#
אפשר להאשים את הקורונה. בהחלט. בזמנים כאלה הספריות סגורות, המאגר שאגרת לשעת חירום הולך ומצטמצם, ואתה מחפש מה לקרוא ומחטט בין הספרים האלקטרוניים שנשמרו לשעת מצוקה. אני לא זוכרת למה הורדתי אותו – זה היה מזמן – אבל היום כשקוראים ספר זה צריך להיות משהו קל לעיכול שאינו דורש יותר מדי ריכוז או מחשבה וזה מה שהבטיח הספר הזה וגם קיים.
יחד עם זאת – כמות כזו של שטויות אני לא זוכרת שקראתי ברצף. מהתקציר הנמצא בסימניה הבנתי שזו סידרה של ספרים המבוססת על הגיבור, דייויד רייקר שמו, שהוא מחפש אנשים שנעלמו ועל הדרך מסתבך בצרות מסוגים שונים. בעיקר מהסוג המופרך.
אז מה היה לנו פה? חוקר פרטי שמתמחה באיתור נעדרים, שהיה עיתונאי במקור. יש טרגדיה בעברו (היות והספר הזה הוא השלישי בסידרה אני בטוחה שאלה שקראו את השניים הקודמים יודעים יותר ממני על עברו העצוב של החוקר) הוא מסוכסך עם השוטרים הסדירים (ברור!) יש לו חושים שמצליחים לגשר על בורות עמוקים ובזכותם הוא מצליח להבין דברים שאין ביניהם שום קשר לוגי המאפשר להבין אותם. מה עוד? הוא רחום אבל לא פראייר. הוא יכול להרוג רוצח חמוש כאשר הוא כפות והמום ממכות. באמת! לא מאמינים לי? זה כתוב בספר...
זה היה מארק טוויין שאמר "כל הדתות משמיצות את השטן... אבל לעולם איננו שומעים את הצד שלו". יש כמה סופרים שלקחו על עצמם להסביר את הצד של השטן. ממרחק בטוח, כמובן. השטן שלהם תמיד יפול בסוף. השטן של וויבר לא הצליח לשכנע אותי, למרות שהוא ניסה בכל כוח להפוך אותו למסוכן ומפחיד. לפעמים כשאתה מנסה יותר מדי אתה מגיע למקום בו במקום לשכנע אתה הופך מגוחך (יש כמה ידוענים/ות שמוכיחים/ות את זה יום יום באינסטגרם).
נראה מה עוד יש במאגר שלי, לפני שאני מרימה ידיים ומתמכרת לנקיונות...

















