ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 בפברואר, 2009
ע"י יוֹסֵף
ע"י יוֹסֵף
הספר מתאר את יחסיה המורכבים של אילנה עם בעלה לשעבר ובעלה הנוכחי. אני לא בטוח שהצלחתי לפצח את הקופסא השחורה אבל הספר כתוב טוב, וחשף עומקים נפשיים של מערכות יחסים מורכבות, יחסי דתיים חילוניים, מזרחיים ומערביים, גברים ונשים, הורים וילדים.
ובכל זאת, צורמת, לפחות בעיני, ההצגה של הדמות הדתית (בעלה הנוכחי של אילנה) בצורה כ"כ נלעגת. חוששני שהצגת הדמות בצורה זו מראה שאין לעמוס עוז הכוח ו/או הרצון להתמודד בצורה כנה ועמוקה עם הציבור והדרך שהדמות מייצגת, ובמקום זה הוא פשוט החליט לצייר אותו בצורה סטריאוטיפית מגוחכת.
בכל זאת נתתי לו ארבעה כוכבים, למרות שאולי לא מגיע לו...
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מיה אליה
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
בדיוק מחכה.
לקבל את הספר,
רכשתי לאחר שעשיתי קצת סדר במחסן של אבי( מקום 500 ספרים שלא עברו איתי עדיין דירה) וכנראה שהושאל ולא הוחזר. קראתי בו בתור ילדה. אשמח לבחון את שכתבת בקריאה שנייה. מנקודת מבטי כילדה , כבש. |
|
|
מיכל
(לפני 16 שנים ו-3 חודשים)
אני חושבת אחרת
עמוס עוז התעמק יותר בכך שמישל סומו הוא מזרחי, והוא ניתח את היותו מזרחי כמאמין יותר מאשר היותו דתי מאמין. הוא הציג את המזרחיים כשכבה נמוכה בעם בשל היחס שקיבלו. אבל ניתן לראות בסוף שגם עו"ד שהיה קשוח איתו, ואמר עליו שבניגוד לאיך שהוא חשב שהוא התנהג הוא דווקא היה מעודן, גם הוא לבסוף קיבל את העובדה שלא משנה מהיכן מישל.
אני דווקא חושבת שעמוס עוז כלל לא השמיץ בצורה נמוכה וגם אמר את הדברים בגלוי- הוא סה"כ תיאר את החברה הישראלית בעבר, ודברים כאלה יש האמת עד היום. |
|
|
יוֹסֵף
(לפני 16 שנים ו-6 חודשים)
זרש יקרה
זה לא שייך כלל לגאוה מגזרית, אין לי כלל בעיה עם אמירת ביקורת ציבורית, פוליטית, מוסרית ודתית, או מה שלא תהיה. אני רק טוען שאם יש לך ביקורת תאמר אותה, ואם לא, אז אל תאחז בדרכם של הפחדנים ותלגלג.
|
|
|
זרש קרש
(לפני 16 שנים ו-6 חודשים)
מגיע, מגיע. אפשר להרפות את הגאווה המגזרית. שום דבר לא יקרה.
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
