המידע המופיע בקטלוג הספריה הלאומית הספר הכיל 339 עמודים. כותרת הספר הייתה: חייו וקורותיו של רובינסון קרוזו.
ב-1943 יצאה "מהדורה חדשה משופרת ומתוקנת" בהוצאת מסדה שהכילה רק 178 עמודים - בקטלוג הספריה הלאומית נרשם שהחלק השני הושמט ממהדורה זו. מכאן ניתן ללמוד שהמהדורה הראשונה מ-1921 כללה את חלק א' וחלק ב'. מעתה ואילך כללו כל המהדורות בהוצאת מסדה רק את חלק א'.
ב-1967 יצאה מהדורה מחודשת של הספר בהוצאת מסדה ובה 173 עמודים וכן איורים מאת פלוצי.
ב-1980 יצאה המהדורה המופיעה כאן, גם היא בהוצאת מסדה - 166 עמודים (ולא 91 כפי שנכתב כאן למעלה) עם איורים מאת סימונה ליפשיץ.
הספר נקרא כאן: רובינסון קרוזו חייו וקורותיו.

6. התרגום של אשר ברש כתוב בעברית יפה אך אינו תרגום מלא. בנוסח המלא באנגלית שיצא בהוצאת פינגווין יש 298 עמודים ובהם 42 שורות לעמוד ואילו במהדורה הנוכחית 166 עמודים ובהם 30 שורות בעמוד. הקטע האחרון המופיע בעברית נמצא באנגלית בעמוד 272 - כלומר 26 העמודים האחרונים לא תורגמו כלל וכבר בפרקים הראשונים יש השמטות וקיצורים. לא ידוע לי איך נהג אשר ברש במהדורה הראשונה של התרגום - לא קראתי מהדורה זו המצויה במחסן הספריה הלאומית - אך יש להניח שהתמונה אינה שונה בהרבה - גם לגבי חלק ב'.

7. תרגומים מלאים של חלק א' - צבי ארד - 1960, אברהם בירמן - 1965, סיגל אדלר - 2006.

תרגום מלא לחלק ב' - אברהם בירמן - 1965 - שני החלקים יצאו בסדרת דן חסכן - למיטב זכרוני חלק א' יצא בכריכה כחולה וחלק ב' בכריכה ירוקה.

חלק ג' - לא תורגם לעברית, למיטב ידיעתי.

8. מי שרוצה להקשיב לשני החלקים הראשונים בשלמותם באנגלית יכול למצוא אותם ביוטיוב בצורת Audiobook - חלק א' נמשך למעלה מ-11 שעות וחלק ב' קצת למעלה מ-9 שעות.

9. בסך הכל נהניתי לקרוא את תרגומו של אשר ברש ומכיוון שרכשתי ספר זה במצב חדש לגמרי במחיר הזדמנותי של עשרה ש"ח זו הייתה בהחלט מציאה.

אנציקלופדיה מעין כוללת 13 כרכים שיצאו בין תש"ט/1949 ל-תשכ"ג/1962 בהוצאת יוסף שרברק.

עורך הסידרה: ז. אריאל = שלמה זלמן אריאל.
איור העטיפות: בינה גבירץ-שטקליס.
הסידרה כולה בניקוד מלא - הכרכים אינם ממוספרים.

כל כרכי הסידרה נושאים הקדשה לזכרה של בתו היחידה של המו"ל - ברוריה שרברק ז"ל שנפטרה ב-1934, בגיל 10.

1. עולמנו - כתבו: א.דובניקוב, ד. כיטוב. ערך: ז. אריאל. תש"ט/1949.
פרקים במיגוון נושאים - אסטרונומיה, כדור הארץ והחיים עליו, גוף האדם.
א. דובניקוב = אהרן דובניקוב.
ד.כיטוב = דב כיטוב.

2. טכניקה - כתב: א. ב. נון. ערך: ז. אריאל. תש"י.
פרקים בתולדות הטכנולוגיה.
א.ב. נון = יצחק אבנון.

3. גדולי עולם - כתב: א. ב. נון. ערך: ז. אריאל. תשי"א.
פרקי הספר: הוגי דעות, כובשים, מדינאים, לוחמי חירות, רופאים, ציידי חיידקים, מגלי ארצות, מגלי שפונות, מייסדי דתות.

4. האדם בתבל - כתבו: ז. אריאל, אוריאל עקביא. תשי"א.
סקירת אורחות חייו של האדם מימי קדם ואחר כך עמים ושבטים ברחבי העולם.

5. מעיני האמנות - כתב: ד"ר ש. פ. קלעי. ערכו: ז.אריאל, א. לרנר. תשט"ו.
תולדות האמנות מימי האדם הקדמון ועד האמנות הגותית במאה השלוש-עשרה, כולל פרקים על אמנות האיסלם, הודו, סין ויפן.
ש.פ. קלעי = שרגא פיבל קלעי.
א. לרנר = אריה לרנר.

6. ימות עולם - כתב: ז. אריאל. תשי"ד.
תולדות האנושות מהאדם הקדמון ועד מלחמת העולם הראשונה.

7. גבורים וקדושים - ערך והתקין לדפוס: ז. אריאל. 1955.
לקט מקורות היסטוריים וקטעי סיפרות (פרוזה שירה, מחזות) בתולדות עם ישראל, מאבקיו וסיבלותיו ממרידות היהודים נגד הרומאים ועד מלחמת העצמאות.

8. מורשת אבות - כתבו: י. אמוראי, ז. אריאל. תשט"ז.
בחלק הראשון - בית הכנסת, חגי ישראל ומנהגיהם. בחלק השני - התנ"ך, תרגומיו ופרשניו - עד מנדלסון. חלק שלישי - המשנה, התלמוד והפוסקים - עד רבי יוסף קארו ורבי משה איסרליש (הרמ"א).
י. אמוראי = יעקב אמוראי.

9. גדולים בישראל - כתבו: י. ספיבק, ד"ר ש. פ. קלעי. 1956.
פרקי הספר: מצביאים ומפקדים, פילוסופים, היסטוריונים, מדינאים, תוכנים, בנות ישראל מפורסמות, מנודים ונידחים, תיירים, מהפכנים, מקדשי כבוד ישראל, שתדלנים ונדבנים, מחוללי תנועות, כיסופי גאולה חולמים ולוחמים. הכרך פותח ביהודה המכבי ומסיים בחיים וייצמן.
י. ספיבק = יצחק ספיבק.

10. אמני מופת בחייהם וביצירתם - מג'וטו עד ורמיר. כתב: אריה לרנר. 1957.
כרך זה הוא המשך לכרך 5 - המיקוד כאן הוא על תקופת השיא של האמנות באיטליה ובארצות השפלה בין המאה השלוש-עשרה למאה השבע-עשרה.

11. מדינות ערב - מאת מנחם קפליוק. 1958.
הספר אינו עוסק בכל מדינות ערב אלא רק במדינות חצי האי ערב - תימן כולל איזור עדן בו היו אז מדינות חסות בריטיות - וערב הסעודית. ב-1960 יצאה מהדורה מורחבת בה נוספו גם מדינות המפרץ הפרסי ובה כ-80 עמוד מעבר למהדורה הראשונה. מהדורה שיצאה ב-1963 זהה, כנראה, למהדורה השניה.

12. אלים ודתות - ערכו: ז. אריאל, ב. קרוא. 1959.
סקירה על הדתות מימי קדם ואילך בשילוב פרקים מהמיתולוגיות השונות. יש חפיפה מסויימת עם הפרק על מייסדי דתות בכרך 3 - גדולי עולם.
ב. קרוא = ברוך קרוא.

13. תבל ומלואה -פרקי קריאה באסטרונומיה וגיאולוגיה. כתב: ד"ר ש. פ. קלעי. תשכ"ג/1962.
בסוף הכרך גם פרקים על האדם הקדמון ותורת האבולוציה. הכרך האחרון בסידרה חוזר בעצם לחלק הראשון בכרך 1 - עולמנו - שיצא 13 שנים לפני כרך זה - גם שם ניתן למצוא פרקים באסטרונומיה וגיאולוגיה.

מיספר הערות:

א. כמעט מיותר לומר שלסידרה זו יש היום ערך נוסטלגי בעיקר - אבל אני בהחלט בעד נוסטלגיה כשמדובר בספרים!
ב. בסוף כל כרך יש תוכן מפורט אבל אין מפתח עניינים.
ג. יש מדי פעם טעויות דפוס וטעויות בתעתיק העברי של מונחים לועזיים וכן אי דיוקים בתאריכים ושאר פרטים קטנים.
ד. המידע על מספר הכרכים בסידרה ושנות ההוצאה המקוריות לקוח מקטלוג הספרים הארצי - uli.nli.org.il - ושם גם מופיע הפענוח המלא של שמות המחברים.
ה. על אנציקלופדיה זו ועל מרבית כותביה ועל המו"ל יוסף שרברק יש ערכים בוויקיפדיה העברית.

א. תרגום זה יצא לראשונה ב-1983.
ב. בספר שלושה חלקים -
חלק ראשון - הניצולים מן האוויר - 22 פרקים.
חלק שני - האיש שהופקר - 20 פרקים.
חלק שלישי - תעלומת האי - 20 פרקים.
ג. במהדורה זו שלושת החלקים נדפסו בשני כרכים המכילים בסך הכל 413 עמודים - ולא 64 כפי שנכתב כאן בטעות.
ד. הספר משלים ומסיים שני ספרים ידועים קודמים של המחבר:
ילדי רב החובל גרנט
20,000 מיל מתחת למים
ה. בוויקיפדיה העברית ערך מפורט על ספר זה (וכן על שני הספרים האחרים שציינתי כאן)
ו. לסיכום יש לציין כי ספר זה שייך לאותה סוגה ספרותית הנקראת "רובינזונדות" - כלומר ספרים שנכתבו בהשפעת הספר "רובינזון קרוזו" מאת דניאל דפו, שיצא ב-1719. כאן לא מדובר בניצול אחד אלא בצוות מלוכד ולכן הוא מזכיר יותר את "משפחת רובינזון השוויצרית".

א. הספר יצא במקור ב-1877 ונקרא בצרפתית - Les Indes Noires.
ב. נדפס לראשונה בעברית ב-1960, בהוצאת עמיחי בתרגומו ועיבודו של שלמה סקולסקי (1912 - 1982), שתירגם ספרים נוספים של ז'ול וורן בהוצאה זו.
ג. למרות שמו של הספר - והציור היפה על עטיפתו - הספר אינו עוסק כלל בהודו אלא בסיפור מיסתורין המתרחש במכרה פחם במעמקי סקוטלנד.
ומה פירוש השם - הודו השחורה?
לפי מה שכתוב בראשית הספר - בעמוד 6 - זהו הכינוי שנתנו האנגלים למכרות הפחם הנרחבים בארצם, אשר העשירו אותה לא פחות מהודו שהייתה אז חלק מהאימפריה הבריטית.
ד. למרות שהספר יצא לאחר ראשית עידן הנפט - אין כל אזכור לכך והפחם הוא המקור הבלעדי לאנרגיה - ואף מובע חשש שמא יאזלו תוך זמן לא ארוך מאגרי הפחם בעולם.

א. תרגום זה יצא לראשונה ב-1947, בהוצאת יבנה.
בנוסף לסיפור על תום סויר מופיע בספר גם הסיפור הקצר (18 עמודים) - הפיל הלבן שנגנב - שאינו קשור לעלילותיו של תום סויר. זהו סיפורה של חקירה משטרתית, שלומיאלית למדי, בדבר פיל לבן שנגנב מפקיד מימשל בריטי.

ב. תרגום נוסף של הסיפור על תום סויר - מאת אוריאל אופק - יצא ב-1974, בהוצאת כתר - בשם: תום סוייר בשחקים. בספר זה כלול גם הסיפור - תום סוייר בלש.