ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 בפברואר, 2020
ע"י חני
ע"י חני
זהו ספר של מסירת ידע וחכמה כדרך חיים. לא בסגנון עשה ואל תעשה. גם לא בסגנון "אבא עני אבא עשיר". לא מלמדים בספר איך להרוויח יותר כסף או יותר מניפולציות פוליטיות חברתיות על אדם אחר. מלמדים איך לזרוק הסכמים קלוקלים שעשינו עם עצמנו ולכבד את עצמנו בהסכמים חדשים שיביאו לנו שפע של אהבה בכך שנאהב את עצמנו ונהיה טובים לעצמנו לפני הכל. אהבה הרי היא חינמית, היא גדלה כשאנחנו מאושרים. גדלה כשאנחנו טובים לעצמנו ואז אנחנו יכולים לפזר אותה סביב כמו האוויר המשותף לכולנו.
אם הייתי מסכמת את הספר במשפט אחד לכל הספקנים שבינינו הייתי אומרת "ואהבת לרעך כמוך". הרי בביטוי הנ"ל מכונסת כל התורה כולה. אך יש בביטוי קוץ ואליה בה. מדוע? מכיוון שהאהבה שלנו לעצמנו לא תמיד שלמה וטהורה. ההסברים בספר מאוד קלים להבנה אך דרך ההטמעה שלהם בתודעה פחות קלה כי זו עבודה על הרוח.זה לא שריר שצריך לנפח במשקולת. אלא מחיקת אמונות שלא תורמות לנו בחיים ויצירת אמנות חדשות.
ארחיב ואומר ראשית שהספר מגיע מתוך חכמה טולטקית מקסיקנית. הטולטקים לפני אלפי שנים היו מדענים ואמנים שהקימו אחווה של שימור ידע ומנהגים קדמוניים. את הידע העבירו מדור לדור בהחבא והצפינו אותו היות והיו חניכים שעשו שימוש לרעה בידע. כיום הידע שוב זמין לנו על ידי דון מיגואל כדי לחלוק אתנו את עצמת הטולטקים.
ארבעת ההסכמות הגיוניות לגמרי גם למי שהמילה "רוחניות" גובלת בהרמת גבה וצחוק מתפרץ: אביא רק שניים מהם לטעימה.
• ההסכם הראשון הוא "שמירה על טוהר המילה" – הרי מילים הם כלי נשק לכל עניין ודבר. הם כח. הם יכולים ליצור חלום יפה או להרוס אותו. אפשר לומר שהיטלר לצורך העניין השתמש במילים לרעה למרות שהמילים שלו הגיעו אל אנשים נאורים ואינטליגנטים עדיין בעזרת מילותיו הוא הוביל אותם למלחמה ושכנע אותם בכח המילה בלבד. כלומר מילים הם רעיונות ומושגים. הם זרעים וקרקע פורייה של מחשבות. מה שנזרע הוא גם מה שנקצור וזו תורה שלמה מהם הסיפורים שאנחנו מספרים לתודעה שלנו. בכל פעם שאנחנו מאמינים לדעה ומאמצים אותה אנו עושים הסכם שהופך לחלק מהאמונות שלנו. ההסכם שנעשה עם עצמנו בעניין לשקול מילים יעזור לנו לקיים עולם נקי יותר סביבנו. זה בקצרה.
• הסכם שני הוא " לא לקחת שום דבר באופן אישי" - אם הרי נסכים עם הנאמר הוא יהיה שלנו כי אנו יוצאים מנקודת הנחה שהכל קשור בנו ב"אני". אנחנו לא תמיד אחראים על הכל! לא הכל זה בגללנו. גם כשמעליבים אותנו זה אמנם מושלך אלינו אך זה בפירוש לא שלנו. זה רעל מתודעתו של האחר ומהכוונה שלו אלינו גם אם הוא אינו מתכוון במילותיו להעליב. האמנות שלו הם שלו בלבד ואם לא נסכים אתם הם לא יהפכו להיות שלנו בשום צורה. כשאנחנו מרגישים מותקפים זה מכיוון שאנו לוקחים את הדברים באופן אישי ובתגובתנו אנו מגנים על האמונות שלנו שברובם הם "עורבא פרח".
מקווה שהבאתי "טעימה" שעזרה לכם להחליט אם הספר הוא בשבילכם.
הרי אנשים כואבים, אנשים מפחדים, כולנו לא מושלמים. לפעמים יש מסכות חברתיות שגורמות לנו "שהפה והלב לא יהיו שווים" גם עם עצמנו. "הבהירות" בהסכמים גרמה לי לפשפש בעצמי שזה דבר נפלא תמיד לכולנו.
26 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
online poet
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
מסכים לגמרי עם כל מה שרשמת בתגובתך חני :)
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
online poet תודה.
נראה לי שכל אחד לוקח מספרים
את מה שהוא רואה בהם ומתאימים לו לאותה תקופה או זמן. אפשר לראות בספר קשקוש גמור או לקחת ממנו את הקלישאות שכולנו מכירים ולתרגל אותם. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה בלו:)
|
|
|
online poet
(לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
סקירה מעולה על הספר !
אני מתכנן לקרוא אותו מתישהו בקרוב, הסקירה שלך מעודדת להקדים את הספר על פניי ספרים אחרים המחכים לקריאה שלי. תודה.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת טובה על ספר שכנראה לא אקרא.
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
בתיה תודה על ההארות.
קראתי את כל זה כאגדות. אני מניחה
ששבטים פרמיטיבים היו להם כמה רעיונות מיושנים לגבי העלאת קרבן לאל כזה או אחר. מבחינתי שאמניזים זה האדם והטבע כמקשה אחת שאהבה מחברת הכל ביחד. אבל תודה ענקית על התגובות החכמות אנתרופולוגיה וכל מה שקשור למחקרים בנושא תמיד מרתקים. פרפר תודה:)הייתי קרוב לשם, שווה לאייל שם מקרוב. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
מקסיקו סיטי היא בירת מקסיקו
.
טולוקה היא בירת "מדינת מקסיקו" שנמצאת בתוך מה שאנחנו מכנים כיום מקסיקו ("איחוד המדינות המקסיקאיות"). המקסיקאים כנראה די מסובכים :-) ודרך אגב, האצטקים היו משחקים כדורגל עם ראש של אויב בתור כדור. |
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
חני, תרבות אמריקה הדרומית (מקסיקו, פרו, ברזיל ועוד)
האולמקים, המיאה, הטולטקים, האצ'טקים ושאר תרבויות לאורך השנים הקריבו קורבנות של בני אדם. הם קשרו את האדם למזבח (ולרוב זאת היתה בתולה טהורה או לוחם אמיץ) והוציאו את לבו בעודו בחיים. סמל לאהבת האל. וההסבר לכך: "שעה שקצלקואטל (שהיה אל בורא ומטיב) תבע מנתיניו קובנות לא אלימים טסקטליפוקה (אל הלילה והצפון) בקש לאכוף פולחנים עקובים מדם. העימות בין השניים הסתיים בגירושו של קצאלקואטל ..." ובכל זאת יש מקורות שבהן דווקא קצלקואטל, שהיה בדרך כלל הכהן הגדול, מוזכר כמי ש"שכן במשכן המקושט בגולגלות לבנות על רקע אדום... ובאתר זה נעקרו לבבותיהם של קרבנות רבים מספור בסכיני צור או זכוכית געשית". רשמתי את כל זה כי לפעמים אני מתרשמת מאהבה יתרה לתובנות של תרבות כזאת או אחרת, בגלל כמה משפטי חכמה של שמאנים (כהנים) קדומים או פילוסופים חדשים שמסתמכים על העבר. וזה מרגיז אותי. אני לא דתיה, בהחלט לא, אבל חושבת שהתורה שלנו עדיפה בחכמתה על כל תרבות מיובאת. מציינת שהכתוב כאן לא מיועד אישית למישהו מסויים. פשוט הרגשתי צורך לכתוב את אשר על לבי. מאחלת רק טוב לכולם..... |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
בתיה תודה.
הבנתי שטולוקה כיום בירת מקסיקו.
לא שמעתי על קרבן בצורת בני אדם או חיות שמזעזע לכל הדעות. המראות של "תרנגול כפרות" בשכונת ילדותי תמיד ישארו כחוויה לא נעימה בשבילי. |
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
התיאוריה נשמעת מעניינת, אבל קשה לי להתחבר באהדה רבה לעם שאמונתו
דגלה בקורבנות אדם כדי לרצות אלי שמים קדמונים. ואסור לטעות, "החכמים האלה" הם אלה שיצרו את התרבות הזו. דרך אגב, אני גם חושבת שקורבנות של בעלי חיים זה רע מאוד, אבל אין מה לעשות - הטבע יצר שרשרת אכילה שכזאת. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה אדמה.
זה שאדם מעריך ומוקיר תכונות אילו זה כבר אומר הרבה גם עליו.
|
|
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
תודה חני על סקירה יפה.
ביהדות יש שני משפטי מפתח בנושא מצוות שבין אדם לחברו.
1. "ואהבת לרעך כמוך". 2. "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". אם נקיים את שניהם דיינו. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
אירית ראשית תודה.
החכמה היא להיפתח לכיוונים שונים ולצאת מהקופסא.
לא להיות מקובעים ולזכור שהחיים הם לימוד אחד ענק. בהחלט "מכל מלמדי השכלתי". תודה על התגובה המאירה והחכמה. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
אברש תודה רבה.
אני חושבת שתמצא בו הקשרים שיערבו לך.
|
|
|
אירית פריד
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
חני , ועל זה נאמר "מכל מלמדי השכלתי". חכמה היא חכמה היא חכמה היא חכמה,
וכל תרבות, וכל עם אוצר בקורות החיים שלו, בהיסטוריה שלו אוצרות משל עצמו, שרובם הם אוניברסליים ומעביר אותם הלאה...כן, אין ספק שלעתים מגלים שזו "אותה גברת בשינוי אדרת" אבל מה זה משנה, תמיד נמצא קישוט או אביזר לאותה אדרת שייחד אותה במשהו ושנוכל לקחת אותו לאדרת שלנו... ואין לי ספק שבאופן שנמסרים הדברים כל אחד יכול למצוא את העניין והחיבור שלו לנאמר, גם אם זו רק תוספת. זה כמו האוכל שמגישים לנו במסעדה. מטבח מרוקאני מטבח יפאני, איטלקי, צרפתי,מטבח צ'רקסי וכן הלאה וכן הלאה...הפרה היא אותה פרה, התרנגולת היא אותה תרנגולת והדג הוא אותו דג, אבל החך זוכר את הטעמים/התבלינים המיוחדים שטעם באותה ארוחה. כך זה עם הנשמה וכך זה עם הגוף. SAME SAME... תודה לך ויום נפלא. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
סקירה נהדרת ובמיוחד אהבתי את הסיפא של דברייך.
פרשנות סלחנית ואנושית שהלוואי וכולנו היינו מאמצים על נקלה. :) הספר, כידוע לך, אינו ממש מבית מדרשי - אך, בכל זאת הצלחת לעורר את סקרנותי. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
Pulp תודה זה חכם להשליך כשאין חיבור.
ראובן תודה אז לפחות אהבת את הסקירה;)
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
מחשבות כן ראיתי שהשולחן מלא בקדמת החנות.
קנו לי את הספר בדיוק לפני שנה.
אני שמחה שהגעתי אליו. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
פרפר תודה.
שמחה שלפחות התחברת לכמה מהרעיונות.
לגבי העברת ידע קדום זה נושא מרתק ואני סקרנית גמורה. אני בעיקר אוהבת רעיונות שמדברים אל האנושות כמקשה אחת ללא חלוקה של עמים מובחרים יותר או פחות. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
סקירה טובה לספר שלא אקרא.
לא מתחבר לסוג.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
ניסיתי לקרוא בעבר,
השלכתי הצידה במהירות, לא זרם לי.
תודה שהנגשת לנו אותו בצורה כה יפה. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
בהחלט להיט בחנות. כולם רוצים להשתפר אחרי שכלל לא היו טובים מלכתחילה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
את "ואהבת לרעך כמוך" לקחתי בשמחה
.
לגבי שאר האמונות, אני בספק אם הספר הזה מכיל משהו מעבר לתובנות פסיכולוגיות מקובלות. ברור לי שחשיבה חיובית ואמונות כאלה ואחרות יכולות להשפיע עלינו מבחינה פיזית, אבל לא בהכרח משום שיש בהם אמת פלאית, אלא משום שעצם האמונה גורמת לשינויים הורמונליים בגוף. לגבי הספר הספציפי הזה, קשה לומר שאני מאמין בהעברת הידע של עם שהיה קיים, ככל הנראה, רק כמה מאות שנים והאמין שהקרבת לב אדם לאל השמש היא פולחן לגיטימי. העמים במקסיקו, כולל המאיה והאצטקים הם כאלה שלא הייתי רוצה להתקל בהם בלילה חשוך. :-) יש לי חשד שדון מיגל רואיס החליט להעביר את תורתו לציבור, אך כדי לגרום לה להיות אטרקטיבית הוא ייחס אותה לעם מסתורי שאני מניח שרובינו לא שמענו עליו. |
26 הקוראים שאהבו את הביקורת
