ארווין יאלום עוסק בפסיכותרפיה ליחידים וקבוצות ומביא מנסיונו סיפורי עשרה מטופלים בגילאים ורקע שונים, רובם לא צעירים. חלקם מטופלים שנים ללא שיפור ממשי, ישנם מקרים מתסכלים וקשים (במקרה אחד אומרת לו מתמחה בפסיכיאטריה על מטופל 'הוא חתיכת חרא') בצד פריצות דרך. טראומות שונות ועולמות שונים ואין טעם לפרטם. עיקרם מי שאיבדו אדם יקר, בדידות, בעלי אובססיות כאכילה מופרזת ודימוי עצמי נמוך מסיבות שונות כולל חיצוניות לא נעימה.
סיפור הצלחה אחד היה של אשה שנוסף לבעיותיה נשדדה ברחוב וארנקה ובו 300 דולר נחטף ונמצא מאוחר יותר ריק ממזומנים. המקרה הנקודתי דרדר מאד את מצבה הנפשי הגרוע ממילא והפך אותה למסוגרת, פגיעה וחשדנית במיוחד. הוא עובד איתה בטכניקה מקורית קצרה והשיפור ניכר.
אחת מטכניקות הטיפול היא באמצעות חלומות ובמקרה אחד נעזר במהפנט כצופה מהצד ולומד מכך.
דר' יאלום מרבה לגעת בנושא השכול והפחד מהמוות שלמרות היותו לא רציונלי- ידוע לנו מגיל צעיר למדי שנמות- הוא מוחשי ומעסיק אותנו הרבה. הוא נוגע גם באחריות ההדדית של המטפל והמטופל ובמקרה אחד אף מבקש ממטופלת להתחייב לשישה חודשי טיפול ולאחריהם תחליט אם להמשיך או לא.
הוא עצמו גדל בצעירותו בתנאים לא קלים- בן יחיד למשפחה לבנה שהתגוררה בסביבה שחורה וסבל מהתנכלויות ובבית ספרו סבל בשל יהדותו.
ספרו הראשון שקראתי, לא התחברתי מדי למרות הסגנון הסביר והסתפקתי בשמונה סיפורים. יכולים למצוא בו עניין מי שהנושא קרוב ללבם, תלמידי פסיכולוגיה ומי שעוסק בפסיכותרפיה.
שלא כהרגלי ובשל שונות הספר אינני מדרג.
