ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 באוקטובר, 2017
ע"י גבינה צפתית
ע"י גבינה צפתית
הנופים הפראיים של אנגליה הכפרית תמיד היוו עבורי מחוזות קסומים. תיאורי החופים הסלעיים, החוליים, המפרצונים הקטנים, כפרי הדייגים הקטנים והעיירות הציוריות שראינו באלפי סרטים וסדרות שעלילותיהם מתרחשות באנגליה. גם טים ויבר ממקם את העלילה שלו בנוף כזה. מחוז דבון שבדרום מערב אנגליה. לגיבור שלו, דייויד רייקר, יש קוטג' שהורישו לו הוריו בכפר דייגים קטן. רייקר, עיתונאי לשעבר, מחליט לאחר מות אשתו להיות חוקר נעדרים. לאחר סיום חקירה מסובכת שבמהלכה הוא נפצע קשה, הוא פורש לקוטג' השליו שלו להחלמה ולמנוחה, אך לא לאורך זמן. על סף דלתו מופיעה אמילי, אהובת נעוריו, בתחינה למצא את אחותה, גיסה ושתי בנותיהם, שנעלמו במפתיע בערב אחד כמה חדשים קודם לכן, ללא השאר עקבות. המשטרה זנחה עד מהרה את הטיפול בתיק מחוסר ראיות, ואמילי פונה לדייויד רייקר בתחינה שיעזור לה לפתור את התעלומה.
המרדף אחר האמת מוביל אותו למסע ארוך בין שתי יבשות, למפגש מחודש עם חבר נעורים אותו לא פגש זמן רב, לגילוי סודות קבורים שהסתרתם לאורך שנים רבות עלתה בחיי חפים מפשע, ולגילוי אמת אחת על עצמו. למרות שניכר בכתיבתו של ויבר הנסיון להתעלות מעל הקלישאות המאפיינות את הז'אנר שנקרא "ספרי מתח", הצלחתו לעשות כן לא מושלמת, ועדיין הוא מצליח לשמור על קו מתח אחיד לאורך כל הספר, עד לסיומו. בהחלט אני מחכה לקרא יצירות עתידיות של טים ויבר.
3 וחצי כוכבים מתוך חמישה בסולם גבינה צפתית.
לא ישובו לעולם, טים ויבר. הוצאת מטר, 2017.
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
