יעל, ברגע שכתבת את המושג "סמולנים" ההסקה לגבי פוליטיקה ישראלית מתבקשת. לא סתם רוב המגיבים כאן עברו לפוליטיקה ישראלית.
בכל מקרה, הביקורות שלך הן תמיד תענוג בשבילי בגלל יכולת הניתוח המדהימה שלך והבחנה בין גוונים שונים. כאן יש רק גוון אחד המהדהד את השמאל האמריקאי.

תודה, פרפ"צ על התגובה.
הכללה היא לפעמים הדרך היחידה בה אפשר להתייחס לקבוצות גדולות של אנשים, עם מאפיינים מסויימים. ברור שלא כל הכללה היא השמצה או דחיית השונה.

בלו-בלו גם אם עשיתי הכללות לגבי קבוצה אמריקאית כלשהי
(אני הראשונה שאודה שאין לי שום ידע - או עניין - לגבי הפוליטיקה האמריקאית) את הדוגמאות שהבאתי על טראמפ וגם על מצביעיו ראיתי במו עיני או קראתי במו עיני. לקחת את ההכללה הזו לפוליטיקה הישראלית, להניח, כמו שעשו חלק מהמגיבים הלא-מכלילים פה, מה דעתי הפוליטית עליה מעולם לא כתבתי - זו מתיחה של אי-הכללה קצת גדולה מדי, לעניות דעתי.

יעל, הסקירה טובה מאוד כפי שהיא.
כנראה היה שקט מדי בסימניה בזמן האחרון והאנשים מחפשים אקשן.
אני בספק אם היוצאים כאן נגד הכללות לא עשו הכללה מימיהם, ואני לא מכיר דרך לדבר על קבוצה של מיליוני אנשים בלי לעשות הכללות. הכללה אין פירושה שכל האנשים באותה קבוצה הם כאלה, אלה שישנם רבים בה שהם כאלה.

יעל, כל החלק הראשון של הביקורת הוא הכללה אחת ענקית: "תהיתי – אל מי טראמפ מדבר כשהוא לא מפסיק להפיק מרגליות? מי הקהל שלו, מי הם האמריקאים שתיאוריות קונספירציה הן לחם חוקם? מי הם אלה שתערובת של שיסוי וביזוי, ריב ומדון, וסמכות שביסודה בורות ו- תסלחו לי - טמטום, מדברים אליהם?" - וההמשך באותו סיגנון.

אז גם אני מהקהל של טראמפ. ודאי שלא מסכימה לכל אמירה שלו (אין פוליטיקאי שאסכים לכל מה שהוא אומר/עושה). כך גם קולגות אמריקאים שלי שהם פרןפסורים בפקולטות למדעי מחשב/מתמטיקה/הנדסה.
כששאלתי הם אמרו שהוא טוב לאמריקה, בניגוד לביידן. הם לא אנשי קונספירציות. גם אני לא. אבל כולנו נכנסנו תחת ההגדרה המפוקפקת שציינת של תומכי טראמפ.

אין פה הכללות חוץ מ-
"הוא מתאר את *נתיניו המעריצים של טראמפ*, החיים בפריפריה האמריקאית ומהווים, למעשה, *רוב התושבים* במדינה הענקית הזו.
*אנשים אלה* ינקו חשדנות וקונספירציה עם חלב אמותיהם,
"מי שאינו לבן הוא *בעיניהם* "לא-אדם".
"לבנים, סטרייטים וצלפים"
מזכיר לי אמירה של אחת הקולגות שלי, יהודייה אמריקאית, מורה לאנגלית, שהיגרה ארצה בעקבות אהבה ש"חוץ ממנהטן וכמה אזורים בלוס אנג'לס כל האמריקאים בורים וחסרי השכלה לכן טראמפ נבחר"
אבל גם אם אתעלם מההכללות, ומהנימה הפטרונית זוהי ביקורת שהיא פח אשפה מילולי.

בלו-בלו לאור הערתך חזרתי וקראתי את הביקורת וחלק מהתגובות עליה.
לא מצאתי הכללה. לא מצאתי בה "שמאל" או "ימין" או "ביבי".

כתבתי על ספר המתאר התנהגויות אמריקאיות מסויימות, כשהסופר משתמש בביקורת עצמית ובהומור. כל השאר הן מסקנות של קוראי(?) הביקורת, הנחה שאם הסתייגתי מטראמפ אני מסתייגת מפוליטיקאים כאן, התייחסות לביקורת כאילו עוסקת בפוליטיקה מקומית, מה שהיא לא. "שמאל נאור כנציג הצדק הבלעדי עלי אדמות, ישר ונטול שחיתות"? אני לא עסקתי בזה וכמובן גם היאסון לא.

אני שמחה שנתקלתי בדיון כאן, במיוחד בגלל מילותיו של שוער.
אני לא יודעת אם אני בהלימה מסוימת איתך, בנוגע להסבר שכתבת לשאלה שהעלת - "מדוע ההומוסקסואליות היתה תופעה מתועבת", כי עולה בי תשובה אחרת לגמרי, אך זו לא הנקודה. מסכימה עם עמיחי שכתב - ריתקת. יצקת עומק עם אמירה מאוד מיוחדת. נהניתי לקרוא.
ובנוגע לחלוקת זהויות על פי נטיה פוליטית (ימנים/שמאליים), אף על פי שאנחנו מתקיימים בחברה משוסעת ומקוטבת, אני מאמינה שניתן לעשות הפרדה ולא לתת לשוני שבקבוצות הללו להכתיב את ההתנהגויות אחד כלפי השני.
פוליטיקה של זהויות נוגעת לעניין שבימנו אין דיכוטומיה מוחלטת כפי שהיתה בעבר. הזהות ה'ימנית' או ה'שמאלנית' מורכבת משלל מאפיינים שלעתים נדמה שהם מהווים סתירה, אך למעשה, נמצאים בניגודיות משלימה כי מזמן אין הגדרה אחת או חלוקה אחת לכל אחד מהם וזה תוצר של אבולוציה תרבותית, סוציולוגית שאנחנו כחברה עברנו ועוד עוברים.

כאמור, תודה על דבריך שוער.

צר לי כל כך שנתקלתי בביקורת הזו. יעל, הכללה כה גורפת לא מתאימה לך. גם רוב הדיון שהתפתח כאן נוראי בעיני. שוב השמאל הנאור כנציג הצדק הבלעדי עלי אדמות, ישר ונטול שחיתות. רחוק מאוד מהמציאות שמתבררת בחודשים האחרונים.
אבל מה אני יודעת, אני סתם ביביסטית.

רב תודות, אנקה.
שני מדדים בוחנים היטב כל חברה. האחד הוא איך נראים חתולי הרחוב בה, האחר איך נשמעים ה white trash שבה. ברוב החברות יש משני אלה ואפשר להסיק מסקנות...

היאסן מרבה לכתוב על white trash בספריו. אני אוהבת את הכתיבה שלו.
נהניתי מהסקירה שלך :)

האופה בתלתלים. צודקת יש מאמינים גם ברמה האידאולוגית. אבל יש כאלו שהולכים אחרי ביבי באופן עיוור. ראש הממשלה מואשם בשלושה עבירות חמורות ומנצל את מעמדו כנבחר ציבור לרעה. מכפיש את כל מי שלא הולך לטובתו ויוצא נגד המערכת המשפטית ושלטון החוק.
עצוב שיש אנשים שמאמינים לו למרות שמתנהג כפושע. אין לי בעיה אם הליכוד מבחינה אידיאולוגית ואת יודעת מה לא אכפת לי שהם ימנים מבחינה אידיאולוגית ואני שמאלנית. מה שכן אכפת לי שהם נותנים את קולם לבן אדם כה שפל שמנסה להחריב את הדמוקרטיה הישראלית.
חשוב לי להדגיש שאני בעצמי ממוצא מזרחי. אם אחת מאימרותי הייתה פוגענית ולא נעימה. מצטערת.

תודה רבה, סימיליה.
אני לא כתבתי - והאמת, גם לא חשבתי - שיש הקבלה בין מצביעים בארץ לאוכלוסייה המתוארת בספר הזה. לא נראה לי שמוצא מאפיין אותה. בספר מתוארת תת-תרבות מובהקת המבוססת על בורות וחשדנות ועל הרגשת קיפוח מובנית.

אז... מי שמזרחי או מהפריפריה לא תומך בליכוד ברמה האידיאולוגית? Man, לא חשבתי שהאפים כאן יוכלו לטפס גבוה יותר מכפי שהם כבר טיפסו. טעות.

Plup Fiction - יש גם אמת בדברך. זה בהחלט מורכב, אתה צודק בכך שלא כל מצביעי טראמפ הם לבנים מסורתיים שרוצים ששאר האוכלוסיות יהגרו לאיפה שבאו אבל הרבה מהם כאלו וגם הרבה מהם הולכים אחרי טראמפ בלי להניד עפעף. מה שאמרת דומה גם למצב בארץ זה שלא רב מצביעי הליכוד הם מזרחים או מהפריפריות אשר קונים את כל מה שביבי אומר, ויש מצביעים שתומכים בליכוד מבחינה אידיאולוגית. אבל רב בוחרי ביבי הם מזרחים או מהפריפריות.

המצב העצוב בארה"ב ובישראל אלו הגישות הכוחניות של שני המנהיגים וששניהם מושחתים. בארה"ב כשהתרחשו ההפגנות האלימות במקום להרגיע את המפגינים ולהזדהות עם כאבם הוא קרא להם "שמאלנים קיצונים" כתוצאה מכך המהומות המשיכו להתגבר וטראמפ גייס את צבא ארה"ב בשביל להדוף את המפגינים.
בישראל ביבי מאשים את כולם בהעמדתו לדין ובדומה לטראמפ מאשים גם את השמאל וכל מי שלא הולך לטובתו הוא קורא לו "סמולני חמוץ", טוב גם אני בעניני ביבי חמוצה ואני לא מרגישה בושה על כך :). בשבילי זו בושה שמנהיג שיש לו 3 תיקים לא מתפטר.

יעל כתבת יפה ואני מסכימה עם דבריך בסקירה. טראמפ וביבי דומים אחד לשני בצורת ההנהגה וגם הבוחרים של טראמפ בארה"ב דומים לבוחרים של ביבי בישראל.
הדומה זה שגם הבוחרים של ביבי קונים את מה שאומר ביבי בלי להניד עפעף וסליחה אם אני סטיגמתית, גם רב בוחרי הליכוד באים מהפריפריה ומהשכונות הפשוטות באוכלוסיה.
השונה זה שרב הבוחרים של הליכוד הם מזרחים והם בוחרים מסורתיים של הליכוד מכיוון שכשמפלגת העבודה הייתה בשלטון היא לא הלכה לטובתם. בניגוד לאמריקאים שמצביעים לטראמפ כפי שתיארת מכיוון שהם מאמינים שהלבנים הם אלו שצריכים להיות רב האוכלוסייה ושאר האוכלוסיות צריכות להגר מאיפה שבאו.
המצב עצוב :( וכואב הלב על רצח ג'ורג פלויד, יהי זיכרו ברוך. עצוב גם בארה"ב וגם בישראל שהעדר הולך עיוור אחר הרועה :(

חן חן, אור.
אני מעריכה מאד את דבריך.

רב תודות, עומר.
אכן מה שקורה עכשיו די מאיים. מצד שני היו בארה"ב מהומות דומות בנסיבות דומות מפעם לפעם. נראה כאילו כמות הזעם הנצברת שם היא ענקית, ומתפרצת לפעמים במהומות כאלה, לפעמים באדם בודד היוצא "להשמיד" אחרים.

ביקורת לפנתאון, על הספר והמציאות.

יעל - אני רק מקווה שהדברים החכמים שכתבת אודות הדמוקרטיה לא יהפכו לנבואה ומציאות... נראה במהומות ימים אלה שהתרחישים קורמים עור וגידי ונבנית מדינתו של ה"כח הלבן"...

רב תודות, סימנטוב!
נפעמתי מתגובותיך והתרגשתי מאד. אני מעריכה את המחמאה אבל התרגשתי במיוחד מההבנה שלך את מה שכתבתי. זה לא טריוויאלי כאשר יש מפולת ענקית של מלים שאינן קשורות בשום דרך אלי, שקברה מתחתיה את מה שכתבתי בביקורת ואת מה שחשבתי על הספר. תודה מקרב לב.

וגם עוד משהו רציתי להגיד. הרבה אנשים פה לא הסתכלו עלי בהתחלה בכלל או עשו קצת צחוק ממני (אני לא כועס זה בסדר. אני חיבבתי את כולם) ואת דוקא התיחסת כל הזמן לפי איך שאני כתבתי בלי לעשות עין עקומה ובלי להריץ עלי דחקות וזה מראה על בנאדם שמסתכל על כל אחד לפי איך שהוא ולא לפי הדעות שיש לו ממקודם. בגלל זה זה קצת כואב לי שאולי לא מבינים שמה שכתבת זה המחשבות שלך באופן כללי ואם היית פוגשת מישהו משם היית מסתכלת עליו כמו על כל בנאדם. ככה אני חושב.

אני גם רציתי להגיד שאני אוהב את הביקורות שאת שמה פה ואני לומד מהם הרבה.

חן חן, מיכל!
הדוגמה הזו צריכה להזהיר אותך מהכללות מהסוג שלא בא טוב בעיניים של חלק מהאנשים.

שוער הלילה, גם אתה עשית הכללות, אם כי ככל הנראה אי אפשר להמנע מהן :-)
לא כל דתי הוא שמרן ומבטל את זכויותיהם של אחרים לחיות לפי דרכם, ולא כל חילוני הוא ליברל גדול. יחד עם זאת, התפישה הליברלית החילונית של "חיה ותן לחיות" יכולה להכיל את הדתי ועולמו, גם אם איננה מסכימה עם תפישותיו. לעומת זאת, התפישה השמרנית לא מעוניינת להכיל אף אחד, אלא באה להגיד לנו איך אנחנו אמורים לחיות - מה מותר ומה אסור, כי הרי נציגיה קיבלו כתב מינוי מידי האלוהים בעצמו.

יש יהודים דתיים ואפילו, רחמנא ליצלן, דוסים, אשר מקבלים את זכותו של כל אדם לקבוע את אורחות חייו על פי דרכו, למרות שהם מאמינים שהתורה נמסרה מאלוהים, ולא חלילה מאנשים אינטרסנטים שמצאו דרך לשלוט באנשיהם. הליברלים כנראה אינם מהווים את הרוב בקרב הדתיים, אחרת לא היו בוחרים את הנציגים שבחרו לכנסת.

בעניין ההומואים, לא ברור לי איך אפשר להיות יהודי מאמין והומו בו בזמן, בהתחשב בכך שעל פי התורה יש להרוג את מי ששוכב משכב זכר (יחד עם בועלי נידה, נואפים ועוד כמה "פושעים" למיניהם - ויקרא פרק כ' למתעניינים, ויש גם במקומות נוספים). נטיות מיניות הן ככל הנראה מולדות, ואף רב לא ישנה אותן, אלא רק יצור קונפליקט פסיכולוגי אצל ה"מומר" וימרר את חייו.

הדרך היחידה שבה תשקוט הארץ ארבעים שנה ויותר תהיה על פי התפישה הליברלית וקבלת האחר.

שוער הלילה, ריתקת. ביג טיים.

יעל, ביקורת מצוינת כמו כל הביקורות שלך, שהן מעולות ומצוינות ביותר. .
אהה! הכללה!!!

שוער לילה, נתת עבודה בתגובה הזאת ;-). לגבי הומוסקסואלים: לא רק ביוון הדבר היה נהוג, אלא בחברות נוספות. אגב באתונה התופעה נקראה "פדרסטיה" והייתה מקובלת רק בגילאי הצבא במסגרת ביו חניך לחונך. זה לא התקבל יפה בגילאים מאוחרים יותר. לא משנה מה אנחנו חושבים ומרגישים לגבי התופעה, ברור היום שזו נטייה טבעית מולדת בקרב 3-4% מבין כלל הנולדים. אי אפשר "לרפא" אותם. במהלך ההיסטוריה האנשים האלה סבלו מאוד וחלק עדיין ממשיכים בשל סיבות חברתיות/ חינוכיות/ משפחתיות. רבים חיים עם זה בסתר גם בימינו. לכן גם אם האקט המיני ההומוסקסאלי עצמו מגעיל אותנו עד כדי בחילה (אחת הסיבות לשנאה כלפיהם במהלך הדורות וחלק מהתשובה לשאלתך), עלינו כחברה לקבל את האנשים האלה בזרועות פתוחות, לחבק ולעודד אותם ככל הניתן לרבות מצעדי גאווה למיניהם.

לגבי החיים על כדור הארץ, זו שאלה של אמונה - אם תשאל איש מדע הוא ישיב לך כי זה כמו זכיה במגה - לוטו - מתוך מיליארדי גרמי שמיים בפלנטה אחת יש שילוב נפלא של כל התנאים להתפתחות וקיום של חיים. בכמה אחרות יש רק חלק מהתנאים, לכן זה לא מספיק. אם תשאל רב - ובכן אתה יודע מה תהיה התשובה. תבחר מה יותר מסתדר לך.

לגבי מה שכתבת לגבי שמאל וימין אז יש רבים שיגידו שבאופן מסורתי ההפך הוא הנכון - השמאל הוא יותר סוציאליסטי - ע"ע התנועה הקיבוצית, השומר הצעיר או קומוניזם באופן כללי. ואילו הימין מדבר על הצלחה אישית, מימוש עצמי בעסקים וכו'.

תמשיך לכתוב והרבה בריאות.

בקיצור (הלוואי שהיה לי את הספק הכתיבה שלך בשבוע שלם), שוער הלילה, אתה שואף לניתוק כוח ממוסדות מדיניים? אש, גם אני, רק שלא בחרתי לספק הסבר לכך בתיאוריה אבולוציונית כי בחיי שזה קצת יותר מדי על הבוקר עם הבחילה והכל.

חוץ מזה, אם אני נוטה קלות ימינה מסתברא שאני אשת כלל? פליז. אתה מעליב פה.

אופה, סוריקטה, פאלפ וכל החברים, מה שלומכם? יצא לי להתקל בדיון שלכם כאן, ואני רוצה להציע דרך להתבונן בדברים.
לפני כן אספר לכם כי אני יהודי, דוס מטונף ומצחין, ימני עד קצה גבול היכולת, וכלב מנוול בשעות הפנאי. שיהיה לכם ברור, כמו שלי ברורה העמדה השמאלית שלכם (אם כי לא יודע איזה חיה אתם בשעות הפנאי, והאם היא נבלה או מיטיבה.)
החלטתי להצטרף לדיון משום שאני חושב שיש דרך אחרת להסתכל על הדברים. אלה בעד טראמפ, אלה נגד, אלה בעד התיקון השני, אלה נגד, אלה בעד הגירה, אלה נגד, אלה הומופובים, אלה שמרנופובים, אלה נאצים, אלה נאצים (בסוף יצא שכולם נאצים, וזה נצחון די גדול לנאצים ההם). כלומר אתה נמצא באיזו קלחת, ובוחר לך צד. על פי רוב, הצד שתבחר הוא צד שמבטא את עמדותיך שלך טרם שמעת על הבעייה הספציפית, או על העניין המדובר, ולמעשה זו עמדה שמסדרת לך את הקיום שלך הפרטי, בתוך הקיום הכללי. אם נורא חשוב לך להיות מוסרי, אז תתפוס עמדות מוסריות מאוד מובהקות, ותהיה טבעוני, שמאלני, ווטאבר. ואם חשובה לך המסורת, אז תתפוס עמדות שמרניות, ואיכשהו זה אומר שתאכל בשר וגבינה, אבל לא ביחד כי אתה דוס מטונף.
כאן, וזו הצעתי, אפשר לקחת צעד לאחור, ולא לתמוך באף עניין, אלא להתבונן בדברים בשורשם. למה הכוונה? למשל בשאלת ההומופוביה, שהעלו כאן כמה מגיבים. באמת השאלה היא למה? למה לאורך כל ההיסטוריה כמעט, למעט כמה כיסונים פה ושם (יוון העתיקה, למשל), היתה ההומוסקסואליות תופעה מתועבת, ואנשי החברה אסור על העניין, ואף תקפו אנשים על נטיותיהם. למה? זאת השאלה שלי. לא בעד מי אתה ונגד מי אתה. זה לא מעניין כל כך. לא מעניין בכלל, למען האמת. השאלה היא, וראוי שתשאל על כל התופעות כולן, השאלה היא - למה התופעה הזאת מתחוללת כמות שהיא? למשל כדורגל. למה כדורגל? מה זה כדורגל? מה הוא מסמל? למה כל כך הרבה אנשים מתעניינים בזה?
או מוסד המלוכה הבריטי. מה זה? למה זה מעניין אנשים?
אלה השאלות שלי. אני לא עוסק בהצהרות כגון כדורגל זה בזבוז זמן, זה 11 מטומטמים, או 22, שרודפים אחרי כדור, או בהצהרות מסוג את מי זה מעניין החתונה המלכותית, ואת מי מעניין עוד פיסת מידע על קייט או על השנייה. השאלות שלי הן למה זה ככה? למה הדברים הם כמות שהם? רק אלה השאלות עושות אותך חכם. במקרה שלי, שאני מפגר, עושות אותי מתבונן. שואל. חוקר. תוהה. אבל אלה השאלות. ברור? יופי. עכשיו נחזור לענייננו: שאלת ההומוטקסואליות. למה היחס אל התופעה הזאת הוא כמות שהוא?

כדי לענות על הדבר הזה שלא מן התחום הפוליטי/מוסרי/מסורתי, יש לזכור דבר אחד: אנחנו בני אדם. התפתחנו כאן, על הכדור הזה, ענק מצד אחד וקטנטן מצד אחר, ואנחנו עקודים לעניינים שהכדור, או הטבע, או החיים, מסלילים אותנו. עבורי, שאני דוס מטונף כאמור, זה אלוהים, אבל עבור מי שאינו דתי או אינו מאמין, אין משמעות למילה אלוהים, אלא משמעות משנית (כלומר, הלא־מאמין חייב להכיר בכך שלמרות שהוא אינו מאמין, וברור לו כי "אלוהים לא קיים" וכל זה, יש כמות עצומה של אנשים שכן מעניקים משמעות למילה הזו, אלוהים, והיא כן מפעילה אותם, וכמות עצומה זו של אנשים היא כוח, (מדיני, כלכלי, תרבותי, מסורתי, צבאי, מה שלא יהיה) ועל כן יש למילה הזו, לתפישה הזו, השפעה גם על הלא־מאמין, רק מעצם כוחה האדיר בחברה הכללית), ועל כן אני בוחן את הדברים במנותק מן האלוהיות הדתית, דרך "האלוהיות" של הטבע, נגיד האל של שפינוזה, שהוא אחלה לגמרי, ואני קורא לספרו הגדול "חמשת חומשי האתיקה", כי הוא עונה על עניינים רבים, אבל, כצפוי מבן אדם, מותירים עניניים רבים אחרים מחוץ לתחום הדיון.
אז מה צריך להבין? צריך להבין שהתפתחנו על כוכב הלכת הזה מתא אחד, שני תאים, ארבעה תאים, שמונה תאים (אפשר לקרוא את זה במנגינה). לא ברור כלל איך ומה, אבל כן ברור שזה קרה. זה נס, בלי קשר להיותך מאמין או לא מאמין. למה זה נס? כי מה שקרה, וכך אנו מתארים זו היום במדע - זה שדומם הפך לחי. תקראו את זה שוב, תגידו את זה בקול. דומם הפך לחי. דומם הפך לחי. זה מטורף, וזה דורש הרבה מאד מאד מאד מחשבה, שהיא, המחשבה, בסופו של דבר צריכה לתת דין וחשבון עקיב, הגיוני על העניין הזה, שדומם הפך לחי. הרי דוממים לא הופכים לחיים, נכון? רק חיים מביאים חיים, אבל ניחא, נגיד שזה מסתדר לכם (זה לא, אבל נגיד). ולא זו בלבד שדומם הפך לחי, *הוא* (מי?) (הטבע, שפינוזה) טבע בכל יצור ויצור את הרצון העז להתמיד בקיומו, ואם אי אפשר אז *הוא* המציא מנגנון שיאפשר לכלל היצורים להתמיד בקיומם. זו רבייה. זו מיניות. הטבע כולו עסוק כל הזמן בשימור החיים. החיים זה כוח, כוח שלא ייאמן. מרגע שהופיעו, והופעתם, כאמור, מביאה עמה בעיות פילוסופיות רבות ובלתי פתירות, הם מכוונים את כלל היצורים - כלל היצורים - אני מדגיש - כלל היצורים - לשימור עצמי שהוא, בעצם, המפתח לשימור חברתי. כל רימה, כל מקק, וכל צומח וכל פורח, וכל יונק וכל עוף כנף וכל דג וכל דבר חי, עושים כל שביכולתם על מנת לשמר את עצמם, ובכך, בעצם, ממשיכים את החיים, עובדים את החיים, במינוח דתי מובהק. אנחנו, בני האדם, איננו יוצאי דופן, ואנו כלולים בכלל זה עד עומקי עמקים. כעת, משהקימו בני האדם חברות (שזה בסך הכל צבר של פרטים בעלי כמה מכנים משותפים וכוונות משותפות) וזה קרה בגלל שהריבוי הטבעי היה גדול בהרבה מן החיסור הטבעי, (המוות הטוב והמתוק השוכן באיזה עתיד נפלא וקרוב במיוחד, עבורי לפחות) הטבע המשיך לדחוף אותם לכיוון של רבייה. אלא שאז קמו מתוך הפלא האנושי יצורים שמבקשים להזדווג עם בני מינם. דבר זה לא התיישב עם שכלם הקמאי של בני האנוש הראשונים, שהיו עקודים לרצון הטבע להתרבות. מכאן צמח כעס - נציגים של החיים כעסו על נציגים אחרים של החיים - "למה אתם לא מתרבים? זה לא הולך ככה. אתם חייבים להתרבות. חייבים. זהו הציווי של החיים, ואנו משרתים את החיים, כמו כל יצור חי אחר". אבל ההם - גם אם התעניינו בהתרבות - לא רצו לעשות את המעשה עם הצד המשלים, או הצד השני, אלא עם בני מינם. זה יצר אנשים שלא משתתפים בצו הניתן מאת החיים עצמם, מאת אלוהים של שפינוזה, וזה עורר כעס (טבעי לחלוטין), אצל ראשוני בני האדם. [אני מזדהה לפעמים כא-מיני, וזה מעורר כעס גדול מאד בקרב אנשים שלא שמעו על התופעה. מעניין לציין שבקרב אותם כועסים נמצאים גם להט"בים רבים, המסרבים להכיל את הא-מיניות, ומהם נשמעות אותן קריאות שהופנו אליהם עד לפני זמן לא רב: "זה לא טבעי". ויש לדון בדבר זה עד מאד.]

עכשיו, מה שנתתי זו רק דוגמא אחת, מתוך שלל דוגמאות שאפשר לדון בהם. אלא שזו דוגמא טובה, משום שהיא מכילה את זרע הקיום האנושי - הסתירה בין הכלל ובין הפרט. עד לא מזמן, פרט לא היה נחשב ליצור שיש להתחשב בו. הכלל היה חשוב. המדינה, הדת, המוסדות. אבל, מרגע מסויים, התחיל הפרט לדרוש את זכויותיו, כלומר להגביל את הכלל: אתה לא יכול לעשות לי מה שאתה רוצה. אתה, הכלל (המדינה), צריך לפעול באופן מאוד מסוים בכל הנוגע לפרטים, ואין לך לגעת בשערה משערות ראשו של פרט מסויים, אם הוא שומר על החוקים. ואתה לא יכול להגיד לי מה לעשות בחדר השינה שלי, ומה לשים במקרר שלי. והכלל שמע, ונכנע. כי הפרט צדק. וכך הפכו הכלל והפרט לסוג של שני מתאגרפים שווי כוח. וזה חבל, כי הם באמת פוגעים זה בזה, ולא עובדים זה עם זה. לא מעריכים זה את חברו. השמאלנים - הם אנשי פרט. זה ברור. הימנים - הם אנשי כלל. שורש המאבק הוא הסתירה הנפלאה הזו, שהיא סוד הקיום האנושי, והיא סוד הנפש האנושית, ובאין סתירה אין אדם. אין. אדם הוא יצור שיכול להכיל סתירה, ולא זו בלבד שיכול, אלא שמכיל בפועל. ובמקום שאין סתירה - שם אין אדם. על כן המאבק של היום, כמו גם המאבקים של פעם, הם בסך הכל ביטוי חיצוני לסתירה הפנימית המפעמת בלב כל אחד ואחד מאיתנו. וכך, פעם תהיה ידם של אלה על העליונה, ופעם ידם של אלה. לכן יש לשמור על המוסדות שלא יהיו נגועים בפוליטיקה, משום שאז הממסד עצמו, הפקידים, העם, הוא מתחיל לפגוע בפרטים באמצעות הכוח שניתן לו. זה המצב שבו אנו מצויים עכשיו, והוא יוביל, בהכרח, למלחמה. לא רק כאן, בישראל, אלא בעולם כולו.
ואחרי המלחמה, כמו אחרי כל מלחמה מספיק גדולה, יבוא שלום. כי סתירת מלחמה ושלום היא אחת מסתירות היסוד הנטועות באדם, כמו סתירת כלל ופרט, סתירת טוב ורע, סתירת חיים ומוות, סתירת ימין ושמאל, סתירת נצח וזמן, סתירת א-מיני חרמני שכמוני, סתירת כתבתי-הרבה-יותר-מדי-לאנשים-שישנאו-אותי-עד-מוות-בגלל-הדברים-שכתבתי-להם, למרות שהם נועדו להרבות אהבה. לפחות אהבה לחשיבה פילוסופית־קיומית־אבולוציונית־דתית. אבולוצ-יה. כך אני אומר, ובכך מיישב את הסתירה לרגע, אבל משמר אותה לנצח.

[יש עוד זיליון לכתוב, להבהיר, לחדד, לעגל, להשלים, אבל אי־אפשר, פשוט אי־אפשר. ועל־אף שחיסרתי המון, הרי שחרגתי הרבה מעבר למידה סבירה, וצריך לחיות עם זה.]

מוזמנים לשנוא אותי עד תום. אשתוק ולא אומר מילה. מבטיח. (ואם יעל תצווה, אמחק את התגובה המטונפת הזאת.)

סוריקטה, אכן זו תופעה מסוכנת. בקטע הספציפי הזה שכנעת. אבל בניגוד לסטיגמה הרווחת תופעות מסוכנות יש לא רק במחנה טראמפ. ניקח לדוגמא את הארגון החשוב מאוד Black Lives Matter. מן המפורסמות שהוא הופך בהדרגה לארגון אנטישמי שרבים מחבריו מסיתים בגלוי. הם בטח לא מתומכי טראמפ.
גם במחנה סנדרס (שאני אישית מזדהה עם חלק גדול מעמדותיו) ישנם תומכי טרור מובהקים, שלא לדבר על אנטי ישראלים ארסיים.אז מה?
רוב תומכיו בעיניי אנשים טובים וערכיים.

סוריקטה, לטיעון הראשון שלך אין לי כלים להשיב - אני לא מכירה לעומק את תחום המחקר הסוציולוגי.

כלפי הטיעון השני האמירה שלי היא כזו: גינוי תכונות ומעשים רעים אינה מעשה פסול כלל וכלל. אני בעד גינוי וטענות נגד, אפילו נהנית להעלות אותן בעצמי. הטיעון שלי לא עוסק בכך - אלא בעובדה שהביקורת מניחה המון הנחות שליליות על קהלי יעד מסוימים, עד שבמקום לומר "בקרב קהל X קיימים הרבה אנשים בעלי תכונת Y" היא אומרת "כאשר אני נתקלת בתומכי X אני יודעת אוטומטית שמדובר באנשים בעלי תכונות שליליות Y,Z,J,K וP". אמרה שודאי לא יכולה להיות נכונה, ומעבר לכך שאינה נכונה - היא מכלילה בצורה פוגענית.

פואנטה, שניה ברצינות. אני באמת חושבת שזכינו. הדיונים בפלטפורמה הזאת, שלפחות חלק מהם מתקיים תוך שמירה על תקינות פוליטית ועל כללי הנימוס, גם אם לא משכנעים אף אחד, מאפשרים לי לפעמים לבחון את עמדותי באופן יותר מעמיק ומזווית ביקורתית. (ושוב, מתנצלת על הרצינות. היא כנראה גנטית. ואולי גם מסוייגת.)

האופה, גם זה, לא בהכרח. אני אסביר למה אני מתכוונת. אם תקחי שלושה סוציולוגים מאסכולות שונות ותבקשי מהם לתאר את הגורמים לעמדותיה של חברה מסויימת, יש סיכוי לא קטן שתקבלי שלוש רשימות שונות (אם תוסיפי לזה גם פסיכולוג חברתי או אנתרופולוג יש סיכוי שתקבלי עוד כמה). הן יהיו תלויות בגישה הסוציולוגית שאותו חוקר מחזיק בה ובעמדות הפוליטיות (במובן הרחב, לא המפלגתי) שלו. ביקורת החברה, מטבעה, היא שטח פוליטי שלא ניתן לצפות בו לאובייקטיביות. אפילו הנסיון להיות א-פוליטי בהקשר הזה, לטעמי הוא פוליטי.

ועדיין אפשר לתאר מצב. גם לזה יש חשיבות (וגם התיאור הזה הוא כמובן פוליטי).



ועוד דוגמא, ממקום אחר לגמרי. אם מישהו רצח למשל, אפשר לנסות להבין את הגורמים לרצח ובאותה מידה אפשר להחליט לא לעשות את זה ולגנות את הרצח רק כי זה רצח. זה יבטא עמדה מוסרית שמתנגדת לרצח באשר הוא ולא משאירה מקום לאמפטיה כלפי מי שעשה את זה. אותו דבר אפשר לעשות גם ביחס לגזענות או הומופוביה. זה בסך הכל מעיד על עמדותיו המוסריות של מי שמגנה.



ופאלפ, יש עוד מקומות בעולם שהיו בהם רק כמה גזענים. ובכל אחד מהם אפשר היה לטעון, בצדק, שלא כולם כאלה. כשתופעה מהסוג הזה מתרחבת ומקבלת לגיטימציה מהממסד אני חושבת שחשוב לדבר עליה באופן הזה, כמגמה חברתית, פשוט מפני שזה עלול להיות גם מסוכן.

תודה רבה, סוריקטה.

החלטתי לא להמשיך לקחת חלק בדיון אבל חייב להסכים עם פאלפ. הכללות זה דבר מסוכן.
בכל חברה יש אנשים כאלה ואחרים.
גם ההכללות השליליות על חרדים חוטאות לאמת.

אחת הסיבות שהילארי הפסידה בבחירות היתה אמירה דומה בהחלט למה שאת מציגה כאן, שהתמצה בכינוי deplorables

העולם השתגע. אפילו במדינות דמוקרטיות, הרוב מעדיף מנהיג כוחני המשליט סדר ביד רמה, ואספסוף נבער משתלט על כל חלקה טובה.

לפחות כאן, באתר סקירות ספרותיות, רוב החברים מקפידים על תקינות פוליטית, שפה רהוטה והתנהגות מנומסת, והרוב הוא הקובע.

זכינו. ומי שזוכה מאושר לו. אנחת רווחה.

ואולי בכלל לא קיימת במקרה זה "חברה גזענית והומופובית", אלא פשוט מאות מיליוני בני אדם שיש ביניהם גזענים והומופוביים. אולי פשוט קל לנו כבני אדם לצבוע את כולם באותו גוון,בלי לראות את ההבדלים כדי מבחינה אבולוציונית להתמקד ולשנוא את "האויב" השייך לשבט של "האחרים" שלתפיסתנו מהווה איום עלינו,"הטובים" כי אנחנו פשוט לא מבינים אותם.

נכון, סוריקטה, אבל מה שכן צריך זה לנסות להבין מאיפה אורח המחשבה הזה מגיע: למה החברה הומופובית? האם מיעוט ההשכלה גורם לבעיות בקרבה או שזו רק סיסמה שנוח לנפנף בה?
כמובן שתמיד אפשר רק לבקר. אבל התוצאה היא שהמבקר יאמץ גישה גזענית או מכלילה בעצמו, יסרב להבין מה עומד מאחורי עמדות של אחרים, ויהפוך לאטום לאלו שסביבו.
ואז... יש מה להתפלא כשאלו שסביבו מבקרים אותו על היותו אטום? הרי זה בדיוק מה שהוא עשה להם.

כלומר - חוכמה גדולה לומר "הומופובים מסריחים תמותו" ואז להתפלא כשאומרים עליך "אנטי-הומופובים מסריח תמות".

האופה, לא בהכרח. כשאת מבקרת חברה על עמדות שהיא נוקטת בהן את לא חייבת בד בבד לציין גם את כל מעלותיה. אם חברה היא גזענית והומופובית אפשר להגיד את זה בלי לציין שמתקיימים בה גם פרוייקטים של עזרה לעניי עיריה, סיוע ליולדות אחרי לידה ועוד שלל מעשים מבורכים כאלה. זה לא הופך אותה לפחות גזענית ופחות הומופובית. ואם היא גם מעוטת השכלה באופן יחסי, גם את זה אפשר לציין בלי להזכיר את כל השאר.
אני לא חושבת שזה מעיד על בורותו של מי שמבקר את אותה חברה. זה אולי מעיד על מה שחשוב בעיניו.

אמת. וכשלומדים אוכלוסייה - כדי למצוא את האמת עליה ולהבין אותה כמה שניתן - יש לבחון את הדעות המקובלות שלה כמו גם את הדעות הדחויות, את המניעים לכל דעה ואת הליכי המחשבה שמובילים אליהם. הטוב והרע נוכחים במידה שווה, ולהתייחס ל"רע" הסובייקטיבי בלבד זו טעות שמעידה בעיקר על נפילת הבוחן לבורות אותם הוא כל כך מגנה.

אדמה, יש מחקרים מעניינים על דפוסי ההצבעה האמריקאיים ועל הקשר בינם לבין פרמטרים כמו השכלה, פערים גיאוגרפיים וכו, גם של חוקרים אמריקאים, ש(בהכללה, כמובן :) )מדברים על אמריקה הכפרית שהיא גזענית יותר, דתית יותר, משכילה פחות ויותר מצביעה לטרמפ. וככל שהקהילות האלה קטנות יותר הפער בין הרפובליקנים לדמוקרטים גדול יותר. בבחירות 2016 ככל שרמת ההשכלה עולה הפער גדל לטובת קלינטון. טרמפ הוביל באופן ניכר בקרב אנשים חסרי השכלה גבוהה ובקרב הקהילות במה שנחשב לפריפריה האמריקאית. אגב, מניתוחים סטטיסטיים עולה שהנתון של רמת ההשכלה הפך להיות פרמטר משמעותי הרבה יותר משהיה בעבר בבחירות האחרונות .

בהקשר של הערכים שטרמפ מוביל, לא נראה לי שיש ספק שגזענות נכללת בהם. הרטוריקה שלו מאד ברורה ובקרב בעלי עמדות גזעניות הוא זכה ברוב מוחץ (וכן, גם שם יש גם כמה שהצביעו לקלינטון).



לגבי עניין ההכללות, אמנם יש מי שקוראים רק מתוך רצון לשמוע סיפור אישי, אבל אחד מהדברים (החשובים בעיני) שהספרות עושה היא לתאר חברות וקבוצות מכל מיני סוגים באמצעות איזשהו סיפור. אין ספק שיש בזה הכללות גדולות, אבל זו גם הדרך להכיר אותן בלי לפגוש כל אחד מהפרטים המרכיבים אותן, ומהבחינה הזאת, אין בהיכרות אישית עם אנשים ספורים מתוך קבוצות גדולות משום יתרון.
ברור לחלוטין, לכולם, נראה לי, שזה לא אומר שכל אחד מהפרטים מתאים לתיאור. יחד עם זה, אפשר ללמוד מזה לא מעט על ערכים ועל תרבות (בהנחה, כמובן, שמי שכותב את זה מכיר מספיק ויודע על מה הוא מדבר).

yaelhar, לא נראה לי שאקרא, אבל אהבתי את הביקורת.

תודה רבה, אדמה.
כמו שכתבתי אני לא מבינה ולא מתעניינת במיוחד בפוליטיקה האמריקאית (או בפוליטיקה בכלל). קטונתי מלהבין את המגמות או הסיבות למצב העולמי הנוכחי.

התייחסתי בביקורת להתנהגותו חסרת ההיגיון של טראמפ כפי שראיתי בטלוויזייה, ולאוכלוסייה המדברת באותו סגנון, שנראה לי שהם אלה שקונים את רעיונותיו.

אכן, פרפר צהוב. אין כמו התלהטות רוחות לנקות עורקים סתומים (-:

תודה yaelhar, לצערי אנחנו בעידן שהשמאל נסוג בהרבה מדינות בעולם המערבי. יש לו מעט סיבות לכך.
אחת מהן היא שהפסקנו לשמוע את כאבו של הצד השני. בשמאל עסוקים בלייצר חוסר לגיטימציה לכאבו של הימין. לכן כל התנגדות להגירה לא חוקית מייצרת התקפה נגד בסגנון פשיזים / נאצים / גזע עליון וכו'.

עד שאנחנו לא נהיה אמפתיים גם לכאב של אזרחים שלנו לא נוכל לייצר שינוי.

דונלד טראמפ נבחר כי הוא הצליח להבין את הכאב באוכלוסייה. הוא עשה קמפיין מצוין בנושא 'אמריקה הנשכחת.' הוא התמקד בשני נושאים: הגירה ותעסוקה. טראמפ נתן מקום לכאבם של 'פשוטי העם' הן בנושא הגירה והן בנושא משרות שנעלמו תחת הגלובליזציה לדוגמא כורי פחם. הילרי עשתה קמפיין הפוך.

אם את שואלת אותי מי ראוי יותר להיות נשיא התשובה היא בהחלט הילרי, היא יותר חכמה, יותר מנוסה ויותר אחראית. אבל אנשים מצביעים עבור מי שהם מאמינים שיטפל בבעיותיהם, הם מצביעים בגלל תקווה לעתיד טוב יותר. טראמפ העניק להם את זה וכנראה הוא יבחר שוב.

פרפר צהוב - דיון הוא דבר טוב כל עוד הוא לגופו של טיעון ומכבד את המשתתפים.

יחסית לאתר סקירות ספרותיות יש כאן התלהטות רוחות רצינית :-)

2. ודעתך נשמעה גם לי וגם לפאלפ כדעה מכלילה ולא הגונה.

3. למי התייחסת בפסקה השנייה אותה ציטטתי? זו שמתחילה ב "כי הרוב במדינות דמוקרטיות..."?

4. לפי מה שראיתי, כתבת שקראת וצפית על מה שקורה בארצות הברית ועל כך את כותבת. הנחתי שאם לא ציינת זאת, כנראה שהידע שלך מתבסס על מקורות אלו. מוזמנת לספר את מי פגשת, אני חושבת שזה יהיה פתח לדיון בעל תועלת גדולה.

5. הו, חובת ההוכחה נכנסה לתמונה רק אחרי שכתבת וחזרת וכתבת שלעולם לא אמרת ש...

האופה בתלתלים:
1. הפיסקה השנייה בביקורת, ממנה ציטטת היא תימצות התנהגות הדמויות מהסוג הזה בספר והדעות אותן תיארתי הן דיעותיהם של הדמויות האלה על כל הקבוצות שהזכרתי.

2. מי הרוב במדינות דמוקרטיות - במיוחד בארצות הברית הוא דעתי. זה מה שהבנתי ממה שקראתי במקומות שונים לגבי הסוציולוגיה האמריקאית.

3. לא הבנתי איפה בביקורת הזו או אחרות קראת על מה שאני "לא אוהבת במציאות הפוליטית של ישראל". גם את הדעה שאני מניחה ש"כולם אלימים + שוחרי מלחמה + שונאי זרים (כמה אירוני...) + עילגים + לא תקינים פוליטים + ברבריים + מאמיני קונספירציות + המון זועם." לא שמעת ממני לא פה ולא במקום אחר.

4. "לעומתי" פגשת אוכלוסייה כזו או אחרת במציאות??? מאיפה את יודעת אם ואת מי פגשתי/לא פגשתי איפה?

5. אני מבינה שמה שכתבת אינו הכללה פסולה, אלא מבוסס כולו על עובדות שאת יכולה להוכיח. יופי, התפעלתי.

יעל, הנה כמה ציטוטים מהביקורת שלך בהם מופיעות הכללה והשמצה של מיליוני אנשים:

"אנשים אלה ינקו חשדנות וקונספירציה עם חלב אמותיהם, מי שאינו לבן הוא בעיניהם "לא-אדם". הגירה של "צבעוניים" למדינה שלהם מאוסה בעיניהם. שחורים, לטיניים ואסייתים צריכים לחזור למקום ממנו באו ולהשאיר את הארץ לגזע העליון – גברים לבנים, שותי-בירה, מקועקעים וחמושים. להומוסקסואלים מגיע עונש אכזרי בעולם הזה וגיהינום בעולם הבא. הם מעוטי-השכלה ופתוחים לרעיונות שיאפשרו להם להפעיל כוח על אנשים נחותים מהם"
לא, זה לא תיאור מציאות חד משמעית אלא גיבוב של דעות פסולות שאת החלטת שכל אדם שמצביע טראמפ, או לפחות המצביע האידיאלי, לוקה בהן.
טוב נו, כמובן שאת מדברת רק על מקרה היפותטי בספר, נכון? ובכן:

"הרוב במדינות דמוקרטיות אינם הרכרוכיים האלה שמקפידים על תקינות פוליטית, שפה רהוטה והתנהגות מנומסת. הרוב הם אנשים שמחכים שמישהו גדול וחזק ינצח במכות את כל ראשי הערים הסמולנים, את אירגון הבריאות העולמי שמרשה לסינים להחדיר אליהם נגיפים קטלניים ואת המרואיינים המתנשאים מהטלויזייה, שמדברים בשפה גבוהה וממליצים – שומו שמיים – לפתור חיכוכים בדיבורים."
את אלו את לא הוצאת מספר. אלו אנשים שאת לא אוהבת במציאות הפוליטית של ישראל, ולכן בחרת להניח שהם כולם אלימים + שוחרי מלחמה + שונאי זרים (כמה אירוני...) + עילגים + לא תקינים פוליטים + ברבריים + מאמיני קונספירציות + המון זועם.

מותר לזעום על פוליטיקה, זה תחביב ישן שלי. אבל כשהזעם מוביל לראיית הצד השני כמפלצת רב ראשית, הגולם קם על יוצרו והבורות היא ממש כבר לא נחלתה של המפלצת בלבד, אם היא אי פעם היתה.

לעומתך, אני לא פגשתי את אוכלוסיית מצביעי טראמפ / ביבי / כל אדם אחר שלא מוצא חן בעינייך דרך ספרים וסרטים; אשכרה דיברתי איתם פנים אל פנים, וההכללה שביצעת (בסדר בסדר, זה קהל בספר שלא רלוונטי בכלל למציאות חוץ מזה שהוא מייצג בעינייך את כל מצביעי טראמפ, הבנתי) לא הגונה בעיני.

הולכת להתחבא מתחת לשולחן.

יעל , אני עושה זאת כמובן גם בארץ. אם אני שומע דברים כאלה ממשפחתי, עמיתיי או חבריי אני בהחלט משתדל להגיב.

אני לא חושב שצריך לחפש אשמים, ניהלנו דיון בנושא מסוים וכל אחד הציג את טענותיו.

אם נתעקש לקחת כל דבר אישית, גם אחרי הבהרה והסבר ולא במסגרת הקונטקסט המדובר לא נגיע לשום מקום .

אני אישית לא מתומכי טראמפ, רחוק מזה. במודע לא אימצתי לעצמי אג'נדה פוליטית כזו או אחרת שאני עובד אותה כפסל תוך התעלמות מעובדות. מה שאני כן מנסה לקדם בחיי זה זכויות סוציאליות(אם כי טבע האדם מתעקש להכשיל אותי כל פעם מחדש), שמירה על איכות הסביבה ושלום. כמובן על פי תפיסתי האישית. אבל אני כן מנסה לחפש ולהבין דברים מתוך הבנה הומאנית של בני אדם. בהקשר זה אמרתי שגם אם קלינטון קיבלה יותר קולות עדיין כמחצית מארה"ב כן תמכה בו ואותם צריך לנסות להבין בלי סטיגמות והכללות.

תודה רבה, פרפר צהוב.
אכן, טראמפ זוכה בארץ למעריצים לא מעטים, ומהסיבה הזאת. אבל אם מנהיג "העולם החופשי" (כאילו) הוא אישיות כמו טראמפ, קיימת סכנה ממשית, לדעתי, לכל מה ש"העולם החופשי" מאמין בו.

בכל מקרה מערכת הבריאות לעשירים שם טובה מאד. אם אתה עני ולא מועסק - כדאי לך להתפלל להישאר בריא. ואת ביטוח הבריאות המינימלי לכל - שאובמה ניסה להעביר ללא הצלחה - הכשילו דווקא אלה שהיו יכולים להפיק ממנו תועלת. ככה זה.

ראובן - הביקורת נכתבה על הספר ועל אוכלוסיית ה-red necks ולא על הרפובליקאים השמרנים בארצות הברית.

Pulp_Fiction קראתי וחזרתי וקראתי ולא מצאתי.
היות ואני כתבתי זאת, אני זו שצריך להאשים אם הכתוב לא היה ברור. ובכן, כדי להבהיר - כתבתי על *הספר* ועל האוכלוסייה המתוארת בו. נתקלתי בסוג האוכלוסייה הזאת גם בספרים אחרים וגם בסדרות וסרטים. ואני חושבת שגם אם אותה אוכלוסייה אינה מצביעה - הם תומכי הגישה של טראמפ, אחד לאחד.

אם נמאס לך מהדמוניזציה וההכללה של אוכלוסיות בארץ, כדאי אולי שתענה לאלה שעושים זאת (עד כמה שאני יודעת אני לא עושה זאת אבל אולי אני טועה שוב) והתגובה שלך היתה כמובן אישית.

ועוד משהו. איך - אם קלינטון קיבלה יותר קולות בעדה מאשר טראמפ זה "לא משנה את העובדה שמליונים הצביעו לו"? הרי יותר מיליונים הצביעו לה, לא ככה?

סיפור טראגי ומטלטל,לא קורה רק בארה"ב. אני אהבתי את הביקורת (את הספר לא הייתי קורא). תודה yaelhar.

רחוקים מאד,פאלפ.הם תופסים טרמפ על המעשה. איך ביזה והצתות קשורות לארוע שהיה?
פרפר-אובמה ניסה לתקן מערכת מעוותת.
אבל מישהו היה משלם את המחיר.

מבחינת ישראל, טראמפ עדיף על אובמה ללא עוררין.
לא בטוח אם מבחינת האמריקאים הוא עדיף. בינתיים הוא מתברר כביזארי יותר ויותר מיום ליום, ונראה שהוא מגנה את המאורעות הגזעניים בשפה רפה מאוד, אם בכלל.
עם זאת, לא ברור מה אובמה עשה עבור השכבות החלשות, מלבד הנסיון להעביר חוק בריאות שהרפובליקאים הכשילו.

ראובן, צודק. ההתפרעויות האלה רק מדגימות שבלי קשר למעשה המחריד של השוטר הראוי לכל גינוי, רבים ממשתתפי ההפגנות האלה רחוקים מלהיות צדיקים.

תודה על הלייק, עמיחי:-)

יעל-לא מקשר ישירות לספר (שלא קראתי). התחברתי להערה של פאלפ.
זו אמריקה הרחוקה מאד משלמות (בעיקר נוכח המהומות כעת הפוגעות,אגב,גם בעסקים בבעלות שחורים ולא פותרות כלום אלא ההפך).

יעל יקרה, אם תחזרי ותקראי את סופה של הפסקה הראשונה של ביקורתך ואת השנייה בשלמותה, ניתן לראות את זה בבירור לטעמי כשאת מדברת על תומכי טראמפ. ולדעתי זה מה שהסיקו רוב הקוראים.סגנוני היה קצת תקיף, אך כאמור לא מכוון באופן אישי נגדך ואם נפגעת אז קבלי את התנצלותי. פשוט נמאס לי מהכללות ודמוניזציה של קהלים כולל אצלנו בארץ כמו נגד ערבים, מצביעי ביבי, שמאלנים, רוסים וכו' וכו'.
קלינטון קיבלה יותר קולות מספרית, אך זה לא משנה את העובדה שמיליונים רבים מאוד הצביעו לו, הביאו לניצחונו וממשיכים לתמוך בו גם היום. אז ניתן להסיק מהביקורת (אולי בטעות) שמדובר באותם white supremacists ולא כך הם פני הדברים.

יעל, ביקורת מעניינת אך כתבת גם דברים מופרזים, לעניות דעתי.

פאלפ, לייק על דברי הטעם שכתבת על מצביעי טראמפ.

חן חן, צב השעה, על תמיכתך הנדיבה.

ראובן - האמריקאים ששוקלים את הסוגיות שהעלית אינם האמריקאים המתוארים בספר.

תודה רבה, Pulp_Fiction.
קראתי בעיון את תגובתך והלכתי לקרוא שוב את הביקורת. חיפשתי בה "להכליל בגסות מיליוני אנשים חפים מפשע שחושבים שונה ממך או שאת לא מבינה אותם, להקנות להם תכונות דמיוניות שטניות..." שיזכו אותי בהגדרה "אלו מעשים נבערים ופשיסטיים" ולא מצאתי. אשמח אם תאיר את עיני במה זכיתי, ואז כמובן אתקן את הביקורת.

האדם היחיד ש"האשמתי" אותו הוא טראמפ והתייחסתי רק לדברים שראיתי במו עיני - לא לשמועות מרושעות.

הפוליטיקה האמריקאית לא באמת מוכרת לי והאמת - לא ממש מעניינת אותי - אם כי זו טעות. מי שנבחר להיות הנשיא האמריקאי משפיע על גורלנו כמעט כמו מי שנבחר להיות ראש הממשלה פה. דבר אחד הבנתי: שקלינטון זכתה ביותר קולות, באופן משמעותי, משקיבל טראמפ ומה שקבע את התוצאה הוא שיטת הבחירות, לא רצון הבוחר.

ואם לסכם - כתבתי על ספר שתיאר דמויות אמריקאיות, לאו דווקא משכילים שם. אותה אוכלוסייה - אין לי מושג אם היא מצביעה בכלל בבחירות - משתמשת בז'רגון שהזכיר לי את טראמפ. הספר, כמו שכתבתי, יצא לאור ב 1997 כשטראמפ אפילו לא היה חלום-בלהות של אף אחד.

ראובן - "קיצוני" זה תמיד הזולת. אף אחד לא רואה את עצמו קיצוני.
גם אלה שיוצאים לפוצץ אנשים חפים מפשע אינם קיצוניים בעיניהם. הם רק מחפשים את האמת.

האמת שפאלפ מעלה טענות נכונות. נמאס להרבה מאובמה הליברלי מדי.
מימון רפואה לחלשים.
יש נקודה נוספת נפיצה מאד בארה"ב- הפלות.
הילרי הצהירה שאינה מתנגדת וחלק ממתנגדיה הדביקו לה את הכינוי הלא מחמיא Killery
עמדת טראמפ מנוגדת לשלה.זה שווה מליוני קולות.
ולמרות זאת,הילרי קיבלה יותר קולות.טראמפ ניצח בשל שיטת האלקטורים.זה קרה בארה"ב בעבר.

צב היקר אין פה האשמה, בטח לא אישית, אבל כן יש פה דיון. אני שומע קולות כאלה הרבה ולאחרונה זה קצת צורם לי. יש הכללות לגבי כל מיני מצביעים בעולם, לא ר- באמריקה גם מצד אנשים טובים. אני בטוח שיעל תדע לענות לי יפה בעצמה.

פאלפ, הלכת רחוק מדי. לא מצאתי כאן שום "הכללה גסה של מיליוני אנשים שחושבים שונה ממך". חוץ מזה להאשים את יעל הצנועה שלנו בהתנשאות זה... קצת מתנשא.
כולה ביקורת צינית והומוריסטית שכתובה נהדר.

יעל ,עם כל הכבוד, להכליל בגסות מיליוני אנשים חפים מפשע שחושבים שונה ממך או שאת לא מבינה אותם, להקנות להם תכונות דמיוניות שטניות, להתיימר לדעת מה הם חושבים ומרגישים בכל הנושאים שהזכרת - אלו מעשים נבערים ופשיסטיים(לא אישי), או לכל הפחות מתנשאים מאוד,מגוחכים יותר מטראמפ עצמו. כי מה מגיע לדמונים מטומטמים שכאלה?
עדיף מוות, אבל אם אין ברירה חינוך מחדש, אם אפשר, באיזה גולאג.
אקדים ואומר שכמובן, ישנם אנשים מהסוג שציינת שהצביעו לו. אבל ברשותך אציע פרופילים אחרים למרבית מצביעיו:

* כי הילרי הייתה פשוט גרועה ולא אמינה מספיק.היא לא שכנעה אותם.

*הם לא גזענים, חלקם שחורים וחלקם אף הומוסקסואלים אבל נמאס להם לעבוד קשה עבור כל דולר ולממן דורות של אנשים שלא היו בעבודה יום אחד.

* אין להם בעיה עם זרים, יש ביניהם גם זוגות מעורבים, אבל הם רוצים שמי שבא למדינה שלהם, לא משנה אם הוא שחור או שבדי יכבד אותה ואת מסורותיה וחוקיה ולא יבוא במטרה לנצל ולהרוס כמו שעשו המהגרים ה"מסכנים" בבוסטון, "האורחים" מסעודיה עם התאומים ועוד אינספור דוגמאות מכל העולם. לא בא להם לקבל גם סוחרי סמים. הפרספקטיבה האירופאית של שקיעה ואיסלמיזציה גם היא לא קוסמת להם.

* נמאס להם מהאנשים שמשקרים להם בנאומים פוליטיים מתיפיפים אבל לא עושים עבור האדם העובד כלום(הביטוח של אובמה היטיב רק עם השכבות הכי מוחלשות על חשבון המעמד הבינוני,שלא תתבלבלו זה לא כמו ביטוח בריאות בארץ). הם רוצים לייצר בעצמם ולא שיוציאו את כל כלכלת ארה"ב לסדנאות יזע בסין שמשרתות רק את העשירים ביותר ואילו הם יאבדו את עבודתם.

*נמאס להם מסטנדרטים כפולים של יחס סלחני כלפי אויבי החופש והדמוקרוטה המערביים ומנגד חיפוש מתמיד בציציות וסירוס של אותם אנשים שאוהבים אותם ומגנים עליהם.

* כאלה שאובמה איכזב אותם.

* כאלה שחושבים אולי עדיין שמי שאשם במתיחות במזרח התיכון זאת לאו דווקא ישראל (אגב ביחסו לישראל הוא הפסיד רבים מתומכיו הגזעניים והאנטישמיים).

* אנשים שנמאס להם מתקשורת שמנסה לחנך אותם.

*רבים מהם לא מסכימים לכל מעשיו וחלקם לא יצביעו לו שוב.

אז הנה כמה רעיונות. ושיהיה ברור- בליבי אני סוציאליסט, מתעב את מה שטראמפ מייצג בהרבה תחומים ונרתע מהתנהגותו. אילו הייתי אמריקאי - קרוב לודאי לא הייתי מצביע לו. אבל ההגינות מחייבת אותי. ויותר מזה: גם בבריטניה רוב האזרחים הצביעו בעד ברקזיט וג'ונסון שלא שונה בהרבה מטראמפ - האם גם הם מטומטמים שונאי זרים?
אסכם זאת כך: כשהשמאל הליברלי איבד את ה-common sense העולם קיבל את טראמפ .

יעל-אין ספק שבין תומכיו יש כל מיני red necks ו hill billies אבל מדובר בגדול באמריקאים מסוג מסויים עם רמת השכלה כזו או אחרת.
אחרי 9/11 קשה להתפלא על השנאה למוסלמים.
בנוגע להתייחסות לאמון-אין 'דרך אמיתית'.ואישית לא מוכן תמיד לגלות סובלנות לאחר.היה בחיפה מועמד לסגנות ראש העיר משיקולים פוליטיים-
בעל דעות קיצוניות מאד כולל 'הבנה' לחמאס וחיזבאללה שהיו נגד מינויו הפגנות קשות וזעם רב כולל אותי.יש גבול לסובלנות.

תודה רבה, אמון.
אני לא חושבת שיש "דרך אמיתית". מקובל עלי שאנשים צריכים ללמוד ולהשכיל, להסיק מסקנות מתוך עובדות, להתייחס לאחרים באדיבות ובנדיבות, חהימנע מריב לא הכרחי. האם זו דרך אמיתית? אם תשאל אנשים מסויימים - זו דרך של רכרוכיים שלא מבינים שבני אדם מבינים רק כוח.

תודה רבה ראובן, על האבחנות המשכילות.
עם זאת האנשים שתיארת הם העלית שבתומכי טראמפ. האחרים, שונאי הזרים, מכי הנשים, מתעללים בהומוסקסואלים הם המתוארים בספר הזה.

תודה רבה, מסמר עקרב.
לא קראתי אף אחד מהספרים שציינת. את "ילדת טבע" אחפש. הסופר מפתיע לטובה. לגבי "השנאה שנתתם" - לא חושבת שאקרא. יש לי יכולת לא גבוהה לקרוא על עוולות.

לגבי האיחולים שאיחלת לטראמפ - אני חושבת שצריך לנסות להדביר את הבערות. מעודד-בערות וגזענות כמו טראמפ יכול לשגשג רק בסביבה טחובה ושורצת בורות וטפשות.

תודה רבה, גלית.
אכן, משתמש בהומור ואינטליגנטי. למרות שבדקתי וראיתי שקראתי ספר אחר שלו שעבר ישירות ל"לא שווים ביקורת". אז יש ויש.

תודה רבה, מחשבות. נכון.
מנהיג צריך, כנראה, להתאים לנתיניו. מנהיג נאור במדינה חשוכה לא ישרוד. מנהיג בור במדינה נאורה מן הסתם לא ייבחר. ולגבי ההקבלה שעשית - לך מותר. לי אסור (-:

לאופה-לא ממש הבנתי. חני-אני לא יודע עד כמה מדובר בקונספירציות.
זה דור שמרני שגדל למציאות מסויימת שהשתנתה לגמרי.
הוא רואה אלימות בקרב מהגרים,פיגועי9/11 של 'חובשי מגבות' וזרים הממלאים
את אמריקה-ולא אוהב את זה.

יש לא מעט אנשים בעולם שמתעסקים בקונספירציות. הם חיים את זה. וטראמפ איש עסקים וככה הוא מנהל את עצמו ואת אמריקה.

בכך שהכתוב מתאר אלפי קבוצות של מיליוני אנשים, השונות זו מזו במיליוני ניואנסים, כעדר חסר בינה - הוא לא פחות מכליל, מתנשא ועוין זרים מהאנשים (שאני ממש לא מצדיקה את ההתנהגות הפסולה שלהם במבחר אירועים) אותם הוא בא להוקיע.

בסדר, רצח או הריגה. לטעמי הספר יותר מדי על מה שמסביב.
רחוק מלהיות 'מהפך קרביים'.

זו לא "תקרית אלימה". זה רצח.
אכן, הספר עוסק בחייה של סטאר, אבל לרצח יש השלכות מכריעות עליהם.
בעיניי הספר מדהים גם מדהים.

טראמפ מצחיק אותי, לפחות הוא עומד על העקרונות שלו, כי הדרך האמיתית לא קיימת.

מ"ע- 'השנאה שנתתם' אמנם מתחיל מתקרית אלימה, אבל רובו הוא סביב היום יום של סטאר, חבריה ומשפחתה.
לא מדהים.

טראמפ ידע למי לפנות. הדור המבוגר שרוצה את אמריקה שהכיר בצעירותו- בלי שחורים, מקסיקנים,היספנים וראשי מגבת (מוסלמים).
בלי זרים.אמריקה נוצרית לבנה. דור שלא רוצה שיגידו לו איזה מכונית יפנית קטנה וחסכונית נכון להחזיק ומה לאכול.
דור שלא רוצה רפואה סוציאליסטית נוסח אובמה ולממן את הזרים והטפילים שלא עובדים.
דור שלא מסתיר את עמדתו ותקינות פוליטית לא מעניינת אותו.
אובמה נתפס כליברל חלוש בעיניהם.

אלמלא הקפדתי על פוליטיקלי קורקט, הייתי מאחל לתפלצת בעל הבלורית המתבדרת ששוטר בריון יחנוק אותו במשך דקות ארוכות. לא למוות. שיחיה ויסבול.
אבל אני מקפיד, אז לא אמרתי כלום...
הזכרת לי שני ספרים נהדרים שקראתי: "ילדת טבע" של הסופר שכתב את הספר הזה ו"השנאה שנתתם" שעוסק ברצח של נער שחור על ידי שוטר לבן בארה"ב הנאורה והנוראה.

את קרל היאסן גיליתי ממש לא מזמן ואהבתי את השנינות שלו ואת הדרך בה הוא מתאר דמויות ואירועים. אני מתכוונת לקרוא עוד ממה שתורגם.

ברור שלטראמפ יש קהל שומעים ומעריצים הדוק. אובמה היה ליברל משכיל, אבל זה לא קידם את ארה''ב הנבערת כהוא זה. גם אצלנו המצב בדיוק כך וזה מה שרוצים מצביעי הימין.