ביקורת ספרותית על מלחמה וטרפנטין - סדרה לספרות יפה # מאת סטפן הרטמנס
ספר מעולה

---

ספר מיוחד, שמצליח לקשור אומנות הציור עם כתיבה בסגנון מיוחד ועדין,ואירועים בחיי שלושה דורות בבלגיה.
התקופה היא סוף המאה ה 19 ,תחילת המאה העשרים עם מלחמת העולם הראשונה. הפלמים מדברים בשפה פלמית עם ביטוי יהודי "איישמוך" אותו אומרים עם סימן צלב לפני השינה. פירושו " אלוהים ישמור אותך", משהו שנשמע היום בין דוברי אידיש "ישכוח" ל "ישר כוח". חסרי האמצעים הולכים בקבקבים גם כשהם עובדים כנערים בבית יציקה או בעיבוד חלקי בקר לצורך ייצור ג'לטין.
הצורך הקיומי הוא חלק מהיום יום, והרעב הוא בן לוויה קבוע. בצד זה מצליח אורבה הנער שיגיע להיות סב השושלת, לפתח את כשרונו לציור, בתמשיח (פרסקו) או על קנבס ורישומים.
יצר הציור לא סר ממנו גם כשהוא הופך צוער בבית ספר צבאי בבלגיה, (לא ידעתי שהיה כזה דבר), ולאחר מכן, במלחמת העולם השנייה, וכמובן לאחריה.
הוא מסביר לבנו כי יש שתי אפשרויות לצייר , במריחת צבע או ביכולת לדללו לגוון מתאים. "אני מצייר במחיקה".
הספר כתוב מנקודת מבטו של הנכד כמסע גילוי של של הסבא. באהבה, התפעלות ורגש , מלווה בתמונות ובעיקר ציורים של התקופה ומוזיקה.
מומלץ לקרוא את הספר בליווי של גוגל ידידנו. השילוב של ציורי הרנסנס והתמונות שהסב מצייר, מרתק.
בתוך זה מצטיירת התמונה הגדולה. המאבק בין הפלמים לוולונים דוברי הצרפתית. גם כאשר העיר גנט,חושקת ביריד בינלאומי כמו ערים אחרות, כמו פריז, ולהבדיל, תל אביב בגני התערוכה,עולה היריבות בין שתי האוכלוסיות, והצרפתים מנצחים בה. הם גם הקצינים בצבא הבלגי ה"מפואר".
כחלק מקבלת האביב בגנט, מנקות הנשים את הבית מן היסוד וזה הזכיר לי את.. הפסח. נזכרתי תוך כדי קריאה בשיחה עם חברה חרדית שלנו שצחקה על הצורך לנקות כל פינה ומקום "כאילו סנדוויץ' יקפוץ מתוך ספר".
בכלל, הרבה דברים מראים כי "סדנא דארעה חד הוא".אורבה מתגייס לצבא למלחמה. בתוך כך , "נוסדת" תופעת "חיימקה שלי", אמו של אורבה מצליחה להגיע אליו עם אוכל ובגדים למקום הכינוס.
או התופעה בסיום המלחמה "בכל מקום צצים פטריוטים קנאים שבזמן המלחמה עסקו בסחר חשאי עם הגרמנים...בעוד העיתונים מדווחים על הסכם השלום. אנחנו, החיילים ששרדו, יודעים את האמת..".
"זאת ידעו החיילים שהביטו בכול בשתיקה ולא הריעו עם היתר: אווירת האינטימיות האירופאית הושחתה לעד.".
הספר מלא אנקדוטות ותובנות כאלו הן בתחום האישי והן בתחומים אחרים.
המלחמה אינה ממלאת את הספר , אלא תופסת כשליש ממנו. למרות זאת כמה מחשבות עלו בי.
מלחמת העולם הראשונה הייתה "אימון" למלחמה השנייה, במיוחד בגזרה של בלגיה - צרפת.
חייל טוב ונאמן כמו אורבה , אינו מקבל תגמול הולם לביצועיו ויכולותיו.
במישור המשפחתי. הסב מתאהב באמילי היפה שמתה מדלקת ריאות ומקבל במקומה את גבריאל אחותה הקרה שהקוריוזים שלה בנושא מתוארים בצורה משעשעת וחיה.
כמה פנינים מהספר. בתום המלחמה, פונים חיילים גרמנים ומבקשים הדרכה איך להגיע לביתם. התשובה היא " תתחיל בהתחלה ותמשיך הלאה עד הסוף" . זה כמובן הזכיר לי את המשפט האלמותי :" תתחיל הכי מהר שלך ואחר כל תגביר לאט לאט", מהסרט "מבצע סבתה".
ולבסוף קטע שמראה את ההשפעה על נקודת המבט שלנו.
הסב לוקח את בנו ומראה לו את "העגלה או הדובה הגדולה" בשמיים. הוא מספר לו את האגדה במיתולוגיה היוונית שבה הדובה הגדולה, יחד עם הדובה הקטנה,קשורים לקליסטו, בת הלוויה של אלת הציד ארטמיס. כאשר גילתה ארטמיס שקליסטו התעברה מזרעו של זאוס, אבי האלים, בערה בה חמתה והיא נקמה בקליסטו על ידי כך שהפכה אותה לדובה.
הנכד שרוצה לחוות זאת, מביט בשמיים ורואה..עגלה של סופר.
כפי שציינתי, קראתי את הספר בצמוד לגוגל וגיליתי תובנות על ציורים מתקופת הרנסנס, כמו מבט נוסף על יצירות וקטעי יצירות ואומנות הציור. גיליתי את האתר של אסף פלר שעושה עבודה דומה בצורה מרשימה.
הייתי נותן לספר זה ציון גבוה יותר אבל זה המקסימום.
שווה מאוד לאגור פנאי וקשב לספר זה כי השכר לקורא גבוה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על מלחמה וטרפנטין - סדרה לספרות יפה #