איך הייתם מתארים לעצמכם מסע שוד ונקמה? אני מניחה כי לא הייתם מלהקים אב- אסיר משוחרר, ילדה בת 11 ודובי חום-לבן קטן מפרווה המתפקד כחבר הדמיוני והמשענת של הילדה. זוהי נקודת הפתיחה הלא שגרתית של רומן הביכורים של ג'ורדן הרפר.
לבוני וקלייד נוסח הרפר קוראים פולי ונייט. פולי - ילדה קטנה ומחוננת שלא ראתה את אביה במשך כמעט ממחצית חייה וגדלה עם אמה ואביה החורג. נייט – שודד מועד שהסתבך, טרם שחרורו מהכלא, עם כנופית ה"פלדה הארית" שעה שרצח את אחיו של מנהיג הכנופיה, וכעת יש על ראשו וראש ילדתו חוזי חיסול. עם שחרורו הוא מתייצב בבית ספרה של בתו ולוקח אותה עמו למסעי שוד של עסקי הכנופיה, בתקווה שהגוועלד יגיע במהרה ועמו ביטול צווי החיסול. וכמו שאפשר לדמיין, הסיטואציה הזו של איומים, בריחות ומרדפים מניבה סיר לחץ של תחושות והתרחשויות, שבו גם מתפתחת ומתבשלת מערכת יחסים בן אב ובתו הקטנה, העומדת במבחנים קשים ולא שגרתיים. פולי נחשפת לעולם האפל שבו אביה מתנהל. פשע, אלימות וסמים. בהדרכתו של אביה ובעידודו היא לומדת להיאבק וגם להילחם מלוכלך, לא בדיוק כישורי חיים שגרתיים לילדה קטנה אבל מספיק בשביל לטפח את בטחונה העצמי ולהגן על עצמה.
הספר הוא שילוב של מתח ופעולה - לעיתים אבסורדי - וכולל משפטים ופרקים קצרים, קצובים וקצביים, מה שמאפשר להיכנס לאווירה. הרפר הוא התסריטאי של הסדרה ה"מנטליסט". מה שהסביר לי את סגנון את הכתיבה, כל פרק הוא כמו סצנה, שיקל כנראה להפוך אותו לסדרה/סרט. ואת עניין המופרכות (והפשטנות), לאו דווקא בקטע על טבעי, אם כי חלק מהסצנות נדמו כעל (ואל) אנושיות. (הסצנה עם הכלב, נו באמת...).
למי שמעוניין לתת דרור לדמיונו ולראות סרט פשע (אמריקאי) בעיני רוחו, זה הספר בשבילו.
















